אברהם אליהו אשרוב – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־19:14, 26 במרץ 2026

		יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
		אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עריכה

הרב אברהם אליהו אשרוב^[1] (כונה בשם ר' אברהם אלי' סוראזער או דער דריבינער רב, תרמ"ט - בערך שנת תש"א) היה בוגר ישיבות תומכי תמימים שכיהן כרב בדריבין, וממנהלי אגודת אחות תמימים בריגה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ברוסיה בעיירה סוראז' שבמחוז צ'רניגוב בשנת תרמ"ט לאביו ר' יהודה לייב^[2]. בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ובשנת תרע"ב נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לחברון, כאחד מהתלמידים המייסדים של ישיבת תורת אמת.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גורש מהארץ לרוסיה בשנת תרע"ד, כיון שנחשב לנתין מדינת אויב, ואחר חתונתו עם אשתו מרת חסיא, התמנה לרבה של דריבין. כעבור זמן קצר התפטר מן הרבנות כשלא הסכים להתפשר עם הקהל בנושא של שמירת הדת. בשנת תר"צ עבר מרוסיה לריגא שבלטביה, שם כיהן כשוחט ובודק^[3], ועסק בהפצת תורת החסידות על פי הוראות מפורטות שקיבל מאדמו"ר הריי"צ.

בתחילת שנת תרצ"א מינה אותו אדמו"ר הריי"ץ כאחד מראשי ישיבת תומכי תמימים ורשה^[4]. אמנם כנראה תוכנית זו לא יצאה לפועל^[5].

בשנת תרח"צ מונה כאחד מ'שלשת הרועים' ועסק כמשפיע ומנהל באיגוד אחות תמימים. לאחר שפרצה השואה סודרה לו בשנת תש"א ויזה לארצות הברית, אך לא זכה לצאת את גבולות לטביה ונרצח בידי הנאצים^[6].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, מענדל
בנו, שלום דובער
בנו, שמעון

למדו כולם בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים

הערות שוליים

^ באידיש אשעראוו
^ ראה "עטרת מרדכי - א" עמ' 4.
^ בעידודו ובהשפעתו של אדמו"ר הריי"צ, ראו אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת תשלד. וראה שם אגרת ו'ס"ה (חט"ז עמ' שלז).
^ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ב אגרת תצח.
^ תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא עמ' קלא.
^ ראו 'רבנים ואנשי תורה' עמוד 370. 'המשפיע' (הבלין) ירושלים תשמ"ב, עמודים שיז-שיח.

[1] באידיש אשעראוו

[2] ראה "עטרת מרדכי - א" עמ' 4.

[3] בעידודו ובהשפעתו של אדמו"ר הריי"צ, ראו אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת תשלד. וראה שם אגרת ו'ס"ה (חט"ז עמ' שלז).

[4] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ב אגרת תצח.

[5] תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא עמ' קלא.

