שמעון הכופר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (26 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שמעון ליליינטל'''{{הערה|נקרא בשם משפחה זה באגרת של [[הרבי הריי"צ]] מ[[ח' בשבט]] [[תש"ה]] להנהלת [[ניח"ח]] ({{היברובוקס|[[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]]|חלק ח', אגרת ב'תרכ|31683||ללא|עמוד=577}}).}} (ב[[אידיש]]: '''לילענטהאַל'''; מכונה: '''שמעון הכופר''') היה [[משכיל (תנועת ההשכלה)|משכיל]] נסתר שנשלח ל[[וילנה]] על מנת להעביר את טובי הנערים בה ל[[תנועת ההשכלה]] ולבסוף גורש מוילנה לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] גילה לחסידיו בוילנה על מהותו. | |||
==תולדות חיים== | |||
=== פעולותיו בוילנה === | |||
ליליינטל נשלח בשנת [[תקנ"ב]] ל[[וילנה]] על ידי משכילי ברלין על מנת להעביר נערים צעירים ל[[תנועת ההשכלה]]; לטענתו הוא הגיע מזאמוט{{הערה|[[הרבי הריי"צ]] אמר ב[[פסח]] [[תש"ג]] ({{היברובוקס||ספר השיחות - ה'תש"ג|38572|עמ' 91|ללא|עמוד=99}}), שהכינוי "זאַמוטער" (שפירושו שבא מזאמוט) שנוסף לשמו של ליליינטל היה שם מזוייף שליליינטל המציא.}} והיה תלמיד תלמידו של רבי ישראל ליפשיץ בתכונה והנדסה ותלמיד תלמידו של רבי זלמן הענע (הרז"ה) בדקדוק. | |||
לאור בקיאותו בדקדוק וב[[תנ"ך]] והסתתרותו כ[[ירא שמים]] - נשא חן בעיני רבי יששכר אח [[הגר"א]] ורבי אברהם בן הגר"א, ומונה על ידם למשגיח כללי על מלמדי התנ"ך בתלמודי התורה בוילנה; גם הגר"א כיבד את ליליינטל מאוד וביקש ממנו לבקר את ספרו "אדרת אליהו". | |||
ליליינטל ריכז בצורה שיטתית את עבודת התעמולה של המשכילים בוילנא, ולשלוח תלמידים מוכשרים לברלין, תחת מסווה של "הוי גולה למקום תורה", כשלהוריהם הוא דואג לדווח לעיתים תכופות על 'הצלחתו' של בנם ב'לימודים'. | |||
=== שליחותו לקהילות החסידים וגילויו === | |||
בהיות שבמשך תקופה ארוכה לא הצליחו המשכילים לחדור אל חוגי החסידים, הם חיפשו ציר מיוחד שיצליח לחדור אל מחנה החסידים, ולנסות למצוא את נקודות התורפה שלהם, על מנת להבקיע את חומת ההתנגדות להשכלה ולמשוך את צעירי החסידים למחנה ההשכלה. | בהיות שבמשך תקופה ארוכה לא הצליחו המשכילים לחדור אל חוגי החסידים, הם חיפשו ציר מיוחד שיצליח לחדור אל מחנה החסידים, ולנסות למצוא את נקודות התורפה שלהם, על מנת להבקיע את חומת ההתנגדות להשכלה ולמשוך את צעירי החסידים למחנה ההשכלה. | ||
למטרה זו נבחר שמעון הכופר, שביקר בעיירות החסידים, ואף נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הזקן]] עצמו, שגילה תיכף ומיד את פרצופו האמיתי של הכופר המשכיל. לאחר | למטרה זו נבחר שמעון הכופר, שביקר בעיירות החסידים, ואף נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הזקן]] עצמו, שגילה תיכף ומיד את פרצופו האמיתי של הכופר המשכיל. לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] שאל אותו מדוע הוא לא מספר לילדים את מדרשי חז"ל על הפסוקים, ושמעון הכופר השיב שזה מכיון שהוא לא רוצה "להלאות את מוחות הילדים הצעירים בדברי אגדה". | ||
[[אדמו"ר הזקן]] נשען על ידיו למשך מספר רגעים, ולאחר מכן אמר: "כשאדם בא מוילנה ואומר שהוא מזאמוט. כשאותו אדם אומר שהוא [[מלמד תינוקות]] של בית רבן ובפועל הוא מעביר אותם למולך ההשכלה - הרי שגיהנום פתוחה מתחתיו..." | |||
קלונו נתגלה והמסווה הוסר, ושמעון הכופר רצה לברוח כל עוד נפשו בו, אלא שבצאתו מחדר ה[[יחידות]] הכריחוהו החסידים לרקוד יחד עמם את [[מחול היחידות]], ורק לאחר מכן שחררוהו לנפשו, כשהוא אורז במהירות את מטלטליו ונעלם. | |||
לאורך כל התקופה כתב שמעון הכופר לידידיו את קורותיו ומסקנותיו מאותו מסע, בהם הוא מגיע למסקנה כי המשימה לחדור לחוגי החסידים הינה בלתי אפשרית. | |||
אדמו"ר | == משפחתו == | ||
* בנו, בנימין, אביו של המשכיל [[מנחם ליליינטל]], שניסה לכפות את ההשכלה על יהודי רוסיה ונלחם ב[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה, הערה 14.}} | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[[הרבי הריי"צ]], '''[https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת דברי ימי אדמו"ר הזקן]''', עמ' לב ואילך, [[קה"ת]], תשע"א | |||
* '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/66250_he_1.pdf רשימת שמעון הכופר]''', בהוצאת [[וועד חיילי בית דוד]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:משכילים]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:55, 27 בספטמבר 2021
שמעון ליליינטל[1] (באידיש: לילענטהאַל; מכונה: שמעון הכופר) היה משכיל נסתר שנשלח לוילנה על מנת להעביר את טובי הנערים בה לתנועת ההשכלה ולבסוף גורש מוילנה לאחר שאדמו"ר הזקן גילה לחסידיו בוילנה על מהותו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעולותיו בוילנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ליליינטל נשלח בשנת תקנ"ב לוילנה על ידי משכילי ברלין על מנת להעביר נערים צעירים לתנועת ההשכלה; לטענתו הוא הגיע מזאמוט[2] והיה תלמיד תלמידו של רבי ישראל ליפשיץ בתכונה והנדסה ותלמיד תלמידו של רבי זלמן הענע (הרז"ה) בדקדוק.
