רב חסדא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
||
| (16 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
'''רב חסדא''' היה מגדולי ה[[אמוראים]] בדורו, חמיהם של רמי בר חמא ורבא. | '''רב חסדא''' היה מגדולי ה[[אמוראים]] בדורו, חמיהם של רמי בר חמא ורבא. | ||
כאשר בתו | כאשר בתו הייתה קטנה, היא הייתה בזרועותיו, והוא שאלה: את מי משניהם את רוצה? היא השיבה: שניהם, הגיב רבא מיד: ואני השני...{{הערה|פ"א ד[[ב"ב]].}} לבסוף נישאה אכן לרמי בר חמא, שנפטר בצעירותו, באותה שעה רבא היה נשוי, ולאחר שנפטרה אשתו נישאה לו בתו של רב חסדא. אמרותיה מוזכרות פעמים רבות בגמרא, ורבא החשיבה מאוד, עד שהייתה חשובה לו בחכמתה יותר מגופו, וכל נכסיו{{הערה|ב[[מסכת ברכות]] פרק הרואה מסופר כי פותר חלומות מסוים פתר לרבא את חלומותיו לרעה, וכך סבל צרות רבות, איבד את נכסיו, סבל צרות רבות, עם זאת אמר לו רבא: על הכל אני מוחל לך מלבד בתו של רב חסדא.}}. | ||
== אמרותיו == | == אמרותיו == | ||
הוא היה בר פלוגתא של [[רב הונא]]. אחד מהמחלוקות ביניהם היא ב[[פרשת ויגש]], בדברי יהודה ליוסף מדוע הוא נכנס למריבה עבור בנימין יותר משאר אחיו, ונקט הכתוב לשון של "ערבות", "כי עבדך ערב את הנער"{{ | הוא היה בר פלוגתא של [[רב הונא]]. אחד מהמחלוקות ביניהם היא ב[[פרשת ויגש]], בדברי יהודה ליוסף מדוע הוא נכנס למריבה עבור בנימין יותר משאר אחיו, ונקט הכתוב לשון של "ערבות", "כי עבדך ערב את הנער"{{הערה|וכן הוא גם לעיל בפ' מקץ (בדברי יהודה ליעקב), "אנכי אערבנו".}} | ||
במהותה וגדרה של ערבות זו אומר רב הונא: {{ציטוטון|מנין לערב דמשתעבד{{ | במהותה וגדרה של ערבות זו אומר רב הונא: {{ציטוטון|מנין לערב דמשתעבד{{הערה|באמירה בעלמא בלא קנין. רשב"ם.}} דכתיב אנכי אערבנו מידי תבקשנו, מתקיף לה רב חסדא הא קבלנות היא דכתיב תנה אותו על ידי ואני אשיבנו, - כלומר כאילו קבלתיו בידי אחזירנו לך. רשב"ם, אלא אמר רב יצחק מהכא לקח{{הערה|[[משלי]] כ, טז.}} בגדו כי ערב זר גו' ואומר בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך כו'"}}. | ||
למרות | למרות זאת, מצינו בכמה מקומות{{הערה|תנחומא. ב"ר.}} שדין ערב (שערב משתעבד מן התורה) נלמד מערבות יהודה שאמר אנכי אערבנו, וגם במדרשים ריש פרשתנו סמך דיני ערבות לערבות דיהודה. | ||
ומבואר במפרשים{{ | ומבואר במפרשים{{הערה|יד רמ"ה ב"ב שם. ט"ז שם סקכ"ט ס"ב. ועוד. וראה פרישה לטור חו"מ שם. וראה תו"ש מקץ שם אות יג.}} דרב הונא ורב חסדא אזלי לטעמייהו לקמן בגמ'{{הערה|ב"ב קעד, א.}} בדין האומר "הלוהו ואני פורע", "הלוהו ואני נותן", שלדעת רב הונא לשון ערבות הן, ולדעת רב חסדא לשון קבלנות הן, ולכן רב הונא לשיטתו ס"ל דיהודה היה ערב, ולכן נקטו כמה פוסקים כן להלכה (שלמדים דין ערבות מיהודה), כי גם רבא ס"ל בגמרא שם ש"כולן לשון ערבות הן"{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] כרך ל ויגש [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=228 שיחה א]. ראה בהמשך דבריו שמסיק שגם לפי רב הונא לא היה שם ממש גדר של קבלנות כי לא היה זה ממון, אבל מכיון ש[[יהודה]] קראו בשם ערבות, למדים מזה דין ערבות}}. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
;חתניו: | |||
