לדלג לתוכן

אברהם מדליה – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
להתראות (שיחה | תרומות)
הוספת ערך
 
להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''אברהם מדליה''' ([[תרס"ו]]-[[תשנ"א]]), היה משומרי הגחלת בברית המועצות, שימש כרבה הלא רישמי של לנינגרד מאז שחרור מגלות סיביר ועד לפטירתו בשנת [[תשנ"א]].
הרב '''אברהם מדליה''' ([[תרס"ו]]-[[תשנ"א]]), היה משומרי הגחלת בברית המועצות, שימש כרבה הלא רישמי של לנינגרד מאז שחרורו מגלות סיביר ועד לפטירתו בשנת [[תשנ"א]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 18: שורה 18:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]]
[[קטגוריה:משפחת מדליה]]
[[קטגוריה:משפחת מדליה]]
[[קטגוריה:אישים בלנינגרד]]
[[קטגוריה:אישים בלנינגרד]]
[[קטגוריה:משפחת בזפלוב]]
[[קטגוריה:משפחת בזפלוב]]

גרסה אחרונה מ־08:31, 26 במרץ 2026

הרב אברהם מדליה (תרס"ו-תשנ"א), היה משומרי הגחלת בברית המועצות, שימש כרבה הלא רישמי של לנינגרד מאז שחרורו מגלות סיביר ועד לפטירתו בשנת תשנ"א.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרס"ו בעיר ויטבסק לרב שמריהו מדליה שכיהן כרב העיר[1].

התחתן עם ליבא, בת הרב שמואל בזפלוב מגדולי החסידים של אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב[2].

לצד החינוך החסידי המסור שקיבל, השתלם כתלמיד חוץ בהשכלה חיצונית בלימודי חול, ושימש כמורה למתמטיקה.

נאסר בחורף תרצ"ח, במקביל למאסר של אחיו ואביו, והוגלה לסיביר ממנו שב רק לאחר שבע-עשרה שנה[3].

לאחר שחרורו גר בלנינגרד ושימש כרב הקהילה החסידית לצד שימוש לא רישמי כרבה בפועל של העיר לנינגרד, והעמיד תלמידים וחסידים ביניהם הרב יצחק קוגן, "הצדיק מלינגרד".

נפטר בשנת תשנ"א.

אשתו האריכה ימים אחריו ונפטרה בהיותה כבת 93 בשנת תשס"ג.

הערות שוליים

  1. ^ ייתכן ונולד זמן קצר קודם להתמנות אביו כרבה של ויטבסק, בשבועות האחרונים ששימש כרבה של קורליצי (Krolevets'kyi) במחוז סומי שבאוקראינה.
  2. ^ בת נוספת של הרב בזפלוב (שטערנא שרה) היתה נשואה עם אחיו (הרב משה מדליה).
  3. ^ לעומת זאת בחלק מהרשומות מופיע שנאסר בינואר 1951 וריצה עונש של 7 שנים בלבד לפי סעיף 58 במכרה במינלאג (אינטה) ושוחרר באפריל 1956.