שלום חסקינד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:משפחת חסקינד באמצעות HotCat) |
||
| (66 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:שלום חסקינד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שלום חסקינד]] | ||
הרב '''שלום חסקינד''' ([[ט"ו אלול]] [[תרפ"ז]] - [[ט"ו אדר]] [[תשס"ז]]) היה [[משפיע]] ו[[גבאי]] ב[[נחלת בנימין|בית כנסת חב"ד בנחלת בנימין]] [[תל אביב]]. | |||
בילדותו יצאו הוריו | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[מוסקבה]] לאביו הרב [[דובער חסקינד]] ב[[ט"ו אלול]] [[תרפ"ז]]. בילדותו יצאו הוריו מ[[רוסיה]] ולאחר תקופה ששהו ב[[ריגא]], עלו ל[[ארץ ישראל]] ב[[א' באדר|ראש חודש אדר ב']] [[תרצ"ה]]. ביום [[י"ח בסיוון]] [[תרצ"ט]] היגרה המשפחה לארה"ב. | |||
ר' שלום היה מהתלמידים הראשונים של ישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים בארה"ב]], והיה מהמקורבים ביותר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] | ר' שלום היה מהתלמידים הראשונים של ישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים בארה"ב]], והיה מהמקורבים ביותר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וכן לרעייתו הרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה]] וזכה במשך מספר שנים לשרת בסעודות בקומה העליונה, והמשיך בתפקידו זה גם במחיצת הרבי לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ. חביבותו וקירבתו נבעה הן מצד אביו שהיה [[משמש בקודש]] אצל רבותינו נשיאינו, והן מצד היותו מחותן עם [[פורטל:בית רבי|בית הרב]]. | ||
ההתכנסות הראשונה שהתרחשה בבנין [[770]] לאחר רכישתו על ידי [[אגודת חסידי חב"ד]] הייתה מסיבת הבר-מצוה | ההתכנסות הראשונה שהתרחשה בבנין [[770]] לאחר רכישתו על ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הייתה בעת מסיבת הבר-מצוה שלו שהתקיימה, בימים שטרם כניסתו של הרבי לבנין. | ||
בשנים שהיה בחור ב[[770]] היה עובד במשרד ה[[מרכז לעניני חינוך]] בעבודות משרדיות, עד [[תש"ח]] היה המשרד ב[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] של [[הרבי]], ושם הוא היה ר' שלום | [[קובץ:שלום חסקינד בחלוקת דולרים.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שלום חסקינד עובר לפני הרבי במעמד חלוקת הדולרים]] | ||
בשנים שהיה בחור ב-[[770]] היה עובד במשרד ה[[מרכז לעניני חינוך]] בעבודות משרדיות, עד [[תש"ח]] היה המשרד ב[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] של [[הרבי]], ושם הוא היה יושב ועובד לצד הרבי באותו חדר. | |||
ר' שלום זכה לעבוד על תרגום סיפור מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן כפי שנכתב ויצא לאור על ידי הרבי הריי"צ. והרבי הואיל להגיה את תרגומיו בכתב ידו הקדושה על מנת להוציא זאת לאור. | |||
השמועה אומרת שהרבי | השמועה אומרת שהרבי התבטא עליו שהוא [[בעל סוד]] מהדרגה השלישית, ושהוא חסיד אמת. | ||
