לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(23 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב ה[[חסיד]] '''לוי יצחק סלונים''' נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תקצ"ג]] לאביו הרה"ח [[יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב כולי סלונים]] ולאמו הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל]].
{{אין תמונה}}


עלה יחד עם משפחתו ל[[חברון]] בהיותו בן י"ב. במשך שנים היה ראש הקהל בעיר, וענייני הקהילה נקבעו על פיו. בנוסף היה מנהל [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].  
הרב ה[[חסיד]] '''לוי יצחק (לוי איצ'ה) סלונים''' ([[תקצ"ג]]-[[ג' ניסן]] [[תרנ"ה]]) היה מנהל [[כולל חב"ד בארץ הקודש]] וראש הקהל בעיר חברון במשך שלושים שנה.


נסע כמה פעמים לרוסיה ל[[רבותינו נשיאנו]]. בתחילה ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ואחר כך ל[[אדמו"ר הרש"ב]].
==תולדות חיים==
נולד ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|באנציקלופדיה לחלוצי היישוב (תדהר) נכתב שנולד בשקלוב.}} בשנת [[תקצ"ג]] לאביו הרב [[יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב כולי סלונים]] ולאמו הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל]].


ב[[ג' ניסן תרנ"ה]] נפטר ומנוחתו כבוד בעיר חברון על יד אמו.
בשנת [[תר"ה]] עלה יחד עם משפחתו ל[[חברון]] בהיותו בן י"ב, ושלוש שנים מאוחר יותר, בשנת [[תר"ח]] התחתן עם רעייתו מרת טריינא נעכא בת ר' [[משה שמרלינג]], שעלה אף הוא ארצה עם משפחתו בהוראת [[אדמו"ר האמצעי]].


[[קטגוריה:בית רבי]]
לאחר חתונתו שלח ידו במסחר, אך הקפיד להקדיש את רוב זמנו ללימוד תורה.
 
היה מקובל על כל מכיריו, התפרסם כתלמיד-חכם ואיש-מעשה, בעל צורה, בעל תפילה וקורא בתורה בנעימות.
 
בתרכ"ה התמנה למנהל [[כולל חב"ד בארץ הקודש]] ולראש הקהל בעיר, וענייני הקהילה נקבעו על פיו, ושימש בתפקידים אלו עד יומו האחרון.
 
שימש כבורר ומיישב סכסוכים עסקיים ועניני שלום בית הן בין היהודים והן בין הערבים, וכולם קיבלו ברצון את הכרעותיו המבוססות על שכל ישר וחוש יושר.
 
נסע כמה פעמים ל[[רוסיה]] ל[[רבותינו נשיאנו]]. בתחילה ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ואחר כך ל[[אדמו"ר הרש"ב]].
 
ב[[תרל"ב]] השתתף כנציג חסידי חב"ד בחתימת ההסכם לאיחוד כוללות האשכנזים פרושים וחסידים שבכל "ארבע הארצות" (ירושלים, חברון, צפת וטבריה) במרכז אחד, שאליו יבואו הכספים בשביל כולם, ונבחר לאחד מארבעת חברי המרכז, בעלי זכות החתימה, ולשם כך היה נוסע מידי תקופה לירושלים לצורך עניני הכולל, להשתתף בעבודת ההנהלה.
 
עסק בגאולת קרקעות ובנין הארץ, וכך קבע בעצמו את דירתו מחוץ לתחום היישוב בחברון, רכש שטחים רבים בתוך העיר ומחוץ לה, והיה שותף בהקמת שכונת 'אבן ישראל' בירושלים ואף רכש בתים בשכונת נוה-שלום ביפו.
 
נפטר בחברון ב[[ג' ניסן]] [[תרנ"ה]], ונקבר במערת הקבר של המשפחה ב[[חברון]], על יד אמו הרבנית [[מנוחה רחל סלונים|מנוחה רחל]].
 
==משפחתו==
*בנו, ר' שניאור שלמה זלמן סלונים
*בנו, ר' יעקב חיים יוסף סלונים
*בתו מרת מושקא, אשת הרב [[שניאור זלמן סלונים]] - שימש למעלה מ-18 שנה כרב עדת החסידים ביפו
 
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סלונים, לוי}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בחברון]]
[[קטגוריה:משפחת סלונים]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]]

גרסה אחרונה מ־18:07, 8 באוקטובר 2024

הרב החסיד לוי יצחק (לוי איצ'ה) סלונים (תקצ"ג-ג' ניסן תרנ"ה) היה מנהל כולל חב"ד בארץ הקודש וראש הקהל בעיר חברון במשך שלושים שנה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בליובאוויטש[1] בשנת תקצ"ג לאביו הרב יעקב כולי סלונים ולאמו הרבנית מנוחה רחל.

בשנת תר"ה עלה יחד עם משפחתו לחברון בהיותו בן י"ב, ושלוש שנים מאוחר יותר, בשנת תר"ח התחתן עם רעייתו מרת טריינא נעכא בת ר' משה שמרלינג, שעלה אף הוא ארצה עם משפחתו בהוראת אדמו"ר האמצעי.

לאחר חתונתו שלח ידו במסחר, אך הקפיד להקדיש את רוב זמנו ללימוד תורה.

היה מקובל על כל מכיריו, התפרסם כתלמיד-חכם ואיש-מעשה, בעל צורה, בעל תפילה וקורא בתורה בנעימות.

בתרכ"ה התמנה למנהל כולל חב"ד בארץ הקודש ולראש הקהל בעיר, וענייני הקהילה נקבעו על פיו, ושימש בתפקידים אלו עד יומו האחרון.

שימש כבורר ומיישב סכסוכים עסקיים ועניני שלום בית הן בין היהודים והן בין הערבים, וכולם קיבלו ברצון את הכרעותיו המבוססות על שכל ישר וחוש יושר.

נסע כמה פעמים לרוסיה לרבותינו נשיאנו. בתחילה לאדמו"ר המהר"ש ואחר כך לאדמו"ר הרש"ב.

בתרל"ב השתתף כנציג חסידי חב"ד בחתימת ההסכם לאיחוד כוללות האשכנזים פרושים וחסידים שבכל "ארבע הארצות" (ירושלים, חברון, צפת וטבריה) במרכז אחד, שאליו יבואו הכספים בשביל כולם, ונבחר לאחד מארבעת חברי המרכז, בעלי זכות החתימה, ולשם כך היה נוסע מידי תקופה לירושלים לצורך עניני הכולל, להשתתף בעבודת ההנהלה.

עסק בגאולת קרקעות ובנין הארץ, וכך קבע בעצמו את דירתו מחוץ לתחום היישוב בחברון, רכש שטחים רבים בתוך העיר ומחוץ לה, והיה שותף בהקמת שכונת 'אבן ישראל' בירושלים ואף רכש בתים בשכונת נוה-שלום ביפו.

נפטר בחברון בג' ניסן תרנ"ה, ונקבר במערת הקבר של המשפחה בחברון, על יד אמו הרבנית מנוחה רחל.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו, ר' שניאור שלמה זלמן סלונים
  • בנו, ר' יעקב חיים יוסף סלונים
  • בתו מרת מושקא, אשת הרב שניאור זלמן סלונים - שימש למעלה מ-18 שנה כרב עדת החסידים ביפו


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

הערות שוליים

  1. באנציקלופדיה לחלוצי היישוב (תדהר) נכתב שנולד בשקלוב.