תשורה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(35 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ההנהגה לחלוקת '''תשורה''' בשמחות משפחתיות הינה מהנהגת [[אדמו"ר הריי"צ]] בחתונת [[הרבי מלך המשיח]] עם [[הרבנית חיה מושקא]]. אז חילק אדמו"ר הריי"צ לנוכחים כתב יד קודש של [[אדמו"ר הזקן]].
[[קובץ:התשורה מחתונת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום שני צידי התשורה שחולק ב[[חתונת הרבי]]]]
'''תשורה''' הינה שם כולל לקבצים תורניים ותיעודיים המחולקים בשמחות משפחתיות של חסידי חב"ד, הכוללים סיפורים, יומנים ומכתבים ותשובות מרבותינו נשיאינו, ועוד.


כיום מחלקים תשורות לא רק בשמחות משפחתיות אלא גם באירועים חברתיים וכודמ'. התשורה הנפוצה ביותר היא ברכון עם סדר ה[[שבע ברכות]].  
==המקור להנהגה==
ההנהגה לחלוקת תשורה מקורה בהנהגתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בחתונת [[הרבי מלך המשיח]] עם [[הרבנית חיה מושקא]]. אז חילק [[אדמו"ר הריי"צ]] לנוכחים כתב יד קודש של [[אדמו"ר הזקן]], וצירף אליה פתק בו כתב: {{ציטוטון|לזכרון טוב ליום כלולת בתי הכלה המהוללה.. הנני בזה לכבד את כל הנוטלים חלק בשמחת לבבנו מקרוב ומרחוק, בתשורה המוסגרת בזה.. אשר סגולה יהיה לכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר}}.


תשורה שימושית לחתונות בהם ישנם יהודים שאינם [[חסידי חב"ד]] הוציא הרב חיים ששון. בתשורה ביאורים על אמונת החסידים כי הרבי הוא [[מלך המשיח]] ושנשמתו נמצאת באופן נצחי בעולם הזה הגשמי
כמו כן, בעת ה[[התוועדות]] שנערכה ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] שציינה את יום הולדתו השמונים של [[הרבי]], אמר הרבי שבתור הכרת טובה לאלו שהגיעו להשתתף בשמחתו, הוא יחלק כעת ספר [[תניא]] במהדורה מיוחדת{{הערה|לשונו של הרבי בשיחה: "כדי לבטא את הכרת התודה לכל אלו שבאו להשתתף ב[[התוועדות]] זו שתכליתה ומטרתה - לאחד את כל בני ישראל יחד, כולל - אלו שלא נמצאים כאן בגופם - הרי הדרך לביטוי הכרת תודה על ענין זה היא, על ידי חלוקת [[ספר התניא]] (שנדפסו בו "דפי השער" דספרי התניא שהודפסו בכל קצוי תבל) לכל אחד ואחת הנמצאים כאן".}}.


[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]
==התפשטות המנהג==
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
כפי הנראה התשורה הראשונה היתה מחתונת הרב שמואל קראוס, ומאז הולך הדבר ומתפשט.
כיום מחלקים תשורות לא רק בשמחות משפחתיות אלא גם באירועים חברתיים וכדו'. התשורה הנפוצה ביותר היא ברכון עם סדר ה'[[שבע ברכות]]'. בתשורות רבות נהוג להוסיף צילום מהתשורה שחולקה ב[[חתונת אדמו"ר שליט"א|חתונת הרבי]].
 
התשורה מהווה בימה נפוצה לפרסום ראשוני של תצלומי [[כתבי יד קודש]] ומכתבים מהרבי שהתקבלו בנוגע לענינים אישיים, ולא נכללו בשל כך בסדרת ה[[אגרות קודש]] וכן לפרסומים נוספים שלא מתאים לפרסם אותם מעל גבי בימה רשמית.
 
בשל כך מהווים התשורות אוסף נדיר וייחודי, המתפרסם בעותקים מצומצמים ומחולק למשתתפי החתונה בלבד, ולא מקבל חשיפה מספקת בין כל החסידים המתעניינים בכתבי יד ועניינים דומים המתפרסמים רק במקומות אלו. עובדה זו יצרה מצב בו עלה ערכה של התשורה, והביאה להקמת אתר שנועד לאגד את התשורות במקום אחד לתועלת המתעניינים.
 
האתר הוקם ב[[חודש אדר]] תשע"ג, ונכון לשנת [[תשע"ה]] הועלו בו כ-400 תשורות בפורמט PDF.
 
==ראו גם==
*[[מכון אוצרות]]
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/index.php אתר המאגד קבצי PDF של תשורות משמחות במשפחת חסידות חב"ד]
*[https://chabadlibrary.org/tshurot.pdf מפתח תשורות]
*[https://drive.google.com/drive/folders/0B239NTMAJ3JibEs5RVd1dVBCSFk תיקיית גוגל דרייב המאגדת תשורות], בתוך [[רבי דרייב]] {{קישור שבור|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:תשורות]]

גרסה אחרונה מ־23:13, 29 בפברואר 2024

צילום שני צידי התשורה שחולק בחתונת הרבי

תשורה הינה שם כולל לקבצים תורניים ותיעודיים המחולקים בשמחות משפחתיות של חסידי חב"ד, הכוללים סיפורים, יומנים ומכתבים ותשובות מרבותינו נשיאינו, ועוד.

המקור להנהגה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההנהגה לחלוקת תשורה מקורה בהנהגתו של אדמו"ר הריי"צ בחתונת הרבי מלך המשיח עם הרבנית חיה מושקא. אז חילק אדמו"ר הריי"צ לנוכחים כתב יד קודש של אדמו"ר הזקן, וצירף אליה פתק בו כתב: "לזכרון טוב ליום כלולת בתי הכלה המהוללה.. הנני בזה לכבד את כל הנוטלים חלק בשמחת לבבנו מקרוב ומרחוק, בתשורה המוסגרת בזה.. אשר סגולה יהיה לכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר".

כמו כן, בעת ההתוועדות שנערכה בי"א ניסן תשמ"ב שציינה את יום הולדתו השמונים של הרבי, אמר הרבי שבתור הכרת טובה לאלו שהגיעו להשתתף בשמחתו, הוא יחלק כעת ספר תניא במהדורה מיוחדת[1].

התפשטות המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]

כפי הנראה התשורה הראשונה היתה מחתונת הרב שמואל קראוס, ומאז הולך הדבר ומתפשט. כיום מחלקים תשורות לא רק בשמחות משפחתיות אלא גם באירועים חברתיים וכדו'. התשורה הנפוצה ביותר היא ברכון עם סדר ה'שבע ברכות'. בתשורות רבות נהוג להוסיף צילום מהתשורה שחולקה בחתונת הרבי.

התשורה מהווה בימה נפוצה לפרסום ראשוני של תצלומי כתבי יד קודש ומכתבים מהרבי שהתקבלו בנוגע לענינים אישיים, ולא נכללו בשל כך בסדרת האגרות קודש וכן לפרסומים נוספים שלא מתאים לפרסם אותם מעל גבי בימה רשמית.

בשל כך מהווים התשורות אוסף נדיר וייחודי, המתפרסם בעותקים מצומצמים ומחולק למשתתפי החתונה בלבד, ולא מקבל חשיפה מספקת בין כל החסידים המתעניינים בכתבי יד ועניינים דומים המתפרסמים רק במקומות אלו. עובדה זו יצרה מצב בו עלה ערכה של התשורה, והביאה להקמת אתר שנועד לאגד את התשורות במקום אחד לתועלת המתעניינים.

האתר הוקם בחודש אדר תשע"ג, ונכון לשנת תשע"ה הועלו בו כ-400 תשורות בפורמט PDF.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. לשונו של הרבי בשיחה: "כדי לבטא את הכרת התודה לכל אלו שבאו להשתתף בהתוועדות זו שתכליתה ומטרתה - לאחד את כל בני ישראל יחד, כולל - אלו שלא נמצאים כאן בגופם - הרי הדרך לביטוי הכרת תודה על ענין זה היא, על ידי חלוקת ספר התניא (שנדפסו בו "דפי השער" דספרי התניא שהודפסו בכל קצוי תבל) לכל אחד ואחת הנמצאים כאן".