גרפולוגיה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(27 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:


תורת ה'''גרפולוגיה''' היא ניתוח אישיותו ותכונותיו של האדם על פי כתב ידו וסימני שונים בצורת הכתיבה והציור שלו.
ה'''גרפולוגיה''' הינה שיטה לאבחון וניתוח אישיותו ותכונותיו של האדם על פי כתב ידו וסימני שונים בכתיבה והציור שלו. באמצעות שילוב של סימנים שונים, הגרפולוגים משערים עובדות שונות אודות הכותב.
 
באמצעות שילוב של סימנים שונים, הגרפולוגים יכולים להסיק ולשער עובדות שונות, שבדרך כלל קרובים אל המציאות אך לא חוזים אותה באופן מדוייק.


בכדי להגיע לאפשרות ניתוח מקסימלית, מתבקשים המאובחנים לכתוב קטע טקסט מוכר על דף חלק ועל משטח יציב, על מנת להסיר השפעות חיצוניות על צורת הכתיבה, ולהגיע לרמת האבחנה המדוייקת ביותר.
בכדי להגיע לאפשרות ניתוח מקסימלית, מתבקשים המאובחנים לכתוב קטע טקסט מוכר על דף חלק ועל משטח יציב, על מנת להסיר השפעות חיצוניות על צורת הכתיבה, ולהגיע לרמת האבחנה המדוייקת ביותר.
שורה 11: שורה 9:
ההתפתחות העיקרית בענף זה התחיל לפני כארבע מאות שנה, בסביבות שנת ה'שס"א, עם פרסום מחקרים מקיפים שניסו לנסח מתודה שיטתית שתקל על ניתוח כתבי יד ותאפשר לחוג רחב יותר של אנשים לעסוק בתחום זה.
ההתפתחות העיקרית בענף זה התחיל לפני כארבע מאות שנה, בסביבות שנת ה'שס"א, עם פרסום מחקרים מקיפים שניסו לנסח מתודה שיטתית שתקל על ניתוח כתבי יד ותאפשר לחוג רחב יותר של אנשים לעסוק בתחום זה.


בסביבות שנת [[תרי"א]] חלה עלייה ממשית בעיסוק בנושא, והתפרסמו מחקרים רבים שניסו לקשר בין פעולותיו של האדם לבין תכונותיו. מחקרים אלו התייחסו גם לכתב היד כחלק ממכלול פעולותיו של האדם, ולראשונה נטבע המושע "גרפולוגיה" ככינוי לתורת כתב היד.
בסביבות שנת [[תרי"א]] חלה עלייה ממשית בעיסוק בנושא, והתפרסמו מחקרים רבים שניסו לקשר בין פעולותיו של האדם לבין תכונותיו. מחקרים אלו התייחסו גם לכתב היד כחלק ממכלול פעולותיו של האדם, ולראשונה נטבע המושג "גרפולוגיה" ככינוי לתורת כתב היד.


מתקופה זו ואילך, החוקרים החלו לעסוק בהצעת אפשרויות ניתוח שונות לכתב היד, אך מעולם לא התגבשה נוסחה מקיפה המוסכמת על כלל העוסקים בתחום.
מתקופה זו ואילך, החוקרים החלו לעסוק בהצעת אפשרויות ניתוח שונות לכתב היד, אך מעולם לא התגבשה נוסחה מקיפה המוסכמת על כלל העוסקים בתחום.
שורה 17: שורה 15:
==נקודות כלליות בגרפולוגיה==
==נקודות כלליות בגרפולוגיה==
הניתוח הגרפולוגי מתבסס על ניתוח של מכלול פרטים, והשילוב ביניהם. ניתוח של פרט אחד, אין בכוחו ללמד על תכונותיו של האדם. להלן מספר הנחות יסוד:
הניתוח הגרפולוגי מתבסס על ניתוח של מכלול פרטים, והשילוב ביניהם. ניתוח של פרט אחד, אין בכוחו ללמד על תכונותיו של האדם. להלן מספר הנחות יסוד:
;כתיבה:
;כתיבה:
*כתב לא ברור מסמל התנהלות עצמאית.  
*כתב לא ברור מסמל התנהלות עצמאית.
{{פיסקה חסרה}}
*כתב המאופיין באותיות עם קווים ברורים וחדים, מסמל אדם יציב בדעתו, שרצונותיו ברורים, ועלול להצביע על אישיות נוקשה.
*כתב המאופיין בקווים עגולים ואלגנטיים מסמל אדם בעל אישיות נוחה, המתאים את עצמו לסביבה ואהוד על סביבתו.
*האזור העליון של הכתב מסמל את התייחסותו של האדם לסמכות שמעליו והאינטרקציה שהוא מקיים איתה.
*אותיות קטנות ונמוכות שאינם נמשכות כלפי מעלה, מסמלות על אישיות בעלת הערכה עצמית נמוכה, שאינה יוזמת או מבקשת להרחיב אופקים.


