חתונת אדמו"ר שליט"א: הבדלים בין גרסאות בדף

(←‏השידוך: הוספת מילה חסרה)
 
(83 גרסאות ביניים של 38 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:המקום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המקום בו נערכה חתונת הרבי בוורשה (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]
{{תולדות הרבי|}}
[[קובץ:כתובת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שטר התנאים של [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] בכתב ידו של [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
[[קובץ:המקום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המקום בו נערכה חתונת הרבי בוורשה (מבנה [[תומכי תמימים ורשה|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השנייה]])]]
'''חתונת [[הרבי]]''' עם [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית חיה מושקא]] התקיימה ב[[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], בעיר [[ורשה]] שב[[פולין]]. בחתונה השתתפו [[אדמו"ר|אדמו"רים]] ו[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]] גדולים, והיא גרמה פרסום נרחב ל[[חסידות חב"ד]] ביהדות הפולנית ובעולם היהודי בכלל.
 
==השידוך==
[[קובץ:הזמנה לחתונת הרבי והרבנית מאת הרבנית נחמה דינה.jpg|שמאל|ממוזער|ההזמנה לחתונה מאת אם הכלה, [[הרבנית נחמה דינה]]]]
[[קובץ:הזמנה לחתונת הרבי והרבנית מאת הפרידיקער רבי.jpg|שמאל|ממוזער|ההזמנה לחתונה מאת אב הכלה, [[הרבי הריי"צ]]]]
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]]
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]]
ב[[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], נשא כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] לאישה את הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקה]], בתו של האדמו"ר הקודם הרבי [[הריי"צ]], בחצר ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[וורשה]].


==השידוך==
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[הרבי הרש"ב]] לבנו, [[הרבי הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות [[הרבי|בנו של]] [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערה|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום שישי ערב [[שבת קודש]] פרשת תולדות, [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] נערך באופן רשמי "קישורי התנאים" בין [[הרבי]] למרת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערה|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את הרבי הריי"צ מה טיבו של חתן זה, השיבו בלשון הפסוק: "את בתי נתתי לאיש" והוסיף "הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}.  
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] בא אדמו"ר שליט"א בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".
 
העיר [[וורשה]] נבחרה לעיר שבה תתרחש החתונה. אדמו"ר הריי"צ במכתב לדודו ודודתו ר' [[משה הורנשטיין]] ומרת [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]] כותב על החלטתו בבחירות העיר: "וכאשר יתבוננו בזה בעומק הענין ימצאו כי הצדק אתי עמי בזה, וברור לי הדבר אשר יכולים המה להביט על דבר כמו שהוא לאמיתו"{{הערה|אגרות קודש הרבי הריי"צ, כרך ט"ז, עמ' רע"ז.}}.
 
ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במנין של [[הרבי הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך". למחרת ב[[י"ב כסלו]] נסע אדמו"ר הריי"צ יחד החתן ובני המשפחה ל[[וורשה]]. במהלך הנסיעה עצר אדמו"ר הריי"צ במספר תחנות, שם חיכו לו החסידים הרבים שברכו את הרבי לרגל החתונה. לוורשה הגיע אדמו"ר הריי"צ ב[[י"ג כסלו]]. במהלך אותו ערב התקיים ה[[חתן מאהל]] בהשתתפותם של תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בעיר{{הערה|שם=אלטהויז|יומן ר' [[אליהו חיים אלטהויז]].}}.
 
אדמו"ר הריי"צ שלח הזמנות לחתונה לגדולי ישראל באותה תקופה שביניהם: ר' [[אברהם מרדכי אלתר מגור]], ר' [[דוד בורנשטיין]] מסוכטשוב, ר' [[יצחק מנחם מענדל דנציגר]], בעל העקידת יצחק מאלכסנדר, ר' [[מרדכי יוסף טברסקי]], ר' [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]] ועוד{{הערה|אגרות קודש הרבי הריי"צ, כרך ט"ז, עמ' רפ"ט.}}.
 
==החתונה==
==החתונה==
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו"ר הריי"צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.
[[קובץ:כרטיס.jpg|2500x|שמאל|ממוזער|כרטיס כניסה לחתונת הרבי והרבנית]]
[[קובץ:התשורה מחתונת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום שני צידי התשורה שחולק בחתונה]]
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]], התקיימה חגיגת ה[[נישואין]] של [[הרבי]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. [[מסדר הקידושין]] היה הרבי הריי"צ שגם אמר את כל שבע הברכות בדביקות{{הערה|כשהרבי הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני [[אדמו"ר הרש"ב]] בהתפעלות: אוי, הרבי (כשכוונתו אל [[הרבי הרש"ב]]) הרי מסדר קידושין!}}.  
 
