קול קורא: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:21, 6 בספטמבר 2024

קול קורא פירושו קריאה לקהל הרחב. על פי רוב הקריאה מתפרסמת במכתבי עת ובמנשרים, והיא הפונה לציבור כולו בקריאה כללית המבקשת לעורר את כלל הציבור להשתתף בענין מסויים.

לאורך ההיסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

בערב ראש חודש סיון תש"א יצא אדמו"ר הריי"צ לראשונה בקול קורא, ובו פנה לכל עם ישראל להתעורר מתרדמת הגלות ולהתכונן לגאולה.

בקול קורא הראשון הטביע הרבי את המשפט לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה מני אז נהיה שגור בלשונות החסידים.

הרבי הריי"צ פרסם ארבעה "קול קורא" במשך ארבע חודשים. הם פורסמו בעיתונים 'מארגן זשורנאל', 'טעג' וכן בירחון 'הקריאה והקדושה' ועוד.

באותה תקופה, אימץ הרבי משפט זה והפך אותו למוטו שליווה את כלל פעולותיו, החל מהמכתבים שכתב אותם חתם עם קריאת קודש זו, וכלה בשיחות שנשא בפני החסידים.

לימוד פנימיות התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביחידות עם הרבנים הראשיים הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, בא' כסלו תשד"מ, ביקש מהם הרבי לצאת ב"קול קורא" לציבור אודות ההכרח ללמוד פנימיות התורה.

תכנון המשפחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תכנון המשפחה

הרבי יצא כמה פעמים נגד הענין של תיכנון המשפחה ובשנת תש"מ בחודש מנחם אב הצטרפו כל חברי בד"צ העדה החרדית לקריאה זו באמצעות קול קורא שהופץ בעיתונות.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בטחון עם ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

מספר פעמים כאשר התעורר מצב של מתיחות בטחונית, ביקש הרבי לפרסם קול קורא בעיתונות הכללית. קריאות אלו הוגהו באופן מפורט על ידי הרבי קודם פרסומם^[1].

בין הדברים שהרבי עורר עליהם בקול קורא:

הוספה בלימוד התורה.
הוספה בתפילה - אמירת שלושה מזמורי תהילים, ומה טוב גם את המזמור האחרון שמסתיים בתפילה ש'כל הנשמה' (העולם כולו) תהלל את ה'.
צדקה - לכל הפחות מזון 2-3 סעודות, בסכום של כ-3$ לסעודה (בימי תענית), ומה טוב עבור החזרת לומדי תורה ומוסדות שעוסקים בהפצת התורה
חיזוק אמירת 'הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך' ו'אך צדיקים יודו לשמך'.

אחד ה”קול קורא” הידועים של הרבי הוא מכ”ח ניסן תש”נ, היות ואז הי’ איומים חזקים מאש”ף על עם ישראל ר”ל, ולכן הרבי עורר בשיחה ויצא אחרי זה בקול קורא להתחזק בג’ הקוים של תורה עבודה וגמ”ח (מודפס בתו”מ תש”נ במקומו).

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מרדכי מנשה לאופר, פרסום קול קורא, במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות, רשימה ראשונה פרשת אחרי-קדושים תשפ"א • הקול קורא האנונימי של הרבי - רשימה שניה, פרשת אמור תשפ"א

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקול קורא הראשון בתרגום ללשון הקודש - בתוספת סקירה מעיתון הצופה - על ידי וועד חיילי בית דוד

הערות שוליים

↑ תצלום של 2 'קול קורא' עם ההגהה שקדמה לנוסח הסופי, התפרסמו במדור 'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד 1949 עמוד 16.

