עבירה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
כאשר אדם אינו מקיים את אחת מ[[תרי"ג]] (613) ה[[מצוות]] שצווה השם ב[[תורה]] (הן המצוות שמצוות את האדם לעשות פעולה כל שהיא והן המצוות שאוסרות על האדם לעשות פעולה כל שהיא ) הוא עובר על רצונו של [[השם]] והמעשה שעשה מכונה עבירה. | כאשר אדם אינו מקיים את אחת מ[[תרי"ג מצוות|תרי"ג]] (613) ה[[מצוות]] שצווה השם ב[[תורה]] (הן המצוות שמצוות את האדם לעשות פעולה כל שהיא והן המצוות שאוסרות על האדם לעשות פעולה כל שהיא) הוא עובר על רצונו של [[השם]] והמעשה שעשה מכונה עבירה. | ||
==העבירה== | ==העבירה== | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
אמרו חז"ל "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות" | אמרו חז"ל "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות" | ||
מוסבר ב[[חסידות]] שמכיון שבכל [[יהודי]] יש [[נשמה]] אלוקית שהיא חלק אלוקה ממעל ממש, לכאורה לא ייתכן מצב שאדם עובר עבירה, הרי | מוסבר ב[[חסידות]] שמכיון שבכל [[יהודי]] יש [[נשמה]] אלוקית שהיא חלק אלוקה ממעל ממש, לכאורה לא ייתכן מצב שאדם עובר עבירה, הרי ה[[נשמה]] האלוקית שבכל יהודי שהיא חלק מהשם לא נותנת לעשות עבירה, כי כאשר עושים עבירה נפרדים מהשם, וממשילים את המצוות לחבל עבה של 613 חוטים המקשר את האדם עם אלוקים וכאשר עובר על מצווה או שעושה עבירה נפרד חוט אחד ועם כל עבירה שנעשה הוא נפרד יותר, | ||
אלא שהאדם העובר עבירה, זה מכיון שנכנס בו מין רוח הנקראת [[רוח שטות]] והיא גורמת לאדם בלבול ונעלם ממנו חומרת העבירה ואת השפעתה, שגורמת פירוד בין האדם ל[[קדושה]] ול[[אלוקים]], אך אם היה יודע מכך לא היה עושה, | אלא שהאדם העובר עבירה, זה מכיון שנכנס בו מין רוח הנקראת [[רוח שטות]] והיא גורמת לאדם בלבול ונעלם ממנו חומרת העבירה ואת השפעתה, שגורמת פירוד בין האדם ל[[קדושה]] ול[[אלוקים]], אך אם היה יודע מכך לא היה עושה, | ||
וכמו שכותב ה[[רמב"ם]] שכל יהודי מצד הטבע שלו אינו רוצה ואינו יכול לעשות עבירה אלא | וכמו שכותב ה[[רמב"ם]] שכל יהודי מצד הטבע שלו אינו רוצה ואינו יכול לעשות עבירה אלא ש[[היצר הרע]] שבאדם מסיתו ומכשילו. | ||
==הכפרה== | ==הכפרה== | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
'''ב'''' עשה [[טוב]] - להתחיל לעשות ולהוסיף במעשים טובים ו[[מצוות]]. | '''ב'''' עשה [[טוב]] - להתחיל לעשות ולהוסיף במעשים טובים ו[[מצוות]]. | ||
[[קטגוריה:עבודת ה']] [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5808547/jewish/Sin-Chet.htm חטא - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] [[קטגוריה:מושגים כלליים]] [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:08, 1 ביולי 2024
כאשר אדם אינו מקיים את אחת מתרי"ג (613) המצוות שצווה השם בתורה (הן המצוות שמצוות את האדם לעשות פעולה כל שהיא והן המצוות שאוסרות על האדם לעשות פעולה כל שהיא) הוא עובר על רצונו של השם והמעשה שעשה מכונה עבירה.
העבירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אמרו חז"ל "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות"
מוסבר בחסידות שמכיון שבכל יהודי יש נשמה אלוקית שהיא חלק אלוקה ממעל ממש, לכאורה לא ייתכן מצב שאדם עובר עבירה, הרי הנשמה האלוקית שבכל יהודי שהיא חלק מהשם לא נותנת לעשות עבירה, כי כאשר עושים עבירה נפרדים מהשם, וממשילים את המצוות לחבל עבה של 613 חוטים המקשר את האדם עם אלוקים וכאשר עובר על מצווה או שעושה עבירה נפרד חוט אחד ועם כל עבירה שנעשה הוא נפרד יותר,
אלא שהאדם העובר עבירה, זה מכיון שנכנס בו מין רוח הנקראת רוח שטות והיא גורמת לאדם בלבול ונעלם ממנו חומרת העבירה ואת השפעתה, שגורמת פירוד בין האדם לקדושה ולאלוקים, אך אם היה יודע מכך לא היה עושה,
וכמו שכותב הרמב"ם שכל יהודי מצד הטבע שלו אינו רוצה ואינו יכול לעשות עבירה אלא שהיצר הרע שבאדם מסיתו ומכשילו.
הכפרה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזמן בית המקדש היו צריכים להביא קרבן לכפר על העבירה ועל עבירות חמורות ומסוימות מאד היה עונש מוות על ידי בית דין של 71 חכמים, אך לאחר החורבן תיקנו אנשי כנסת הגדולה תפילה שמהווה תחליף לקורבנות וכמו שכתוב "ונשלמה פרים שפתינו" ופעמיים ביום בתפילת שחרית וערבית אומרים תחנון שבו מבקשים מהשם כפרה וסליחה על כל המעשים ה-לא טובים שעושים,
הדרך לכפר על העבירות היא על ידי "תשובה" דהיינו לשוב ולחזור אל השם לאחר הפירוד שנעשה על ידי העבירה, הדרך לעשות תשובה כלולה משניים:
א' סור מרע - חרטה על העבר וההחלטה לא לעבור על העבירה שעשה.
ב' עשה טוב - להתחיל לעשות ולהוסיף במעשים טובים ומצוות.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חטא - מבט פנימי, מתוך הספר 'אנשי המילה'
(אנגלית)