עדי הכתובה היו החסידים רבי [[דובער משה שמוטקין]] מורשה – מחסידי [[הרבי מהר"ש]] ומנכבדי חסידי חב"ד בפולין, ורבי [[מנחם מענדל קופרשטוך]] – רב מורה הוראה וחסיד ומקושר בכל לבו לרבי הריי"צ. את הכתובה קרא האדמו"ר מראדזין רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר|מרדכי יוסף אלעזר]], בכיבוד שתיית היין תחת החופה זכה הרב [[משה אהרון מארגעל]] - משמש בקודש של הרבי הריי"צ.
 
במהלך סעודת החתונה עבר הרבי הריי"צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.
 
סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו הרבי הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די, והאדמו"רים נפרדו לשלום.
===אירוע מקביל ביקטרינוסלב===
הוריו של הרבי נבצרו מלהשתתף בחתונה עקב איסור יציאה מ[[רוסיה]] בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה{{הערה|1=תיאור האירוע נכתב ברשימותיה של אמו של הרבי - הרבנית חנה [http://www.chabad.info/images/notimage/65387_he_4.pdf רשימת זכרונות מהרבנית הצדקנית מרת חנה] (עמ' 15) {{PDF}}}}.


סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די, והאדמו"רים נפרדו לשלום.  
===האירועים אחר החתונה===
אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[ורשה]]. ביום שלמחרת החתונה העניק אדמו"ר הריי"צ לרבי את הספר [[סיפורים נוראים]] של החסיד רבי [[יעקב בכרך מקידאן]] ואמר לו שהיות והחתן בימים אלו טרוד ואין באפשרותו להתעמק בלימוד, ניתן לנצל את הזמן לקריאת [[סיפורי חסידים]].
 
ביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו הרבי והרבנית ל[[ריגא]] והתגוררו שם במשך כשני חודשים, וב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עלו על הרכבת מלטביה לברלין וקבעו בה את מושבם.


אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].
==הוריו אדמו"ר שליט"א==
על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.
==מעלת היום==
==מעלת היום==
על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
בשנת תשי"ד, בה צויינו חצי יובל שנים לחתונה, [[התוועדות עם הרבי|התוועד הרבי]] התוועדות פתאומית{{הערה|בעקבות בקשתה של אמו, [[הרבנית חנה]]. בצילא דמהימנותא קובץ ב'}}, בה סיפר על מנהגי הרבי הריי"צ ביום החתונה, כשהוא הוסיף והתבטא על היום על יום נישואיו:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]]‏ ‏‏‏<ref>‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206. </ref>‏
|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 משיחת שבת פרשת וישלח, י"ד כסלו תשי"ד]‏‏{{הערה|[https://col.org.il/news/147546 החלקים מהשיחה ביום 'חתונת הכסף' של הרבי שלא הודפסו] {{חב"ד און ליין}}}}
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}
|תוכן=חתונה בכלל אצל כל איש פרטי — הוא עניין כללי. אבל אצלי — הרי על ידי החתונה הוכנסתי אחר כך בענינים כלליים כו'.
:'''זה היום שבו קישרו אותי עמכם, ואתכם עמי, וביחד נתייגע ונביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]''', יעזור ה' יתברך שנראה פרי טוב בעמלינו.}}
גם בשנת [[תשל"ט]] בה צוין יובל שנים לחתונה, התוועד הרבי בפתאומיות בתאריך זה.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''[[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]''' - ספר הסוקר את סיפור דברי ימי הנישואין של רבותינו נשיאנו, מתוך המקורות החב"דיים ועל פי סיפורי חסידים.
* הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''[[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]''' - ספר הסוקר את סיפור דברי ימי ה[[נישואין]] של רבותינו נשיאנו, מתוך המקורות החב"דיים ועל פי סיפורי חסידים.
* '''תורת מנחם – דרושי חתונה''', קה"ת, תש"ס.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://teshura.com/Tamam-Rosenfeld%20-%20Kislev%2011%2C%205778.pdf היום שקישר אותי איתכם]''' - לקט שיחות ויומנים בקשר עם הציון של י"ד כסלו אצל הרבי לאורך השנים {{PDF}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85029 החתונה של הדור השביעי] {{בית משיח}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=33502 יומן החתונה] {{אינפו}} (מובא בשלמות כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט"ו)
* [[שיחה|שיחת]] [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 "היום שקישר אותי עמכם"] {{PDF}}
* [[שיחה|שיחת]] [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 "היום שקישר אותי עמכם"] {{PDF}}
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65387 היום שקישר] קובץ י"ד כסלו תשע"ב.  
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42869 החתונה המלכותית], סקירה כללית של אירועי החתונה - על פי סדר האל"ף בי"ת.{{אינפו}}
* הרב [[שניאור זלמן הרצל]], [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 החתונה המלכותית], מתוך הספר נישואי הנשיאים.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול]{{בית משיח}}
* [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?161356&lang=eng קובץ י"ד כסלו], ר"ח כסליו תשע"א, כפר חב"ד. הקישור הוא לאתר 'אוצר החכמה'.  
* {{קישור חבד אינפו ישן|85029|שביבי אור מהחתונה המלכותית בי"ד כסלו||{{תע|12/04/2014}}}}
 
