מידות (ספירות): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כתית למאור (שיחה | תרומות) (←ענינם בעולמות: השלמה) |
אין תקציר עריכה |
||
| (15 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''מידות''' | [[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של [[עשרת הספירות]], המציג בין היתר גם את ששת המידות]] | ||
ה'''מידות''' הם כינוי בקבלה לשש ה[[ספירות]]: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]] ו[[יסוד]]. שש ספירות אלו הם ספירות של רגשות וקשורות אל ה[[לב]]. | |||
ששת המידות נולדות מן ספירת ה[[בינה]]. שספירת ה[[בינה]] נקראת בשם "אם הבנים", וגם בשם "[[לאה]]" שהיא אם של שישה בנים, שהם ששת המידות. | |||
ספירות אלו הם כנגד אות [[וא"ו]] שבשם [[הוי"ה]], שענינו הוא המשכה. | ספירות אלו הם כנגד אות [[וא"ו]] שבשם [[הוי"ה]], שענינו הוא המשכה. | ||
בעולמות, התכללות של ששת המידות נקראת בשם [[פרצוף]] [[זעיר אנפין]]. זעיר אנפין של [[עולם האצילות]] נקרא בשם "קודשא בריך הוא", ביחס ל[[נוקבא]] של עולם האצילות הנקראת בשם "[[שכינה|שכינתיה]]". | בעולמות, התכללות של ששת המידות נקראת בשם [[פרצוף]] [[זעיר אנפין]]. זעיר אנפין של [[עולם האצילות]] נקרא בשם "קודשא בריך הוא", ביחס ל[[נוקבא]] של [[עולם האצילות]] הנקראת בשם "[[שכינה|שכינתיה]]". | ||
==ענינם== | ==ענינם== | ||
בכללות נחלקים [[עשר הספירות]] לשני חלקים עיקריים: [[מוחין]] | בכללות נחלקים [[עשר הספירות]] לשני חלקים עיקריים: [[מוחין ומידות]]. ספירות ה[[מוחין]], ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] הם הקליטה והקבלה, וספירות המידות הם ההרגשה וההשפעה. ספירות ה[[מוחין]] קשורות אל ה[[מוח]], לעומת ספירות המידות הקשורים אל ה[[לב]]. | ||
==ענינם בעולמות== | ==ענינם בעולמות== | ||
בעולמות, שבע המידות של [[עולם האצילות]] נקראים בשם שבע ימי הבנין, וענינם כאן למטה הוא שבעת ימי בראשית שנבראו בהם כל העולמות. | בעולמות, שבע המידות של [[עולם האצילות]] נקראים בשם שבע ימי הבנין, וענינם כאן למטה הוא שבעת ימי בראשית שנבראו בהם כל העולמות. | ||
===בריאת העולם=== | |||
בריאת העולם הייתה על ידי השש מידות העליונות ב[[עולם האצילות]]. | |||
*''' "ששת ימים עשה ה'"''' בזוהר מבואר זה שלא כתוב "בששת ימים" (שמשמעותה במשך זמן של ששת ימים) מפני ש"ששת ימים" הכוונה לשש ספירות שנקראים "יומין" שעל ידם דווקא "עשה ה' את השמים ואת הארץ". | |||
*'''"בראשית ברא אלוקים"''' ובמדרש חז"ל "בראשית ברא-שית" כלומר שתחילת בריאת העולם התחילה על ידי התהוות השש ספירות. | |||
*'''"עולם חסד יבנה"''' פירושו, עולם על ידי חסד יבנה. והכוונה בחסד לכל המדות כי על פי המבואר בקבלה, חסד שייכת לכל המדות. פירוש נוסף שה"יבנה" הולך על ה"חסד" כלומר בשביל עולם, חסד עצמו יבנה. | |||
*'''"זכור רחמיך וחסדך כי מעולם המה"''' שבחינת [[רחמים]] וחסדים שייכות לעולם דווקא שלולי העולם אין צורך בהם שעל מי יתחסד? | |||
*"'''שוקיו עמודי שש'''"([[שיר השירים]]) משמעותו, '''שוקיו''' זהו העולם ש"נשתוקק לבראותו", והכח להעמיד את העולם ('''עמודי'''), הוא '''שש''' - כלומר, ששת הספירות. | |||
==שורש המקום== | |||
ששת המידות דבריאה הן שורש שש הקצוות של המקום הגשמי. {{ערך מורחב|ערך=[[רוחות העולם]]}} | |||
==ענינם בעבודה== | ==ענינם בעבודה== | ||
האדם מורכב מ[[שכל]] ומידות. מטרת החסידות היא ליצור אצל האדם מידות נכונות, זאת על ידי השפעת השכל על המידות. | {{ערך מורחב|ערך=[[מוח שליט על הלב]]}} | ||
האדם מורכב מ[[שכל]] ומידות. מטרת החסידות היא ליצור אצל האדם מידות נכונות, זאת על ידי השפעת השכל על המידות - "מוח שליט על הלב". | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 26: | שורה 40: | ||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:39, 10 בדצמבר 2022
המידות הם כינוי בקבלה לשש הספירות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד. שש ספירות אלו הם ספירות של רגשות וקשורות אל הלב.
