זאל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (27 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | {{פירוש נוסף|נוכחי=אולם לימוד|אחר=ישיבה גדולה|ראו=[[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה גדולה]]}} | ||
[[קובץ:אהלי תורה זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל' ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס|ישיבת אהלי תורה]] בשכונת [[קראון הייטס]], ניו יורק]] | |||
'''"זאַל"''' הינו השם של בית המדרש בו לומדים [[תמים|התמימים]]. מקור המילה הוא מהשפה הרוסית שתרגומו ל[[עברית]] הוא "אולם". בהשאלה, נקרא אולם הלימודים בכל ישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי העולם בשם 'זאַל'. | |||
[[קובץ:זאל הגדול1.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מהזאל הגדול ב[[770]] בשעת סדר לקוטי שיחות]] | |||
'' | ==ה'זאַל' בליובאוויטש== | ||
===האולם הגדול=== | |||
בשנת [[תרכ"ח]] אירעה [[שריפה]] בחצר רבותינו נשיאינו ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] וכל הבתים בחצר עלו באש, וביניהם ביתו של אדמו"ר הצמח צדק. | |||
מכיון שהצמח צדק הורה בצוואתו שאף אחד מבניו לא יתגורר בביתו, ויקדישו את הבית ללימודים, נבנה על חורבות ביתו אולם גדול וגבוה, שבלט בנוכחותו לעומת שאר הבתים בסביבתו, ואולם זה יועד לאברכים ולבחורים שהגיעו ללמוד בחצר הרבי ולשהות במחיצתו. | |||
אולם זה נקרא בשם 'הזאַל הגדול', ושטחו היה 20 מטר מרובעים, עם חלונות רחבים מכל הכיוונים שנועדו לנצל את אור השמש ולהקל על הלומדים. | |||
[[קטגוריה:מושגים | בפינה המזרחית דרומית של האולם היה חדר שני, ולידו פתח הכניסה, כיור וקיר לתליית המעילים. | ||
בשנת [[תרס"א]], ארבע שנים לאחר הקמתה של [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|ישיבת תומכי תמימים]] הראשונה, הושלם שיפוצו של הזאל במימונו של הגביר החב"די [[ישעיה ברלין]], וב[[ח' תמוז]] [[תרס"א]] נערכה חגיגת [[חנוכת הבית]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&st=&pgnum=47 כרם חב"ד גליון שלישי עמוד 49].}}. | |||
לאחר החגיגה, נקבע מקום הלימודים בזאַל הגדול, ומאז ואילך בלקסיקון החב"די מכונים כל אולמות הלימודים של ישיבות תומכי תמימים בשם 'זאַל'. | |||
===האולם הקטן=== | |||
בשונה מהאולם הגדול שנועד בעיקר ללימוד, נבנה בחצר בית נוסף שיועד לתפילה. בית זה היה קטן באופן משמעותי, ונועד לתפילות בנוכחות האדמו"ר. | |||
אולם זה, היה מחובר לדירתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], ובהמשך לדירתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ופתח בכותל המזרחי של האולם הוביל אל [[חדר היחידות]], ממנו היה הרבי נכנס לתפילות ולאמירת מאמרים ושיחות. | |||
באולם זה הזה היה גם [[חדר שני]] (חב"דניצע, ל[[עובד|מאריכים בתפילה ביחידות]]), ועל גביו - עזרת נשים. | |||
סעודת ה[[נישואין]] של רבי [[שניאור זלמן אהרון שניאורסון]] התקיימה באולם זה. | |||
===שיפוץ הזאל=== | |||
כחלק משיפוץ העיירה יצקו בטון על מקומו של הזאל כאמצעי שיחזור של צורתו המקורית. | |||
==ה'זאַל' ב-[[770]]== | |||
עם רכישתו של בנין [[770]] בשכונת [[קראון הייטס]] שבברוקלין, נפתחה ישיבה חב"דית לצעירים במקום, וכמו בכל סניפי ישיבות תומכי תמימים, נקרא המקום בשם זאַל. בשונה מהסדר בישיבה בליובאוויטש, אולם זה שימש במשך עשרות שנים גם ללימודים, וגם לתפילה והתוועדויות. | |||
בשנים מאוחרות יותר נרכש הבניין הסמוך ([[788]]), ולאחר הכשרה מאסיבית של קומת המרתף שלו, עברו תלמידי הישיבה ללמוד באולם הגדול. הזאַל בקומת הכניסה לבניין [[770]] קיבל את השם 'הזאַל הקטן', והזאַל בקומת המרתף קיבל את השם 'הזאַל הגדול'. | |||
==ראו גם== | |||
*[[ישיבה]] | |||
*[[תומכי תמימים המרכזית]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:38, 2 ביולי 2024
"זאַל" הינו השם של בית המדרש בו לומדים התמימים. מקור המילה הוא מהשפה הרוסית שתרגומו לעברית הוא "אולם". בהשאלה, נקרא אולם הלימודים בכל ישיבות תומכי תמימים ברחבי העולם בשם 'זאַל'.