* '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Junik-Levin%20-%20Elul%2010%2C%202016.pdf ימי שמחה]''', תדפיס מהספר 'נישואי הנשיאים' בתוך [[תשורה]] אלול תשע"ו
*{{קישור שטורעם|92866|news|פרסום ראשון > השבע ברכות של הרבי בי"ט כסלו|מערכת שטורעם|כ' בכסלו תשע"ז}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kfar%20Chabad%20-%20Yud%20Tes%20Kislev%205764.pdf סקירת מאורעות החתונה] בתוך תשורה לרגל יובל ה75
*[https://col.org.il/news/127931 הייתי גם בחתונה וגם בשבת שבע ברכות של הרבי. זה מה שראיתי] עדותו של הרב [[אברהם גודין]] {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/127940 לקט הזדמנויות בהן הרבי מתייחס ליום חתונתו]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://anash.org/live-memories-of-the-rebbes-wedding/ זכרונותיו של הרב גוראריה מחתונת הרבי]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)
*[https://col.org.il/news/109360 שנת ה-90: מסע התמימים בנתניה בעקבות חתונת הרבי והרבנית
ישיבת תומכי תמימים נתניה{{אינפו}}]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]

גרסה אחרונה מ־16:10, 16 באוגוסט 2024

סדרת ערכים בנושא
תולדות חייו של הרבי

חתונת הרבי עם הרבנית חיה מושקא התקיימה בי"ד כסלו תרפ"ט, בעיר ורשה שבפולין. בחתונה השתתפו אדמו"רים וראשי ישיבות גדולים, והיא גרמה פרסום נרחב לחסידות חב"ד ביהדות הפולנית ובעולם היהודי בכלל.

שטר התנאים של הרבי והרבנית בכתב ידו של אדמו"ר הריי"צ
המקום בו נערכה חתונת הרבי בוורשה (מבנה הישיבה המקורי נהרס במלחמת העולם השנייה)

השידוךעריכה

 
ההזמנה לחתונה מאת אם הכלה, הרבנית נחמה דינה
 
ההזמנה לחתונה מאת אב הכלה, הרבי הריי"צ
 
הקדשת הרב מאיר שפירא על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: "מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' וישלח תרפ"ט בעיר ווארשא יצ"ו, מאת המחבר"

בשנת תרע"ט אמר הרבי הרש"ב לבנו, הרבי הריי"צ, אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של לוי'ק"[1]. ביום שישי ערב שבת קודש פרשת תולדות, ו' בכסלו שנת תרפ"ט נערך באופן רשמי "קישורי התנאים" בין הרבי למרת חיה מושקא שניאורסון, בתו של אדמו"ר הריי"צ. החגיגה התקיימה בעיר ריגא[2].

העיר וורשה נבחרה לעיר שבה תתרחש החתונה. אדמו"ר הריי"צ במכתב לדודו ודודתו ר' משה הורנשטיין ומרת חיה מושקא כותב על החלטתו בבחירות העיר: "וכאשר יתבוננו בזה בעומק הענין ימצאו כי הצדק אתי עמי בזה, וברור לי הדבר אשר יכולים המה להביט על דבר כמו שהוא לאמיתו"[3].

בשבת פרשת ויצא, ביום י"א בכסלו, היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של הרבי הריי"צ. לאחר התפילה התקיימה התוועדות עם אדמו"ר הריי"צ, בו אמר מאמר ד"ה "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך". למחרת בי"ב כסלו נסע אדמו"ר הריי"צ יחד החתן ובני המשפחה לוורשה. במהלך הנסיעה עצר אדמו"ר הריי"צ במספר תחנות, שם חיכו לו החסידים הרבים שברכו את הרבי לרגל החתונה. לוורשה הגיע אדמו"ר הריי"צ בי"ג כסלו. במהלך אותו ערב התקיים החתן מאהל בהשתתפותם של תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בעיר[4].