;ציור:
;ציור:
*מיקום הציור על הדף מראה כיצד האדם ממקם את עצמו בחברה, ציור קטן הממוקם בפינת הדף מסמל אישיות שקטה ומופנמת, לעומת ציור גדול במרכז הדף המעיד בדרך כלל על אדם בעל כריזמה המביע את דעתו ונמצא במרכז הענינים.
*השמש מסמלת את הקשר הרגשי עם האמא.
*השמש מסמלת את הקשר הרגשי עם האמא.
{{פיסקה חסרה}}
*נוף מסמל את השאיפות של האדם.
 
;ציור עצים:
*גזע העץ מסמל את המאפיינים הבולטים באישיותו של האדם, ואת היכולות שלו. ציור של גזע רחב מסמל אישיות יציבה עם יכולת עשיה ונשיאה בנטל.
*שורשי העץ מראים על הדחפים ועל התת מודע, וכן על המשפחה. שורשים מודגשים יכולים להראות על עיסוק אובססיבי בעולם הפנימי של האדם, ושורשים מסובכים עלולים להראות על מצב רגשי מסובך.
*צמרת העץ מראה בדרך כלל על יחסי הגומלין של האדם עם סביבתו, הצורך במסגרת או פתיחות מחשבתית והתנהלות עצמאית.
*הוספת עלים ופרטים נוספים מראה על צורך בחיצוניות מטופחת, ובכושר אבחנה בפרטים.
*הוספת פירות מבטא צורך בהגשמה וביטוי של התכונות האישיות וברצון לראות תוצאות בשטח.


==גרפותרפיה==
==גרפותרפיה==
שורה 30: שורה 40:
באמצעות הגרפותרפיה, מנסים המטפלים להשפיע על תכונות נפשו של המטופל על ידי אימון ותרגול של כתיבה בצורה מסויימת.
באמצעות הגרפותרפיה, מנסים המטפלים להשפיע על תכונות נפשו של המטופל על ידי אימון ותרגול של כתיבה בצורה מסויימת.


הרעיון העומד מאחורי שיטת טיפול זו, הוא ההנחה שקבע מחבר ספר החינוך: "אחר הפעולות נמשכים הלבבות". כאשר אדם פזיז מתרגל ומתאמן לכתוב אותיות עם קווים ברורים שמייצגים סבלבנות ושיקול דעת, הוא יקבל בהדרגה יכולת נפשית גדולה יותר לנהוג בצורה שקולה יותר.
הרעיון העומד מאחורי שיטת טיפול זו, הוא ההנחה שקבע מחבר ספר החינוך: "אחר הפעולות נמשכים הלבבות". כאשר אדם פזיז מתרגל ומתאמן לכתוב [[אותיות]] עם קווים ברורים שמייצגים סבלבנות ושיקול דעת, הוא יקבל בהדרגה יכולת נפשית גדולה יותר לנהוג בצורה שקולה יותר.


חיקוי כתב ידו של אדם אחר מתוך מטרה לשנות את תכונות הנפש של הכותב, נכלל גם הוא בתורת הגרפותרפיה.
חיקוי כתב ידו של אדם אחר מתוך מטרה לשנות את תכונות הנפש של הכותב, נכלל גם הוא בתורת הגרפותרפיה.
שורה 37: שורה 47:


