![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
הירשל ציג – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בערך בשנת תע"ח<ref>כשהיה הבעש"ט בן עשרים.</ref> פגש אותו הבעש"ט, ועל פי הוראתו של ר' אפרים צבי, מנהל חברת [[מחנה הנסתרים|הצדיקים הנסתרים]] שעשה שאלה מן השמים, הכניסו אותו ברשימת חבריהם. | בערך בשנת תע"ח<ref>כשהיה הבעש"ט בן עשרים.</ref> פגש אותו הבעש"ט, ועל פי הוראתו של ר' אפרים צבי, מנהל חברת [[מחנה הנסתרים|הצדיקים הנסתרים]] שעשה שאלה מן השמים, הכניסו אותו ברשימת חבריהם. | ||
בתקופה זו למד איתו ר' בנימין ביינש הנגר בברודי שנמנה גם על הצדיקים הנסתרים. | בתקופה זו למד איתו ר' בנימין ביינש הנגר בברודי שנמנה גם על הצדיקים הנסתרים. במשך חמש שנים נעשה גדול בתורה והתעכב בעירו עוד כחמש שנים, ונתעלה ב[[תורה]] ב[[קדושה]] וב[[חסידות]]. | ||
בערך בשנת תפ"ח, על פי הוראה מן השמים, עזב את ברודי והתיישב ב[[אניפולי]]. שם, בתפילותיו וב[[סגולות|סגולותיו]] ריפא מאות ואלפים במשך כשלשים ושלוש שנים. | |||
נפטר | נפטר בערך בן מאה שנה ב[[חודש אלול]] [[תקכ"א]] בעיר אוסטרופולי, ושם מנוחתו כבוד. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
גרסה אחרונה מ־02:21, 10 במרץ 2026
הצדיק ר' צבי (כונה הירשל דער מילכיקער (=החלבי) או הירשל ציג (=עז); ה'ת"כ בערך[1] - אלול תקכ"א) היה צדיק נסתר שחי בזמן הבעש"ט.
אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו ר' יחיאל זלמן שהיה שמש באחד הבתי כנסיות בברודי.
נשא את הצדקנית רחל לאה בת ר' דניאל המקלף[2] ופייגא דוואשא.
לאחר פטירתה - בערך בשנת תס"ח[3] - באה אליו בחלום ואמרה לו שמחבבים מאוד את זה שהוא עושה בצדקה והורתה לו לעסוק ברפואת חולים ויולדות ולהשתדל שאיש לא ידע מזה.
בעקבות החלום קנה ארבעה עזים ואת חלבם היה מחלק לחולים וליולדות לרפאם ולחזקם.
אנשי העיר כשהיו רואים אותו, אחדים מהם היו אומרים - בעקיצה - "הירשל, טראג געזונד"[4]. ואחדים היו קוראים אותו בשמו: "הירשל ציג, טראג געזונד". ולכולם ענה בברכה: "געזונד זאלט איר זיין"[5].
בערך בשנת תע"ח[6] פגש אותו הבעש"ט, ועל פי הוראתו של ר' אפרים צבי, מנהל חברת הצדיקים הנסתרים שעשה שאלה מן השמים, הכניסו אותו ברשימת חבריהם.
בתקופה זו למד איתו ר' בנימין ביינש הנגר בברודי שנמנה גם על הצדיקים הנסתרים. במשך חמש שנים נעשה גדול בתורה והתעכב בעירו עוד כחמש שנים, ונתעלה בתורה בקדושה ובחסידות.
בערך בשנת תפ"ח, על פי הוראה מן השמים, עזב את ברודי והתיישב באניפולי. שם, בתפילותיו ובסגולותיו ריפא מאות ואלפים במשך כשלשים ושלוש שנים.
נפטר בערך בן מאה שנה בחודש אלול תקכ"א בעיר אוסטרופולי, ושם מנוחתו כבוד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' עוזיאל
- בנו, ר' גדלי'
למדו בישיבות בבראדי והתפרנסו אצל קרובי אמם.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספר המאמרים תש"ט עמ' 94–97.