מוחא סתימאה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מוחא סתימאה''' ( | '''מוחא סתימאה''' (והיא לשון הזהר, ובר"ת: מו"ס, ובכתבי האר"י ז"ל נקרא ג' רישין דאריך אנפין ובר"ת: ג"ר דא"א) היא בחינה גבוהה באלוקות, שהיא המקור ל[[ספירת החכמה]] הנגלית שב[[עולם האצילות]]. מבואר שהיא [[ספירת החכמה]] שב[[כתר]], שהיא ספירת ה[[חכמה]] של פרצוף [[אריך אנפין]]. | ||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
על ספירת ה[[חכמה]] של [[עולם האצילות]] שהיא [[חכמה עילאה]] נאמר כי היא "[[חכים ולא בחכמה ידיעא]]" שאין ספירת ה[[חכמה]] של עולם האצילות באה בבחינת גילוי לנבראים. אולם, אף [[חכמה עילאה]] נחשבת כעשיה גשמית לפני הקב"ה, כמו שנאמר "[[כולם בחכמה עשית|כולם בחכמה - '''עשית''']]". ומובן שאף ל[[חכמה עילאה]] יש שורש שממנו נמשכה ב[[כתר]] של עולם האצילות. ובחינת זו נקראת בשם "מוחא סתימאה", ונקראת בשם "מוח" אלא שאינה באה כלל לידי גילוי, ולכן נקראת בשם "סתימאה". ומבואר כי זהו ספירת החכמה של [[אריך אנפין]]. | על ספירת ה[[חכמה]] של [[עולם האצילות]] שהיא [[חכמה עילאה]] נאמר כי היא "[[חכים ולא בחכמה ידיעא]]" שאין ספירת ה[[חכמה]] של [[עולם האצילות]] באה בבחינת גילוי לנבראים. אולם, אף [[חכמה עילאה]] נחשבת כעשיה גשמית לפני הקב"ה, כמו שנאמר "[[כולם בחכמה עשית|כולם בחכמה - '''עשית''']]". ומובן שאף ל[[חכמה עילאה]] יש שורש שממנו נמשכה ב[[כתר]] של עולם האצילות. ובחינת זו נקראת בשם "מוחא סתימאה", ונקראת בשם "מוח" אלא שאינה באה כלל לידי גילוי, ולכן נקראת בשם "סתימאה". ומבואר כי זהו [[ספירת החכמה]] של [[אריך אנפין]]. | ||
בחינת מוחא סתימאה, למרות היותה בחינת הפנימיות (ברמה גבוהה, שנקראת פנימיות הכתר לגבי גלגלתא שנקראת חיצוניות, ומכך נלמד שהמוח חשוב יותר מהגלגלת, וכפי שמצינו בהלכות טרפות{{הערה|משנה חולין מב, א. גמרא שם, ב.}} שמובא שם שנקב בעצם הגלגלת אינו במשהו כמו נקב בקרום המוח{{הערה|ראה '''לקותי-תורה''', שה"ש, כב, ד; '''אור התורה''', עמ' ק"ג, הערה 15; [[המשך תרס"ו]], עמ' רעג.}}), הינה למטה מבחינת 'גלגלתא', ונמנית במנין הספירות{{הערה|ראו בהרחבה ב[[תורת מנחם]], כרך ל"ו, [[תשכ"ג]], פרשת משפטים-שקלים.}}. | |||
==שרשו== | ==שרשו== | ||
בספרי ה[[קבלה]] מבואר כי "מוחא סתימאה" מלביש את [[גבורה דעתיק]] ומשם נמשך השערות בבחינת [[י"ג תיקוני דיקנא]]. מוחא סתימאה הוא אחד משבעה [[תיקוני | בספרי ה[[קבלה]] מבואר כי "מוחא סתימאה" מלביש את [[גבורה דעתיק]] ומשם נמשך השערות בבחינת [[י"ג תיקוני דיקנא]] על ידי ה[[קרומא דאוירא]]. מוחא סתימאה הוא אחד משבעה [[תיקוני גלגלתא]] - חלקים בגולגולת כביכול - של [[פרצוף]] אריך אנפין. בתוך שבעה תיקונים (לבושים) אלו [[התלבשות|מתלבשים]] שבע הבחינות התחתונות של פרצוף [[עתיק יומין]] - [[ז"ת]] דעתיק. מו"ס, שהוא התיקון השני בגולגלתא דאריך, מלביש לפיכך את הגבורה דעתיק - הבחינה השניה בין הבחינות התחתונות. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[גלגלתא]] | *[[גלגלתא]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:עולמות]] | [[קטגוריה:עולמות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:אריך אנפין]] | |||
[[קטגוריה:ספירת החכמה]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:13, 5 באוקטובר 2021
מוחא סתימאה (והיא לשון הזהר, ובר"ת: מו"ס, ובכתבי האר"י ז"ל נקרא ג' רישין דאריך אנפין ובר"ת: ג"ר דא"א) היא בחינה גבוהה באלוקות, שהיא המקור לספירת החכמה הנגלית שבעולם האצילות. מבואר שהיא ספירת החכמה שבכתר, שהיא ספירת החכמה של פרצוף אריך אנפין.
ענינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
על ספירת החכמה של עולם האצילות שהיא חכמה עילאה נאמר כי היא "חכים ולא בחכמה ידיעא" שאין ספירת החכמה של עולם האצילות באה בבחינת גילוי לנבראים. אולם, אף חכמה עילאה נחשבת כעשיה גשמית לפני הקב"ה, כמו שנאמר "כולם בחכמה - עשית". ומובן שאף לחכמה עילאה יש שורש שממנו נמשכה בכתר של עולם האצילות. ובחינת זו נקראת בשם "מוחא סתימאה", ונקראת בשם "מוח" אלא שאינה באה כלל לידי גילוי, ולכן נקראת בשם "סתימאה". ומבואר כי זהו ספירת החכמה של אריך אנפין.
בחינת מוחא סתימאה, למרות היותה בחינת הפנימיות (ברמה גבוהה, שנקראת פנימיות הכתר לגבי גלגלתא שנקראת חיצוניות, ומכך נלמד שהמוח חשוב יותר מהגלגלת, וכפי שמצינו בהלכות טרפות[1] שמובא שם שנקב בעצם הגלגלת אינו במשהו כמו נקב בקרום המוח[2]), הינה למטה מבחינת 'גלגלתא', ונמנית במנין הספירות[3].
שרשו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספרי הקבלה מבואר כי "מוחא סתימאה" מלביש את גבורה דעתיק ומשם נמשך השערות בבחינת י"ג תיקוני דיקנא על ידי הקרומא דאוירא. מוחא סתימאה הוא אחד משבעה תיקוני גלגלתא - חלקים בגולגולת כביכול - של פרצוף אריך אנפין. בתוך שבעה תיקונים (לבושים) אלו מתלבשים שבע הבחינות התחתונות של פרצוף עתיק יומין - ז"ת דעתיק. מו"ס, שהוא התיקון השני בגולגלתא דאריך, מלביש לפיכך את הגבורה דעתיק - הבחינה השניה בין הבחינות התחתונות.