==היחס לגרפולוגיה בתורת חב"ד==
==היחס לגרפולוגיה בתורת חב"ד==
למרות שהיו חוקרים שהסתפקו באמינותה של תורת הגרפולוגיה, אדמו"ר הריי"צ מתייחס לשיטה זו באופן חיובי, וכך נאמר ב[[מאמר]] משנת [[תרצ"ד]]:
למרות שהיו חוקרים שהסתפקו באמינותה של תורת הגרפולוגיה, [[אדמו"ר הריי"צ]] מתייחס לאפשרות לנתח ולהבין את האדם על פי כתב ידו באופן חיובי, וכך נאמר ב[[מאמר]] משנת [[תרצ"ד]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מן הכתב אפשר להכיר במהותו של הכותב לא רק בטבעי מידותיו, אם הוא בעל התפעלות או מיושב אלא גם במעלת שכלו ומהלך נפשו . . בגוף ועצם התמונה של האות יש צורה עצמית . . אשר בה ועל ידה יכולים להכיר במעלת הכותב וחסרונותיו...|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_19830_30.pdf ספר המאמרים תרצ"ד, מאמר ד"ה 'ואני תפילתי' עמ' 624]}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מן הכתב אפשר להכיר במהותו של הכותב לא רק בטבעי מידותיו, אם הוא בעל התפעלות או מיושב אלא גם במעלת שכלו ומהלך נפשו.. בגוף ועצם התמונה של האות יש צורה עצמית.. אשר בה ועל ידה יכולים להכיר במעלת הכותב וחסרונותיו...|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_19830_30.pdf ספר המאמרים תרצ"ד, מאמר ד"ה 'ואני תפילתי' עמ' 624]}}


עם זאת, הרבי בעצמו במכתבו ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]] מר [[שניאור זלמן שז"ר]]{{מקור}} כתב ש"מוכרחני להודות, שלולא קראי במכתבו בפירוש שהמנתח ־ זולת הכתב יד ־ לא ידע דבר על בעל הכתב יד ולולא הכירי את כבודו [=את שז"ר] אישית, לא הייתי מאמין באפשריות הדבר". היינו שבאופן כללי הרבי לא מייחס אמינות רבה כל כך לענף הגרפולוגיה.
הרבי במכתבו ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]] מר [[שניאור זלמן שז"ר]] כתב: {{ציטוטון|מוכרחני להודות, שלולא קראי במכתבו בפירוש שהמנתח זולת הכתב יד לא ידע דבר על בעל הכתב יד ולולא הכירי את כבודו אישית, לא הייתי מאמין באפשריות הדבר}}{{הערה|המכתב מתאריך ט"ז [[מנחם אב]] תשי"ט, נדפס בחוברת '[[צדיק למלך]]' ח"ו עמוד 110.}}.
 
במכתב מ"ימי אלול ה'תשמ"א", כותב הרבי למרת מרים לוונטל (פרופ' ומרצה לפסיכולוגיה, חסידת חב"ד) {{הערה|ראה אודותיה: "הסיפור שלי", JEM, גיליון 128, ו' כסלו תשע"ח, עמ' 2.}} אודות מאמר שכתבה אודות גרפולוגיה: "אף שאין זה מקצועי, בכ"ז [=בכל זה] אעיר שהמאמרים שלה עושים רושם חזק וכו',
ובודאי שכשידפיסו – עוד יתחזק הרושם. והשם יצליחהּ לקיים גם בזה כל מעשיך יהיו לשם שמים, לדוגמא – שליטת הנפש ומנוחתה (ע"י חיים מתאימים לתכונות ודרישת הנפש) אפילו על צורת האותיות הנכתבות באצבעֵי היד דהגוף"{{הערה|ראו את צילום המכתב ב"תשורה" לענט, י"ב מנחם אב תשנ"ח,  עמ' 17. נדפס גם ב"תשורה" קדנר, אלול תשע"ז, עמ' 37.}}.
 


==גרפולוגים חסידי חב"ד==
==גרפולוגים חסידי חב"ד==
*הרב [[מרדכי רוטשטיין]].
*הרב [[מרדכי רוטנשטיין]].
*אתי בורוכוב, מנהלת מכון "פנימיות הכתב והציור".
*[[אתי בורוכוב]], מנהלת מכון "פנימיות הכתב והציור".