[1] תצלום של 2 'קול קורא' עם ההגהה שקדמה לנוסח הסופי, התפרסמו במדור 'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד 1949 עמוד 16.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:קול קורא מהקריאה והקדושה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום ה"קול קורא" מתוך ירחון [[הקריאה והקדושה]] מס' 9]]
-'''קול קורא''' פירושו קריאה לקהל הרחב.
+'''קול קורא''' פירושו קריאה לקהל הרחב. על פי רוב הקריאה מתפרסמת במכתבי עת ובמנשרים, והיא הפונה לציבור כולו בקריאה כללית המבקשת לעורר את כלל הציבור להשתתף בענין מסויים.
+==לאורך ההיסטוריה==
+===לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה===
+{{הפניה לערך מורחב|לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה}}
+[[קובץ:קול קורא שישו ושמחו.jpg|ממוזער|קול קורא של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיצומה של [[השואה]], בה יצא בקריאה [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]], הנושא את הכותרת '''[[שישו ושמחו (ניגון)|שישו ושמחו]] בשמחת גאולה''']]
 בערב ראש חודש [[סיון]] [[תש"א]] יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה בקול קורא, ובו פנה לכל עם ישראל להתעורר מתרדמת הגלות ולהתכונן לגאולה.
-בקול קורא הראשון הטביע הרבי את המשפט '''[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]''' מני אז נהי' שגור בלשונות החסידים.
+בקול קורא הראשון הטביע הרבי את המשפט '''[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]''' מני אז נהיה שגור בלשונות החסידים.
-הרבי הריי"ץ פרסם ארבעה "קול קורא" במשך ארבע חודשים. הם פורסמו בעיתונים 'מארגן זשורנאל', 'טעג' וכן בירחון '[[הקריאה והקדושה]]' ועוד.
+הרבי הריי"צ פרסם ארבעה "קול קורא" במשך ארבע חודשים. הם פורסמו בעיתונים 'מארגן זשורנאל', 'טעג' וכן בירחון '[[הקריאה והקדושה]]' ועוד.
+באותה תקופה, אימץ הרבי משפט זה והפך אותו למוטו שליווה את כלל פעולותיו, החל מהמכתבים שכתב אותם חתם עם קריאת קודש זו, וכלה בשיחות שנשא בפני החסידים.
+===לימוד פנימיות התורה===
+ב[[יחידות]] עם [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] הרב [[אברהם שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]], ב[[א' כסלו]] [[תשד"מ]], ביקש מהם הרבי לצאת ב"קול קורא" לציבור אודות ההכרח ללמוד [[פנימיות התורה]].
+===תכנון המשפחה===
+{{הפניה לערך מורחב|תכנון המשפחה}}
+הרבי יצא כמה פעמים נגד הענין של תיכנון המשפחה ובשנת [[תש"מ]] בחודש [[מנחם אב]] הצטרפו כל חברי בד"צ העדה החרדית לקריאה זו באמצעות קול קורא שהופץ בעיתונות.
+{{פסקה חסרה}}
+===בטחון עם ישראל===
+מספר פעמים כאשר התעורר מצב של מתיחות בטחונית, ביקש הרבי לפרסם קול קורא בעיתונות הכללית. קריאות אלו הוגהו באופן מפורט על ידי הרבי קודם פרסומם{{הערה|תצלום של 2 'קול קורא' עם ההגהה שקדמה לנוסח הסופי, התפרסמו במדור 'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד 1949 עמוד 16.}}.
+בין הדברים שהרבי עורר עליהם בקול קורא:
+*הוספה בלימוד התורה.
+*הוספה בתפילה - אמירת שלושה מזמורי תהילים, ומה טוב גם את המזמור האחרון שמסתיים בתפילה ש'כל הנשמה' (העולם כולו) תהלל את ה'.
+*צדקה - לכל הפחות מזון 2-3 סעודות, בסכום של כ-3$ לסעודה (בימי תענית), ומה טוב עבור החזרת לומדי תורה ומוסדות שעוסקים בהפצת התורה
+*חיזוק אמירת 'הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך' ו'אך צדיקים יודו לשמך'.
+אחד ה”קול קורא” הידועים של הרבי הוא מכ”ח ניסן תש”נ, היות ואז הי’ איומים חזקים מ[[אש”ף]] על עם ישראל ר”ל, ולכן הרבי עורר בשיחה ויצא אחרי זה בקול קורא להתחזק בג’ הקוים של תורה עבודה וגמ”ח (מודפס בתו”מ תש”נ במקומו).
+==לקריאה נוספת==
+*הרב מרדכי מנשה לאופר, '''פרסום קול קורא''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות, רשימה ראשונה פרשת אחרי-קדושים תשפ"א {{*}} '''הקול קורא האנונימי של הרבי''' - רשימה שניה, פרשת אמור תשפ"א
 ==קישורים חיצוניים==
-*[http://chabad.info/images/update/418.pdf הקול קורא הראשון בתרגום ללשון הקודש] - בתוספת סקירה מעיתון הצופה - ע"י וועד חיילי בית דוד
+*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/418.pdf הקול קורא הראשון בתרגום ללשון הקודש] - בתוספת סקירה מעיתון הצופה - על ידי [[וועד חיילי בית דוד]]
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]