בבחרותו זכה להשלח על ידי הרבי | בבחרותו זכה להשלח על ידי הרבי ל[[מרוקו]] לשליחות מיוחדת בכל ערי המדינה ולהתרשם ממוסדות ליובאוויטש שנבנו אז, ולאחר חזרתו קיבל הוראה להעלות את רשמיו ממסעו על גבי הכתב ולדאוג לפרסום הדברים בעיתונות הכתובה על מנת להעלות על נס את ההצלחה של פעולות חב"ד במדינה. | ||
ביום שלישי [[ז' אלול]] [[תשי"ג]] נשא לאשה את רעייתו מרת מריישא בת ר' [[חיים שמריהו גוראריה]] מ[[תל אביב]]. הוא התגורר בתל אביב תקופה קצרה, ומייד לאחר מכן נסע יחד עם רעייתו להתגורר כמה שנים ב[[קראון הייטס]] ושם זכו לקרובים נפלאים מהרבי ומהרבנית. בתל אביב חי את מרבית שנותיו, והיה מתפלל ב[[בית הכנסת נחלת בנימין]] שם שימש כגבאי. | |||
בשנותיו האחרונות עבר להתגורר ב[[אשדוד]] והשפיע בה על סביבתו ב[[הפצת המעיינות]] ובנעם ההליכות שלו. התגורר באשדוד עד פטירתו. | |||
היה בקי גדול בש"ס | היה חסיד מיוחד ושמש כ[[דוגמא חיה]] לחסיד בביטול גדול לרבי גם בעת היותו מיודד עם משפחת בית הרב. היה בקי גדול בש"ס ובדקדוק אך בצניעותו לא הבליט את ידיעותיו. | ||
הוא ניהל את הגמ"ח של [[מרכז חב"ד בתל אביב]] במשך שנים רבות, ומסר נפשו על העניין. מספר רב של פעמים היה מכתת רגליו בנסיעות לחו"ל על מנת לאסוף כספים לפעילות הגמ"ח. | הוא ניהל את הגמ"ח של [[מרכז חב"ד בתל אביב]] במשך שנים רבות, ומסר נפשו על העניין. מספר רב של פעמים היה מכתת רגליו בנסיעות לחו"ל על מנת לאסוף כספים לפעילות הגמ"ח. | ||
נפטר ב[[שושן פורים]] בשנת [[תשס"ז]] | נפטר ב[[שושן פורים]] בשנת [[תשס"ז]] והוא בשנת השמונים לחייו. | ||
משפחתו | ==משפחתו== | ||
*זוגתו מרת מריישא. | |||
*בתו מרת בלומה (אשת ר' אליהו טייטלבוים), ירושלים. | |||
*בנו ר' [[אליעזר שלמה חסקינד]], ירושלים. | |||
*בתו מרת אסתר (אשת ר' יוסף יצחק זילברשטרום, [[משפיע]] ושליח הרבי), לוד. | |||
*בנו ר' אלתר דובער, ירושלים. | |||
*בתו מרת חיה שיינא מיכלא (אשת ר' יוסף קוביטשעק), אשדוד. | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | ==לקריאה נוספת== | ||
[[קטגוריה:חסידים | על השליחות במרוקו: [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק יג. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*{{קישור שטורעם|94515|news|הסבא שגדל בצילם של משפחת אדמו"רי חב"ד / טור|מאת: מנדי זילברשטרום|ט"ו באדר תשע"ז}} | |||
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/16/752364780635.html נחשפו אוצרות מבית חיינו]''' {{בית משיח}} מארכיון הרב חסקינד | |||
{{מיון רגיל:חסקינד, שלום}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]] | |||
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | |||
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]] | |||
[[קטגוריה:משפחת חסקינד]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:07, 7 ביוני 2024
הרב שלום חסקינד (ט"ו אלול תרפ"ז - ט"ו אדר תשס"ז) היה משפיע וגבאי בבית כנסת חב"ד בנחלת בנימין תל אביב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד במוסקבה לאביו הרב דובער חסקינד בט"ו אלול תרפ"ז. בילדותו יצאו הוריו מרוסיה ולאחר תקופה ששהו בריגא, עלו לארץ ישראל בראש חודש אדר ב' תרצ"ה. ביום י"ח בסיוון תרצ"ט היגרה המשפחה לארה"ב.