[6] ראו 'רבנים ואנשי תורה' עמוד 370. 'המשפיע' (הבלין) ירושלים תשמ"ב, עמודים שיז-שיח.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב '''אברהם אליהו אשרוב''' (בכתיב יידי: '''אשעראוו''', כונה בשם '''דער דריבינער רב''' [[תרמ"ט]] - ?) היה בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]] שכיהן כרב בדריבין, וממנהלי אגודת [[אחות תמימים]] ב[[ריגא]].
+{{עריכה|כל הערך=כן}}
+[[קובץ:אברהם אליהו אשרוב.jpg|ממוזער|הרב אברהם אליהו אשרוב]]
+[[קובץ:אליהו אשרוב.jpg|ממוזער|ר' אליהו אשרוב]]
+הרב '''אברהם אליהו אשרוב'''<ref>באידיש אשעראוו</ref> (כונה בשם '''ר' אברהם אלי' סוראזער''' או '''דער דריבינער רב''', [[תרמ"ט]] - בערך שנת [[תש"א]]) היה בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]] שכיהן כרב בדריבין, וממנהלי אגודת [[אחות תמימים]] ב[[ריגה]].
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[רוסיה]] ב[[עיירה]] [[סוראז']] שבמחוז [[צ'רניגוב]] בשנת [[תרמ"ט]]. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]], ובשנת [[תרע"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לחברון, כאחד מהתלמידים המייסדים של ישיבת [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]].
+נולד ב[[רוסיה]] ב[[עיירה]] [[סוראז']] שבמחוז [[צ'רניגוב]] בשנת [[תרמ"ט]] לאביו ר' יהודה לייב<ref>ראה [https://tablet.otzar.org/#/book/102717/p/4/t/0.48980127922889231234/fs/0/start/0/end/0/c "עטרת מרדכי - א" עמ' 4].</ref>. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]], ובשנת [[תרע"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לחברון, כאחד מהתלמידים המייסדים של ישיבת [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]].
-עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] גורש מהארץ ל[[רוסיה]] בשנת [[תרע"ד]], כיון שנחשב לנתין מדינת אויב, ואחר חתונתו התמנה לרבה של [[דריבין]], שבפלך [[מוהילוב]], כעבור זמן קצר התפטר מן הרבנות כשלא הסכים להתפשר עם הקהל בנושא של שמירת הדת. בשנת [[תר"צ]] עבר מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]] שב[[לטביה]], שם כיהן כ[[שוחט ובודק]]{{הערה|1=בעידודו ובהשפעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_168.pdf אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] אגרת תשלד].}}, ועסק בהפצת [[תורת החסידות]] על פי הוראות מפורטות שקיבל מ[[אדמו"ר הריי"צ]].
+עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] גורש מהארץ לרוסיה בשנת [[תרע"ד]], כיון שנחשב לנתין מדינת אויב, ואחר חתונתו עם אשתו מרת חסיא, התמנה לרבה של [[דריבין]]. כעבור זמן קצר התפטר מן הרבנות כשלא הסכים להתפשר עם הקהל בנושא של שמירת הדת. בשנת [[תר"צ]] עבר מרוסיה ל[[ריגא]] שב[[לטביה]], שם כיהן כ[[שוחט ובודק]]{{הערה|1=בעידודו ובהשפעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_168.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת תשלד]. וראה שם אגרת ו'ס"ה (חט"ז עמ' שלז).}}, ועסק בהפצת [[תורת החסידות]] על פי הוראות מפורטות שקיבל מ[[אדמו"ר הריי"צ]].
-בשנת [[תרח"צ]] מונה כאחד מ'[[שלשת הרועים (אחות התמימים)|שלשת הרועים]]' ועסק כ[[משפיע]] ומנהל באיגוד [[אחות תמימים]]. לאחר שפרצה ה[[שואה]] סודרה לו בשנת תש"א ויזה לארצות הברית, אך לא זכה לצאת את גבולות לטביה ונרצח בידי הנאצים{{הערה|ראו 'רבנים ואנשי תורה' עמוד 370. 'המשפיע' (הבלין) ירושלים תשמ"ב, עמודים שיז-שיח.}}.
+בתחילת שנת [[תרצ"א]] מינה אותו אדמו"ר הריי"ץ כאחד מ[[ראש ישיבה|ראשי ישיבת]] [[תומכי תמימים ורשה]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ח"ב אגרת תצח.}}. אמנם כנראה תוכנית זו לא יצאה לפועל<ref>[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]] עמ' קלא.</ref>.
-במשך תקופה מסויימת שימש כאחד מראשי ישיבת תומכי תמימים בוורשה{{הערה|עבד אברהם אנוכי, עמ' 95.}}.
+בשנת [[תרח"צ]] מונה כאחד מ'[[שלשת הרועים (אחות התמימים)|שלשת הרועים]]' ועסק כ[[משפיע]] ומנהל באיגוד [[אחות תמימים]]. לאחר שפרצה ה[[שואה]] סודרה לו בשנת [[תש"א]] ויזה ל[[ארצות הברית]], אך לא זכה לצאת את גבולות [[לטביה]] ונרצח בידי הנאצים{{הערה|ראו 'רבנים ואנשי תורה' עמוד 370. 'המשפיע' (הבלין) ירושלים תשמ"ב, עמודים שיז-שיח.}}.
 ==משפחתו==
 *בנו, מענדל
 *בנו, שלום דובער
 *בנו, שמעון
-למדו כולם בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים.
+למדו כולם בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים
 {{הערות שוליים}}
@@ שורה 23: / שורה 26: @@
 [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
 [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
-[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]
 [[קטגוריה:אישים בדריבין]]
+[[קטגוריה:אישים בריגא]]