מנחם מענדל חן טוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''מנחם מענדל חן טוב''' היה | {{אין תמונה}} | ||
הרב '''מנחם מענדל חן טוב''' ([[תרמ"ב]]-[[י"ג סיון]] [[תשכ"ד]]) היה מראשוני חסידי חב"ד בעיר [[נתניה]], ושימש כמשגיח כשרות בעיר. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרמ"ב]] בעיירה [[האדיטש]] לאביו ר' יצחק ולאמו מרת מרים לאה{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/08_070.jpg על פי הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}. | נולד בשנת [[תרמ"ב]] בעיירה [[האדיטש]] לאביו ר' יצחק ולאמו מרת מרים לאה{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/08_070.jpg על פי הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}. משפחתו נמנתה על צאצאי החסיד ר' [[זלמן זעזמיר]]{{הערה|ראו במכתב הרבי אליו שנדפס בקובץ 'נתניה יובל שנים' שבקישורים חיצוניים.}}. | ||
כנער, למד בישיבה בהומיל, ושם גם הוסמך לרבנות. | כנער, למד בישיבה בהומיל, ושם גם הוסמך לרבנות. | ||
גרסה אחרונה מ־23:57, 13 ביולי 2024
הרב מנחם מענדל חן טוב (תרמ"ב-י"ג סיון תשכ"ד) היה מראשוני חסידי חב"ד בעיר נתניה, ושימש כמשגיח כשרות בעיר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרמ"ב בעיירה האדיטש לאביו ר' יצחק ולאמו מרת מרים לאה[1]. משפחתו נמנתה על צאצאי החסיד ר' זלמן זעזמיר[2].
כנער, למד בישיבה בהומיל, ושם גם הוסמך לרבנות.
התגייס לצבא הרוסי ונדד עימו לפולין שם השתדך ונישא לרעייתו מרת חנה בת ר' שמעון דב וחיה.
שימש במשך תקופה כרב בעיר קאגאן שבבוכרה (אוזבקיסטן), ולאחר עליית השלטון הקומניסטי עם סיום מלחמת האזרחים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, ברח לאפגניסטן בלי משפחתו, בדרכו לארץ הקודש.
בתקופת שהותו באפגניסטן המשיך לעסוק בפעולות שונות לחיזוק היהדות, ורק כעבור מספר שנים הצטרפה אליו משפחתו.
בשנת תרפ"ט עלה לארץ הקודש, ובהשפעת הרב הראשי לישראל הרב קוק, מונה כרב ושוחט-ובודק בעיירה מגדל שליד הכינרת, ופעל רבות למען שחיטה כשרה ואספקת בשר כשר לתושבי האזור.
כאשר רבה של נתניה הרב אברהם ורנר שמע מאחיו הרב אשר ורנר רבה של טבריה על מסירותו של הרב מנחם מענדל חן טוב, פעל עליו הרב ורנר לעבור לנתניה ולקחת אחריות על תחום הכשרות בנתניה ולחזק אותו.
בסביבות שנת תש"ו עבר להתגורר בנתניה, וקבע את מגוריו ברחוב אחד העם 17, סמוך לתחנה המרכזית.
נהג להשתתף באופן קבוע בשיעור התניא השבועי בבית הכנסת 'בית ראובן' שליד תחנה מרכזית, אותו מסר המשפיע הנודע הרב נחום גולדשמיד.
נפטר בי"ג סיון תשכ"ד, ונטמן בבית העלמין בנתניה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בת אחת שהספיקה להתחתן לפני השואה, נספתה בשואה יחד עם בעלה.
בתו מרת לאה, עלתה לארץ הקודש עם הוריה, והיתה נשואה לגדליה צוקרקורן.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ על פי הכרטיס שמילא בספר החסידים.
- ↑ ראו במכתב הרבי אליו שנדפס בקובץ 'נתניה יובל שנים' שבקישורים חיצוניים.