ר' שלום היה מהתלמידים הראשונים של ישיבת תומכי תמימים בארה"ב, והיה מהמקורבים ביותר לאדמו"ר הריי"צ וכן לרעייתו הרבנית נחמה דינה וזכה במשך מספר שנים לשרת בסעודות בקומה העליונה, והמשיך בתפקידו זה גם במחיצת הרבי לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ. חביבותו וקירבתו נבעה הן מצד אביו שהיה משמש בקודש אצל רבותינו נשיאינו, והן מצד היותו מחותן עם בית הרב.
ההתכנסות הראשונה שהתרחשה בבנין 770 לאחר רכישתו על ידי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש הייתה בעת מסיבת הבר-מצוה שלו שהתקיימה, בימים שטרם כניסתו של הרבי לבנין.
בשנים שהיה בחור ב-770 היה עובד במשרד המרכז לעניני חינוך בעבודות משרדיות, עד תש"ח היה המשרד בחדרו הקדוש של הרבי, ושם הוא היה יושב ועובד לצד הרבי באותו חדר.
ר' שלום זכה לעבוד על תרגום סיפור מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן כפי שנכתב ויצא לאור על ידי הרבי הריי"צ. והרבי הואיל להגיה את תרגומיו בכתב ידו הקדושה על מנת להוציא זאת לאור.
השמועה אומרת שהרבי התבטא עליו שהוא בעל סוד מהדרגה השלישית, ושהוא חסיד אמת.
בבחרותו זכה להשלח על ידי הרבי למרוקו לשליחות מיוחדת בכל ערי המדינה ולהתרשם ממוסדות ליובאוויטש שנבנו אז, ולאחר חזרתו קיבל הוראה להעלות את רשמיו ממסעו על גבי הכתב ולדאוג לפרסום הדברים בעיתונות הכתובה על מנת להעלות על נס את ההצלחה של פעולות חב"ד במדינה.
ביום שלישי ז' אלול תשי"ג נשא לאשה את רעייתו מרת מריישא בת ר' חיים שמריהו גוראריה מתל אביב. הוא התגורר בתל אביב תקופה קצרה, ומייד לאחר מכן נסע יחד עם רעייתו להתגורר כמה שנים בקראון הייטס ושם זכו לקרובים נפלאים מהרבי ומהרבנית. בתל אביב חי את מרבית שנותיו, והיה מתפלל בבית הכנסת נחלת בנימין שם שימש כגבאי.
בשנותיו האחרונות עבר להתגורר באשדוד והשפיע בה על סביבתו בהפצת המעיינות ובנעם ההליכות שלו. התגורר באשדוד עד פטירתו.
היה חסיד מיוחד ושמש כדוגמא חיה לחסיד בביטול גדול לרבי גם בעת היותו מיודד עם משפחת בית הרב. היה בקי גדול בש"ס ובדקדוק אך בצניעותו לא הבליט את ידיעותיו.
הוא ניהל את הגמ"ח של מרכז חב"ד בתל אביב במשך שנים רבות, ומסר נפשו על העניין. מספר רב של פעמים היה מכתת רגליו בנסיעות לחו"ל על מנת לאסוף כספים לפעילות הגמ"ח.
נפטר בשושן פורים בשנת תשס"ז והוא בשנת השמונים לחייו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זוגתו מרת מריישא.
- בתו מרת בלומה (אשת ר' אליהו טייטלבוים), ירושלים.
- בנו ר' אליעזר שלמה חסקינד, ירושלים.
- בתו מרת אסתר (אשת ר' יוסף יצחק זילברשטרום, משפיע ושליח הרבי), לוד.
- בנו ר' אלתר דובער, ירושלים.
- בתו מרת חיה שיינא מיכלא (אשת ר' יוסף קוביטשעק), אשדוד.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
על השליחות במרוקו: שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק יג.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מאת: מנדי זילברשטרום, הסבא שגדל בצילם של משפחת אדמו"רי חב"ד / טור - באתר שטורעם
- נחשפו אוצרות מבית חיינו
מארכיון הרב חסקינד