לאור בקיאותו בדקדוק ובתנ"ך והסתתרותו כירא שמים - נשא חן בעיני רבי יששכר אח הגר"א ורבי אברהם בן הגר"א, ומונה על ידם למשגיח כללי על מלמדי התנ"ך בתלמודי התורה בוילנה; גם הגר"א כיבד את ליליינטל מאוד וביקש ממנו לבקר את ספרו "אדרת אליהו".
ליליינטל ריכז בצורה שיטתית את עבודת התעמולה של המשכילים בוילנא, ולשלוח תלמידים מוכשרים לברלין, תחת מסווה של "הוי גולה למקום תורה", כשלהוריהם הוא דואג לדווח לעיתים תכופות על 'הצלחתו' של בנם ב'לימודים'.
שליחותו לקהילות החסידים וגילויו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהיות שבמשך תקופה ארוכה לא הצליחו המשכילים לחדור אל חוגי החסידים, הם חיפשו ציר מיוחד שיצליח לחדור אל מחנה החסידים, ולנסות למצוא את נקודות התורפה שלהם, על מנת להבקיע את חומת ההתנגדות להשכלה ולמשוך את צעירי החסידים למחנה ההשכלה.
למטרה זו נבחר שמעון הכופר, שביקר בעיירות החסידים, ואף נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הזקן עצמו, שגילה תיכף ומיד את פרצופו האמיתי של הכופר המשכיל. לאחר שאדמו"ר הזקן שאל אותו מדוע הוא לא מספר לילדים את מדרשי חז"ל על הפסוקים, ושמעון הכופר השיב שזה מכיון שהוא לא רוצה "להלאות את מוחות הילדים הצעירים בדברי אגדה".
אדמו"ר הזקן נשען על ידיו למשך מספר רגעים, ולאחר מכן אמר: "כשאדם בא מוילנה ואומר שהוא מזאמוט. כשאותו אדם אומר שהוא מלמד תינוקות של בית רבן ובפועל הוא מעביר אותם למולך ההשכלה - הרי שגיהנום פתוחה מתחתיו..."
קלונו נתגלה והמסווה הוסר, ושמעון הכופר רצה לברוח כל עוד נפשו בו, אלא שבצאתו מחדר היחידות הכריחוהו החסידים לרקוד יחד עמם את מחול היחידות, ורק לאחר מכן שחררוהו לנפשו, כשהוא אורז במהירות את מטלטליו ונעלם.
לאורך כל התקופה כתב שמעון הכופר לידידיו את קורותיו ומסקנותיו מאותו מסע, בהם הוא מגיע למסקנה כי המשימה לחדור לחוגי החסידים הינה בלתי אפשרית.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, בנימין, אביו של המשכיל מנחם ליליינטל, שניסה לכפות את ההשכלה על יהודי רוסיה ונלחם באדמו"ר הצמח צדק[3]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי הריי"צ, רשימת דברי ימי אדמו"ר הזקן, עמ' לב ואילך, קה"ת, תשע"א
- רשימת שמעון הכופר, בהוצאת וועד חיילי בית דוד
הערות שוליים
- ↑ נקרא בשם משפחה זה באגרת של הרבי הריי"צ מח' בשבט תש"ה להנהלת ניח"ח ( אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ, חלק ח', אגרת ב'תרכ).
- ↑ הרבי הריי"צ אמר בפסח תש"ג ( ספר השיחות - ה'תש"ג, עמ' 91), שהכינוי "זאַמוטער" (שפירושו שבא מזאמוט) שנוסף לשמו של ליליינטל היה שם מזוייף שליליינטל המציא.
- ↑ קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה, הערה 14.