* מר עוקבא בר חמא{{הערה|ראו גם ב"ב קמא ע"א תו' ד"ה לדידי אודות משפחתו של רב חסדא.}} | |||
* רמי בר חמא | |||
* [[רבא]]. | |||
;בניו{{הערה|ראה מחלוקת [[רש"י]] ותו' שם אם נפטרו בצעירותם.}}: | |||
* רב נחמן{{הערה|[[ב"ב]] ח' ע"א.}} | |||
* מר ינוקא ומר קשישא{{הערה|שם ז ע"ב.}} | |||
* רב חנן{{הערה|[[מסכת עבודה זרה]] י"א ע"ב.}} | |||
* רב מרי ורב פנחס{{הערה|[[בבא קמא]] קי"ז ע"א.}}. | |||
הוא אמר על עצמו, "לדידי עדיפא לי בנתן" כלומר אני מעדיף שיהיו לי בנות ולא בנים. לפי רש"י ההסבר הוא מכיון שבניו מתו בצעירותם או שלא היו ת"ח, אך התוספות מקשים עליו בכך שמצינו בתלמוד רשימה ארוכה של אחד עשר מבניו שהיו אמוראים, ומתרץ כי אמנם היו לו בנים חכמים אך חתניו היו גדולי הדור והן רבא ורמי בר | הוא אמר על עצמו, "לדידי עדיפא לי בנתן" כלומר אני מעדיף שיהיו לי בנות ולא בנים. לפי [[רש"י]] ההסבר הוא מכיון שבניו מתו בצעירותם או שלא היו ת"ח, אך התוספות מקשים עליו בכך שמצינו בתלמוד רשימה ארוכה של אחד עשר מבניו שהיו אמוראים, ומתרץ כי אמנם היו לו בנים חכמים אך חתניו היו גדולי הדור והן רבא ורמי בר חמא ומר עוקבא בר חמא. ב[[אור התורה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43246&hilite=dd8310ef-dc9a-419c-9211-d6ca672db1bc&st=%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%93%d7%99+%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%90+%d7%9c%d7%99 פרשת חיי שרה]}} מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]] כי על פי תורת [[הקבלה]] בת היא כינוי לכלי העשוי לקבל אור חדש לאין ערוך מהחוק הקצוב לקבל עולמות, וזו היא בחינת חסד, ורב חסדא היה מבחינת ה[[ספירת החסד|חסד]] כרמוז בשמו. | ||
{{אמוראים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אמוראים|חסדא]] | [[קטגוריה:אמוראים|חסדא]] | ||
גרסה אחרונה מ־07:06, 20 בדצמבר 2020
| רב חסדא | |
|---|---|
| בית מדרש | כפרי, ישיבת סורא |
| רבותיו | רב, רב הונא, מר עוקבא |
| חבריו | רב נחמן, רב ששת, רבה בר רב הונא |
| תלמידיו | רמי בר חמא, רבא, רבי זירא, רפרם בר פפא, רב אידי בר אבין, רב שיזבי |
רב חסדא היה מגדולי האמוראים בדורו, חמיהם של רמי בר חמא ורבא.
כאשר בתו הייתה קטנה, היא הייתה בזרועותיו, והוא שאלה: את מי משניהם את רוצה? היא השיבה: שניהם, הגיב רבא מיד: ואני השני...[1] לבסוף נישאה אכן לרמי בר חמא, שנפטר בצעירותו, באותה שעה רבא היה נשוי, ולאחר שנפטרה אשתו נישאה לו בתו של רב חסדא. אמרותיה מוזכרות פעמים רבות בגמרא, ורבא החשיבה מאוד, עד שהייתה חשובה לו בחכמתה יותר מגופו, וכל נכסיו[2].
אמרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוא היה בר פלוגתא של רב הונא. אחד מהמחלוקות ביניהם היא בפרשת ויגש, בדברי יהודה ליוסף מדוע הוא נכנס למריבה עבור בנימין יותר משאר אחיו, ונקט הכתוב לשון של "ערבות", "כי עבדך ערב את הנער"[3]
במהותה וגדרה של ערבות זו אומר רב הונא: "מנין לערב דמשתעבד[4] דכתיב אנכי אערבנו מידי תבקשנו, מתקיף לה רב חסדא הא קבלנות היא דכתיב תנה אותו על ידי ואני אשיבנו, - כלומר כאילו קבלתיו בידי אחזירנו לך. רשב"ם, אלא אמר רב יצחק מהכא לקח[5] בגדו כי ערב זר גו' ואומר בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך כו'"".