ה'זאַל' בליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
האולם הגדול[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרכ"ח אירעה שריפה בחצר רבותינו נשיאינו בעיירה ליובאוויטש וכל הבתים בחצר עלו באש, וביניהם ביתו של אדמו"ר הצמח צדק.
מכיון שהצמח צדק הורה בצוואתו שאף אחד מבניו לא יתגורר בביתו, ויקדישו את הבית ללימודים, נבנה על חורבות ביתו אולם גדול וגבוה, שבלט בנוכחותו לעומת שאר הבתים בסביבתו, ואולם זה יועד לאברכים ולבחורים שהגיעו ללמוד בחצר הרבי ולשהות במחיצתו.
אולם זה נקרא בשם 'הזאַל הגדול', ושטחו היה 20 מטר מרובעים, עם חלונות רחבים מכל הכיוונים שנועדו לנצל את אור השמש ולהקל על הלומדים.
בפינה המזרחית דרומית של האולם היה חדר שני, ולידו פתח הכניסה, כיור וקיר לתליית המעילים.
בשנת תרס"א, ארבע שנים לאחר הקמתה של ישיבת תומכי תמימים הראשונה, הושלם שיפוצו של הזאל במימונו של הגביר החב"די ישעיה ברלין, ובח' תמוז תרס"א נערכה חגיגת חנוכת הבית[1].
לאחר החגיגה, נקבע מקום הלימודים בזאַל הגדול, ומאז ואילך בלקסיקון החב"די מכונים כל אולמות הלימודים של ישיבות תומכי תמימים בשם 'זאַל'.
האולם הקטן[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשונה מהאולם הגדול שנועד בעיקר ללימוד, נבנה בחצר בית נוסף שיועד לתפילה. בית זה היה קטן באופן משמעותי, ונועד לתפילות בנוכחות האדמו"ר.
אולם זה, היה מחובר לדירתו של אדמו"ר המהר"ש, ובהמשך לדירתו של אדמו"ר הרש"ב, ופתח בכותל המזרחי של האולם הוביל אל חדר היחידות, ממנו היה הרבי נכנס לתפילות ולאמירת מאמרים ושיחות.
באולם זה הזה היה גם חדר שני (חב"דניצע, למאריכים בתפילה ביחידות), ועל גביו - עזרת נשים.
סעודת הנישואין של רבי שניאור זלמן אהרון שניאורסון התקיימה באולם זה.
שיפוץ הזאל[עריכה | עריכת קוד מקור]
כחלק משיפוץ העיירה יצקו בטון על מקומו של הזאל כאמצעי שיחזור של צורתו המקורית.
ה'זאַל' ב-770[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם רכישתו של בנין 770 בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, נפתחה ישיבה חב"דית לצעירים במקום, וכמו בכל סניפי ישיבות תומכי תמימים, נקרא המקום בשם זאַל. בשונה מהסדר בישיבה בליובאוויטש, אולם זה שימש במשך עשרות שנים גם ללימודים, וגם לתפילה והתוועדויות.
בשנים מאוחרות יותר נרכש הבניין הסמוך (788), ולאחר הכשרה מאסיבית של קומת המרתף שלו, עברו תלמידי הישיבה ללמוד באולם הגדול. הזאַל בקומת הכניסה לבניין 770 קיבל את השם 'הזאַל הקטן', והזאַל בקומת המרתף קיבל את השם 'הזאַל הגדול'.