הסבא משפולי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 24: שורה 24:
שלא יהיה ח"ו וח"ו יניקה כו'. המספר).<REF>במוצאי שבת קודש פרשת שמות תרס"ז, בהיותו בווירצבורג, סיפר זאת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום עמוד 84.</REF>
שלא יהיה ח"ו וח"ו יניקה כו'. המספר).<REF>במוצאי שבת קודש פרשת שמות תרס"ז, בהיותו בווירצבורג, סיפר זאת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום עמוד 84.</REF>


 
==ראו עוד ==
== רבי לייב שרה'ס ==
*[[אריה לייס שרה'ס]]
רבי '''לייב שרה'ס''', נולד בי"ז [[תמוז]] ת"צ ברובנה. בהגיעו למצוות בשנת תק"ג גילה הבעש"ט כי נתעברה בו נשמתו של רבי [[חיים בן עטר]] - האור החיים, שנסתלק יומיים לפני כן, בט"ו תמוז, כמתנת בר מצווה.{{הערת שוליים|אור יקרות ח"א עמ' שסא.}} הוא נסתלק ביום ד' אדר תקנ"א, ומנוחת קדשו ביאלטישקוב.
 
בשיחה<REF>[[שבת]] פרשת אחרי [[תש"ל]].</REF> התייחס הרבי לעובדה שהזכיר את הסבא
משפאליע ואת ר' לייב שרה'ס כאותו אדם:
 
כיוון שמדברים כבר בעניין הספק, הרי כאן המקום לבאר עוד עניין שדובר אודותיו באחרון
של פסח, שדובר בקשר לסבא משפאליע ובקשר לר' לייב שרה'ס, וקישרו זאת שזה אותו אדם,
והגיעה הקושיה: כיצד אפשר לומר שהסבא משפאליע ור' לייב שרה'ס היו שניהם אותו בן
אדם?
 
אבל מונח בפשטות לומר, שזה אותו אחד. כיוון שבכלל הן בנוגע לסבא משפאליע והן בנוגע
לר' לייב שרה'ס, יודעים מאוד מעט. ומה שיודעים בקשר לכל אחד משניהם הוא - שכל העניינים
שאירעו אצל שניהם, אירעו באותו זמן, ושניהם היו תלמידים של המגיד, ולשניהם הייתה שייכות
לבעל-שם-טוב, ולשניהם היה אותו שם, ואצל שניהם אירעו הרבה מופתים, ושניהם היו נסתרים
- שלכן מונח בשכל לומר, שהם היו אותו אדם.
 
=== שם אמו ===
ממשיך הרבי ואומר:  ומה ששואלים, שבספר רז' המלאך כתוב ששם אמו היה שרה, ואצל הסבא משפאליע יש שם
אחר - הרי זו אינה ראייה, כיוון שאפילו אצל ר' לוי יצחק מברדיטשוב, שהוא היה מפורסם, יש
ספק מה שם אמו - שמובא ב"[[קב נקי]]" שהוא ראה פדיון של ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], ששם כתוב
שמה של אמו אחרת מכפי שכתוב בכל מקום, שלכן הוא אומר שבמקומות האחרים זוהי טעות - ויכול להיות שהוא צודק, אבל על כל פנים אנו רואים שאפילו בנוגע לר' לוי יצחק מברדיטשוב יש ספק כיצד קראו לאמו.
 
כך גם בנוגע לסבא משפאליע ור' לייב שרה'ס, שאין להביא ראיה משם האמא. הרי יכול להיות שהוסיפו לה שם, או שהיו לה שלושה שמות, או שהחליפה שם וכו'.
 
לכן אמרתי, שהם היו אותו אדם. ועד שימצא בוודאות שהם היו שני אנשים נפרדים, יישאר הביאור מדוע בחרו לנגן את הניגון שלו באחרון של פסח, כפי שדובר באחרון של פסח, ואם לא, נחפש ביאור שני - אם בכלל צריך ביאור, כיוון שבהחלט ייתכן ניגון לא מצד המחבר, אלא מצד תוכן הניגון, וכפי ש[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] נהג לבאר כמה פעמים תוכן של ניגון, יכול להיות שמנגנים זאת מצד תוכן הניגון, שבעל מנגן יכול להסביר זאת.
 
אבל עד שלא יגיע מישהו ויאמר שהוא ראה שני קברים ושני מצבות ובשני מקומות שונים,
ושני יארצייט נפרדים, ושמות שונים של האמא, והוא יהיה איש נאמן - הרי עד אז אפשר לומר
ששניהם היו אותו אדם, ושלום על ישראל.


== מניגוניו ==
== מניגוניו ==

גרסה מ־04:22, 14 בספטמבר 2010

הסבא משפאלע ובאידיש דער שפאלער זיידע שמו היה רבי אריה לייב בן רבי ברוך.

הוא היה מתלמידי ר' פנחס מקוריץ ואח"כ – של הבעל שם טוב, ואחר כך של המגיד ממעזריטש. הוא היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד.

בביקורו בליאדי אצל רבינו הזקן - שנת תקס"ט או תק"ע - סיפר, אשר בהיותו בן שלש שנים ראה את הבעש"ט "און ער האט מיר ארויפגעלייגט דע הייליגע האנט אויפ'ן הארצען און פון יעמאלט אן איז מיר ווארעם".

תרגום: הוא הניח ידו הקדושה על לבי, ומני אז חם לי.[1]

ספרן של צדיקים

אדמו"ר הריי"צ סיפר, שרבינו הזקן כתב גם את "ספר של צדיקים". הספר הזה עלה בלהב השמימה, באותו זמן שה"שפאלער זיידע" הסתלק.

הרבי אמר על סיפור זה: הסבר לקשר העניינים שבין הסתלקות ה"סבא משפולי" עם שריפת הספר לא שמעתי, אך אני שמעתי את שני העניינים אלו בחדא מחתא, ומשמע שהדברים קשורים זה בזה.[2]

מבזה את עצמו

הסבא משפולי היה נוהג לקרוא לעצמו בכל מיני שמות של ביזיון, בהמה וכו'.

בהקשר לכך מסופר, כי פעם היה בליאזנע בעת נשיאות כ"ק רבינו הגדול, והיה האכסניה שלו בעליה. והלך כ"ק רבינו הגדול אליו, וכאשר הלך כ"ק רבינו הגדול על המדרגות, אמר אז השפאלער זיידע: "מי יעלה בהר הוי' כו'". וכאשר עלה אמר השפאלער זיידע לכ"ק רבינו הגדול איר "גייט צום דעם אלטן בהמה" - אתם הולכים אל הבהמה הזקנה. והתחיל לבזות את עצמו כו'.

ואדמו"ר הרש"ב הוסיף: ואמר לי כ"ק אאמו"ר (היינו כ"ק אאזמו"ר זצוקלללה"ה. הכותב) דלהיות נשמתו משם ב"ן לכן קרא עצמו בשם בהמה. וד"כ נשמות אלו דשם ב"ן צריכים לבטל את עצמם (וי"ל דהביטול הוא שלא יהיה ח"ו וח"ו יניקה כו'. המספר).[3]

ראו עוד

מניגוניו

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. היום יום, י"ד טבת.
  2. התוועדות ש"פ מקץ תשכ"ב.
  3. במוצאי שבת קודש פרשת שמות תרס"ז, בהיותו בווירצבורג, סיפר זאת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום עמוד 84.