אדמו"ר הריי"צ שלח הזמנות לחתונה לגדולי ישראל באותה תקופה שביניהם: ר' אברהם מרדכי אלתר מגור, ר' דוד בורנשטיין מסוכטשוב, ר' יצחק מנחם מענדל דנציגר, בעל העקידת יצחק מאלכסנדר, ר' מרדכי יוסף טברסקי, ר' מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין ועוד[5].

החתונהעריכה

 
כרטיס כניסה לחתונת הרבי והרבנית
 
צילום שני צידי התשורה שחולק בחתונה

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום י"ד בכסלו, התקיימה חגיגת הנישואין של הרבי בחצר ישיבת תומכי תמימים ורשה. מסדר הקידושין היה הרבי הריי"צ שגם אמר את כל שבע הברכות בדביקות[6].

עדי הכתובה היו החסידים רבי דובער משה שמוטקין מורשה – מחסידי הרבי מהר"ש ומנכבדי חסידי חב"ד בפולין, ורבי מנחם מענדל קופרשטוך – רב מורה הוראה וחסיד ומקושר בכל לבו לרבי הריי"צ. את הכתובה קרא האדמו"ר מראדזין רבי מרדכי יוסף אלעזר, בכיבוד שתיית היין תחת החופה זכה הרב משה אהרון מארגעל - משמש בקודש של הרבי הריי"צ.

במהלך סעודת החתונה עבר הרבי הריי"צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק משקה ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב מנחם זעמבא והרב מאיר שפירא. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.

סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין). לאחר מכן רקדו הרבי הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די, והאדמו"רים נפרדו לשלום.

אירוע מקביל ביקטרינוסלבעריכה

הוריו של הרבי נבצרו מלהשתתף בחתונה עקב איסור יציאה מרוסיה בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה[7].

האירועים אחר החתונהעריכה

אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון בורשה. ביום שלמחרת החתונה העניק אדמו"ר הריי"צ לרבי את הספר סיפורים נוראים של החסיד רבי יעקב בכרך מקידאן ואמר לו שהיות והחתן בימים אלו טרוד ואין באפשרותו להתעמק בלימוד, ניתן לנצל את הזמן לקריאת סיפורי חסידים.

ביום חמישי ט"ז בכסלו חזרו הרבי והרבנית לריגא והתגוררו שם במשך כשני חודשים, ובי' שבט תרפ"ט עלו על הרכבת מלטביה לברלין וקבעו בה את מושבם.

מעלת היוםעריכה

בשנת תשי"ד, בה צויינו חצי יובל שנים לחתונה, התוועד הרבי התוועדות פתאומית[8], בה סיפר על מנהגי הרבי הריי"צ ביום החתונה, כשהוא הוסיף והתבטא על היום על יום נישואיו:

חתונה בכלל אצל כל איש פרטי — הוא עניין כללי. אבל אצלי — הרי על ידי החתונה הוכנסתי אחר כך בענינים כלליים כו'.

זה היום שבו קישרו אותי עמכם, ואתכם עמי, וביחד נתייגע ונביא את הגאולה האמיתית והשלימה, יעזור ה' יתברך שנראה פרי טוב בעמלינו.

גם בשנת תשל"ט בה צוין יובל שנים לחתונה, התוועד הרבי בפתאומיות בתאריך זה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

ישיבת תומכי תמימים נתניה ]

הערות שוליים

  1. נישואי הנשיאים (ספר)
  2. מסופר, שלפני החופה שאל ר' בערל משה שמוטקין את הרבי הריי"צ מה טיבו של חתן זה, השיבו בלשון הפסוק: "את בתי נתתי לאיש" והוסיף "הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".
  3. אגרות קודש הרבי הריי"צ, כרך ט"ז, עמ' רע"ז.
  4. יומן ר' אליהו חיים אלטהויז.
  5. אגרות קודש הרבי הריי"צ, כרך ט"ז, עמ' רפ"ט.
  6. כשהרבי הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני אדמו"ר הרש"ב בהתפעלות: אוי, הרבי (כשכוונתו אל הרבי הרש"ב) הרי מסדר קידושין!
  7. תיאור האירוע נכתב ברשימותיה של אמו של הרבי - הרבנית חנה רשימת זכרונות מהרבנית הצדקנית מרת חנה (עמ' 15)  
  8. בעקבות בקשתה של אמו, הרבנית חנה. בצילא דמהימנותא קובץ ב'
  9. החלקים מהשיחה ביום 'חתונת הכסף' של הרבי שלא הודפסו