למרות זאת, מצינו בכמה מקומות[6] שדין ערב (שערב משתעבד מן התורה) נלמד מערבות יהודה שאמר אנכי אערבנו, וגם במדרשים ריש פרשתנו סמך דיני ערבות לערבות דיהודה.
ומבואר במפרשים[7] דרב הונא ורב חסדא אזלי לטעמייהו לקמן בגמ'[8] בדין האומר "הלוהו ואני פורע", "הלוהו ואני נותן", שלדעת רב הונא לשון ערבות הן, ולדעת רב חסדא לשון קבלנות הן, ולכן רב הונא לשיטתו ס"ל דיהודה היה ערב, ולכן נקטו כמה פוסקים כן להלכה (שלמדים דין ערבות מיהודה), כי גם רבא ס"ל בגמרא שם ש"כולן לשון ערבות הן"[9].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתניו
- בניו[11]
הוא אמר על עצמו, "לדידי עדיפא לי בנתן" כלומר אני מעדיף שיהיו לי בנות ולא בנים. לפי רש"י ההסבר הוא מכיון שבניו מתו בצעירותם או שלא היו ת"ח, אך התוספות מקשים עליו בכך שמצינו בתלמוד רשימה ארוכה של אחד עשר מבניו שהיו אמוראים, ומתרץ כי אמנם היו לו בנים חכמים אך חתניו היו גדולי הדור והן רבא ורמי בר חמא ומר עוקבא בר חמא. באור התורה[16] מסביר אדמו"ר הצמח צדק כי על פי תורת הקבלה בת היא כינוי לכלי העשוי לקבל אור חדש לאין ערוך מהחוק הקצוב לקבל עולמות, וזו היא בחינת חסד, ורב חסדא היה מבחינת החסד כרמוז בשמו.
| אמוראים | ||
|---|---|---|
| דור ראשון | רבי חייא • רבי יהושע בן לוי • רבי מנא • רבי חנינא בר חמא | |
| דור שני | רבי יוחנן • ריש לקיש • רב • שמואל • אילפא | |
| דור שלישי | רבי אבא • רבי אלעזר בן פדת • רבי אמי • רבי אסי • רבי יצחק נפחא •רב יהודה • רב נחמן • רב הונא • רב מתנה | |
| דור רביעי | רב חסדא • רב ששת • עולא • רבי זירא | |
| דור חמישי | רבה • רב יוסף • רבה בר רב הונא • רבי ירמיה • רבי תנחומא | |
| דור שישי | אביי • רבא • רמי בר חמא • רב אחא בר יעקב • רב ספרא • רב אידי בר אבין • רב חייא בר אבין | |
| דור שביעי | רב אחא בריה דרבא • רב אשי • רבינא | |
הערות שוליים
- ↑ פ"א דב"ב.
- ↑ במסכת ברכות פרק הרואה מסופר כי פותר חלומות מסוים פתר לרבא את חלומותיו לרעה, וכך סבל צרות רבות, איבד את נכסיו, סבל צרות רבות, עם זאת אמר לו רבא: על הכל אני מוחל לך מלבד בתו של רב חסדא.
- ↑ וכן הוא גם לעיל בפ' מקץ (בדברי יהודה ליעקב), "אנכי אערבנו".
- ↑ באמירה בעלמא בלא קנין. רשב"ם.
- ↑ משלי כ, טז.
- ↑ תנחומא. ב"ר.
- ↑ יד רמ"ה ב"ב שם. ט"ז שם סקכ"ט ס"ב. ועוד. וראה פרישה לטור חו"מ שם. וראה תו"ש מקץ שם אות יג.
- ↑ ב"ב קעד, א.
- ↑ לקוטי שיחות כרך ל ויגש שיחה א. ראה בהמשך דבריו שמסיק שגם לפי רב הונא לא היה שם ממש גדר של קבלנות כי לא היה זה ממון, אבל מכיון שיהודה קראו בשם ערבות, למדים מזה דין ערבות
- ↑ ראו גם ב"ב קמא ע"א תו' ד"ה לדידי אודות משפחתו של רב חסדא.
- ↑ ראה מחלוקת רש"י ותו' שם אם נפטרו בצעירותם.
- ↑ ב"ב ח' ע"א.
- ↑ שם ז ע"ב.
- ↑ מסכת עבודה זרה י"א ע"ב.
- ↑ בבא קמא קי"ז ע"א.
- ↑ פרשת חיי שרה