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*רות צוקר, '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1618 ניתוח גרפולוגי על כתב היד של אדמו"ר הזקן]''' - {{חב}}
*רות צוקר, '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1618 ניתוח גרפולוגי על כתב היד של אדמו"ר הזקן]''' - {{חב"ד בישראל}}
*רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו"ר המהר"ש]''', באתר חינוך יהודי
*רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו"ר המהר"ש]''', באתר חינוך יהודי
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2_%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94_80656.html האם חיקוי כתב ידו של הרבי יכול להשפיע לטובה?] - טור גרפולוגי {{COL}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99_%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2_%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94_80656.html האם חיקוי כתב ידו של הרבי יכול להשפיע לטובה?] - טור גרפולוגי {{COL}}
*[http://news.chabad.fm/144/6168.html ניתוח גרפולוגי של מכתבו של אריאל שרון לרבי]
 
*הרב ברוין, '''[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%9F/%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9C%D7%AA%D7%AA-%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%99%D7%93-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%A8%D7%A9/ מותר לתת כתב יד של אדם לגרפולוג ללא רשותו?]''' {{וידאו}} {{אינפו}} י"ח בתמוז ה'תשע"ו


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:האדם וגופו]]

גרסה אחרונה מ־15:27, 29 בינואר 2024

הגרפולוגיה הינה שיטה לאבחון וניתוח אישיותו ותכונותיו של האדם על פי כתב ידו וסימני שונים בכתיבה והציור שלו. באמצעות שילוב של סימנים שונים, הגרפולוגים משערים עובדות שונות אודות הכותב.

בכדי להגיע לאפשרות ניתוח מקסימלית, מתבקשים המאובחנים לכתוב קטע טקסט מוכר על דף חלק ועל משטח יציב, על מנת להסיר השפעות חיצוניות על צורת הכתיבה, ולהגיע לרמת האבחנה המדוייקת ביותר.

התפתחות הגרפולוגיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

העיסוק בניתוח כתב ידו של האדם, התחיל לפני אלפי שנים במדינות שעסקו בתרבות רוח ופנאי, דוגמת סין, יוון העתיקה, ורומא.

ההתפתחות העיקרית בענף זה התחיל לפני כארבע מאות שנה, בסביבות שנת ה'שס"א, עם פרסום מחקרים מקיפים שניסו לנסח מתודה שיטתית שתקל על ניתוח כתבי יד ותאפשר לחוג רחב יותר של אנשים לעסוק בתחום זה.

בסביבות שנת תרי"א חלה עלייה ממשית בעיסוק בנושא, והתפרסמו מחקרים רבים שניסו לקשר בין פעולותיו של האדם לבין תכונותיו. מחקרים אלו התייחסו גם לכתב היד כחלק ממכלול פעולותיו של האדם, ולראשונה נטבע המושג "גרפולוגיה" ככינוי לתורת כתב היד.

מתקופה זו ואילך, החוקרים החלו לעסוק בהצעת אפשרויות ניתוח שונות לכתב היד, אך מעולם לא התגבשה נוסחה מקיפה המוסכמת על כלל העוסקים בתחום.

נקודות כלליות בגרפולוגיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הניתוח הגרפולוגי מתבסס על ניתוח של מכלול פרטים, והשילוב ביניהם. ניתוח של פרט אחד, אין בכוחו ללמד על תכונותיו של האדם. להלן מספר הנחות יסוד:

כתיבה
  • כתב לא ברור מסמל התנהלות עצמאית.
  • כתב המאופיין באותיות עם קווים ברורים וחדים, מסמל אדם יציב בדעתו, שרצונותיו ברורים, ועלול להצביע על אישיות נוקשה.
  • כתב המאופיין בקווים עגולים ואלגנטיים מסמל אדם בעל אישיות נוחה, המתאים את עצמו לסביבה ואהוד על סביבתו.
  • האזור העליון של הכתב מסמל את התייחסותו של האדם לסמכות שמעליו והאינטרקציה שהוא מקיים איתה.
  • אותיות קטנות ונמוכות שאינם נמשכות כלפי מעלה, מסמלות על אישיות בעלת הערכה עצמית נמוכה, שאינה יוזמת או מבקשת להרחיב אופקים.
ציור
  • מיקום הציור על הדף מראה כיצד האדם ממקם את עצמו בחברה, ציור קטן הממוקם בפינת הדף מסמל אישיות שקטה ומופנמת, לעומת ציור גדול במרכז הדף המעיד בדרך כלל על אדם בעל כריזמה המביע את דעתו ונמצא במרכז הענינים.
  • השמש מסמלת את הקשר הרגשי עם האמא.
  • נוף מסמל את השאיפות של האדם.
ציור עצים
  • גזע העץ מסמל את המאפיינים הבולטים באישיותו של האדם, ואת היכולות שלו. ציור של גזע רחב מסמל אישיות יציבה עם יכולת עשיה ונשיאה בנטל.
  • שורשי העץ מראים על הדחפים ועל התת מודע, וכן על המשפחה. שורשים מודגשים יכולים להראות על עיסוק אובססיבי בעולם הפנימי של האדם, ושורשים מסובכים עלולים להראות על מצב רגשי מסובך.
  • צמרת העץ מראה בדרך כלל על יחסי הגומלין של האדם עם סביבתו, הצורך במסגרת או פתיחות מחשבתית והתנהלות עצמאית.
  • הוספת עלים ופרטים נוספים מראה על צורך בחיצוניות מטופחת, ובכושר אבחנה בפרטים.
  • הוספת פירות מבטא צורך בהגשמה וביטוי של התכונות האישיות וברצון לראות תוצאות בשטח.

גרפותרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגרפותרפיה היא ענף מדעי הנחשב כהסתעפות של תורת הגרפולוגיה, והוא כולל טיפול רפואי-הוליסטי באמצעות כתיבה.

באמצעות הגרפותרפיה, מנסים המטפלים להשפיע על תכונות נפשו של המטופל על ידי אימון ותרגול של כתיבה בצורה מסויימת.

הרעיון העומד מאחורי שיטת טיפול זו, הוא ההנחה שקבע מחבר ספר החינוך: "אחר הפעולות נמשכים הלבבות". כאשר אדם פזיז מתרגל ומתאמן לכתוב אותיות עם קווים ברורים שמייצגים סבלבנות ושיקול דעת, הוא יקבל בהדרגה יכולת נפשית גדולה יותר לנהוג בצורה שקולה יותר.

חיקוי כתב ידו של אדם אחר מתוך מטרה לשנות את תכונות הנפש של הכותב, נכלל גם הוא בתורת הגרפותרפיה.

חסידים רבים, נוהגים לחקות את כתב ידו של הרבי, ויש מתוכם העושים זאת מתוך מטרה להתעלות ולחזק באישיותם את הצדדים החיוביים והתכונות הטובות, ולהתדמות ככל האפשר לדמות המוערצת עליהם.

היחס לגרפולוגיה בתורת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרות שהיו חוקרים שהסתפקו באמינותה של תורת הגרפולוגיה, אדמו"ר הריי"צ מתייחס לאפשרות לנתח ולהבין את האדם על פי כתב ידו באופן חיובי, וכך נאמר במאמר משנת תרצ"ד:

מן הכתב אפשר להכיר במהותו של הכותב לא רק בטבעי מידותיו, אם הוא בעל התפעלות או מיושב אלא גם במעלת שכלו ומהלך נפשו.. בגוף ועצם התמונה של האות יש צורה עצמית.. אשר בה ועל ידה יכולים להכיר במעלת הכותב וחסרונותיו...

הרבי במכתבו לפרזידנט של מדינת ישראל מר שניאור זלמן שז"ר כתב: "מוכרחני להודות, שלולא קראי במכתבו בפירוש שהמנתח זולת הכתב יד לא ידע דבר על בעל הכתב יד ולולא הכירי את כבודו אישית, לא הייתי מאמין באפשריות הדבר"[1].


במכתב מ"ימי אלול ה'תשמ"א", כותב הרבי למרת מרים לוונטל (פרופ' ומרצה לפסיכולוגיה, חסידת חב"ד) [2] אודות מאמר שכתבה אודות גרפולוגיה: "אף שאין זה מקצועי, בכ"ז [=בכל זה] אעיר שהמאמרים שלה עושים רושם חזק וכו', ובודאי שכשידפיסו – עוד יתחזק הרושם. והשם יצליחהּ לקיים גם בזה כל מעשיך יהיו לשם שמים, לדוגמא – שליטת הנפש ומנוחתה (ע"י חיים מתאימים לתכונות ודרישת הנפש) אפילו על צורת האותיות הנכתבות באצבעֵי היד דהגוף"[3].


גרפולוגים חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. המכתב מתאריך ט"ז מנחם אב תשי"ט, נדפס בחוברת 'צדיק למלך' ח"ו עמוד 110.
  2. ראה אודותיה: "הסיפור שלי", JEM, גיליון 128, ו' כסלו תשע"ח, עמ' 2.
  3. ראו את צילום המכתב ב"תשורה" לענט, י"ב מנחם אב תשנ"ח, עמ' 17. נדפס גם ב"תשורה" קדנר, אלול תשע"ז, עמ' 37.