ששת המידות נולדות מן ספירת הבינה. שספירת הבינה נקראת בשם "אם הבנים", וגם בשם "לאה" שהיא אם של שישה בנים, שהם ששת המידות.
ספירות אלו הם כנגד אות וא"ו שבשם הוי"ה, שענינו הוא המשכה.
בעולמות, התכללות של ששת המידות נקראת בשם פרצוף זעיר אנפין. זעיר אנפין של עולם האצילות נקרא בשם "קודשא בריך הוא", ביחס לנוקבא של עולם האצילות הנקראת בשם "שכינתיה".
ענינם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכללות נחלקים עשר הספירות לשני חלקים עיקריים: מוחין ומידות. ספירות המוחין, ספירות חב"ד הם הקליטה והקבלה, וספירות המידות הם ההרגשה וההשפעה. ספירות המוחין קשורות אל המוח, לעומת ספירות המידות הקשורים אל הלב.
ענינם בעולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעולמות, שבע המידות של עולם האצילות נקראים בשם שבע ימי הבנין, וענינם כאן למטה הוא שבעת ימי בראשית שנבראו בהם כל העולמות.
בריאת העולם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בריאת העולם הייתה על ידי השש מידות העליונות בעולם האצילות.
- "ששת ימים עשה ה'" בזוהר מבואר זה שלא כתוב "בששת ימים" (שמשמעותה במשך זמן של ששת ימים) מפני ש"ששת ימים" הכוונה לשש ספירות שנקראים "יומין" שעל ידם דווקא "עשה ה' את השמים ואת הארץ".
- "בראשית ברא אלוקים" ובמדרש חז"ל "בראשית ברא-שית" כלומר שתחילת בריאת העולם התחילה על ידי התהוות השש ספירות.
- "עולם חסד יבנה" פירושו, עולם על ידי חסד יבנה. והכוונה בחסד לכל המדות כי על פי המבואר בקבלה, חסד שייכת לכל המדות. פירוש נוסף שה"יבנה" הולך על ה"חסד" כלומר בשביל עולם, חסד עצמו יבנה.
- "זכור רחמיך וחסדך כי מעולם המה" שבחינת רחמים וחסדים שייכות לעולם דווקא שלולי העולם אין צורך בהם שעל מי יתחסד?
- "שוקיו עמודי שש"(שיר השירים) משמעותו, שוקיו זהו העולם ש"נשתוקק לבראותו", והכח להעמיד את העולם (עמודי), הוא שש - כלומר, ששת הספירות.
שורש המקום[עריכה | עריכת קוד מקור]
ששת המידות דבריאה הן שורש שש הקצוות של המקום הגשמי.
| ערך מורחב – רוחות העולם |
ענינם בעבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מוח שליט על הלב |
האדם מורכב משכל ומידות. מטרת החסידות היא ליצור אצל האדם מידות נכונות, זאת על ידי השפעת השכל על המידות - "מוח שליט על הלב".
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ספירות | ||
|---|---|---|
| סדר ההשתלשלות | עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע | |
| עשר הספירות | כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות | |
| חלוקת הספירות | קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות | |
| ספירות-זוגות | כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות | |