ערבה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (תקלדה, קישורים פנימיים) |
||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 4: | שורה 4: | ||
== הערבה ב[[תורת החסידות]] == | == הערבה ב[[תורת החסידות]] == | ||
העבודה דערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח"{{הערה|1=ויק"ר פ"ל, יב.}}, דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא קבלת עול בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא"{{הערה|1= ראה [[מסכת שבת]] כ, א ובפ[[רש"י]] ד"ה אחוונא. שם, ב ובפרש"י ד"ה אחווינא.}}, על שם שגדלים באחוה{{הערה|1=ראה ספר המאמרים מלוקט חלק א' ע' תמג הערה 31. וש"נ.}} - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת-עול אין חילוקים. | העבודה דערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח"{{הערה|1=ויק"ר פ"ל, יב.}}, דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא [[קבלת עול]] בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא"{{הערה|1= ראה [[מסכת שבת]] כ, א ובפ[[רש"י]] ד"ה אחוונא. שם, ב ובפרש"י ד"ה אחווינא.}}, על שם שגדלים באחוה{{הערה|1=ראה [[ספר המאמרים מלוקט]] חלק א' ע' תמג הערה 31. וש"נ.}} - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת-עול אין חילוקים. | ||
== העבודה של הערבה בהושענא רבה == | == העבודה של הערבה בהושענא רבה == | ||
מעלה זו מודגשת יותר ב[[הושענא רבה]] - כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה"{{הערה|1=תוד"ה אמר - [[מסכת ברכות]] לד, א. תוד"ה לא - [[מסכת סוכה]] מג, ב. ועוד.}}, שבו מקיימים "מנהג נביאים"{{הערה|1=סוכה מד, א.}} לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים{{הערה|1=פע"ח שער הלולב פ"ו. [[סידור אדמו"ר הזקן]].}}, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה ד[[ראש-השנה]]. | |||
== מקורות == | == מקורות == | ||
[[הרבי]], [[תורת מנחם]] [[תשט"ז]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/11/103&search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 חלק א'] | [[הרבי]], [[תורת מנחם]] [[תשט"ז]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/11/103&search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 חלק א'] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*שניאור אשכנזי, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4518309#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מה הסוד של הערבה?]''' {{בית חבד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{סוכות}} | {{סוכות}} | ||
[[קטגוריה:סוכות]] | [[קטגוריה:סוכות]] |
גרסה אחרונה מ־18:51, 9 בדצמבר 2022
ערבה הינה אחת מארבעת המינים שציוותה התורה לנענע בחג הסוכות, וכתובה בתורה בכינוי "ערבי נחל".
הערבה בתורת החסידותעריכה
העבודה דערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח"[1], דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא קבלת עול בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא"[2], על שם שגדלים באחוה[3] - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת-עול אין חילוקים.
העבודה של הערבה בהושענא רבהעריכה
מעלה זו מודגשת יותר בהושענא רבה - כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה"[4], שבו מקיימים "מנהג נביאים"[5] לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים[6], היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש-השנה.
מקורותעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- שניאור אשכנזי, מה הסוד של הערבה?
הערות שוליים
- ↑ ויק"ר פ"ל, יב.
- ↑ ראה מסכת שבת כ, א ובפרש"י ד"ה אחוונא. שם, ב ובפרש"י ד"ה אחווינא.
- ↑ ראה ספר המאמרים מלוקט חלק א' ע' תמג הערה 31. וש"נ.
- ↑ תוד"ה אמר - מסכת ברכות לד, א. תוד"ה לא - מסכת סוכה מג, ב. ועוד.
- ↑ סוכה מד, א.
- ↑ פע"ח שער הלולב פ"ו. סידור אדמו"ר הזקן.