ברוך דובער יודוביץ' – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־09:36, 6 במרץ 2026

הרב ברוך דובער יודוביץ'^[1] (כונה בערל מאנאער; ז' חשוון תרנ"ה – תש"ב) היה מנהל החשבונות בישיבת תומכי תמימים רוסטוב, לאחר שעלה לארץ הקודש עסק בהפצת חסידות בין תושבי רמת יצחק (רמת גן), וכן עסק בהעתקת כתבי חסידות יחד עם הרבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בז' חשוון תרנ"ה^[2], בעיירה מענא באוקראינה לאביו ר' פסח^[3].

למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ותומכי תמימים רוסטוב בשנים תרע"ה – תרפ"ה^[4]. במשך תקופה מסוימת ניהל את ההכנסה וההוצאה של תומכי תמימים רוסטוב.

בסיוון תרפ"ט התחתן עם אסתר^[5] בתו של החסיד ר' מרדכי חפץ, ששימש כשוחט ובודק בריגא. לאחר נישואיו התגורר בריגה במשך מספר שנים בסמוך לחותנו. בעת התגוררותו בריגא עסק במשלוח מצות ליהודי רוסיה^[6].

עלה לארץ הקודש בה' אייר תרצ"ה^[7] והתיישב ברמת יצחק, שם התעסק ביסוד שיעורי חסידות לבני היישוב^[8].

לאחר זמן שב להתגורר בריגה. הוא שהעתיק מכתבי הגניזה החרסונית. העתיק בהיחבא מאמרי חסידות יחד עם הרבי^[9]. שימש כחבר וועד להרחבת לימוד הדא"ח בלטביה^[10]. עקב הישארותו בריגא נספה בשואה על ידי הנאצים בשנת תש"ב. בעבור השנים כתבי דא"ח שלו שהיו בידי בני ביתו שנשארו בארץ הקודש נשלחו לרבי^[11].

אירע פעם אצל אדמו"ר מהוריי"צ, שנתנו למישהו משירי כוסו של הרה"ח ר' דוב יודאוויטש הי"ד, ואמר אדמו"ר: "אצל כל יהודי יש פה טהור, ובפרט אצל בערל!"^[12]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, פסח^[13]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

תולדות הרה"ת ר' דובער יודאוויטש ומשפחתו - קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'ר"מ ע' 67 ואילך, גליון א'רמ"א עמ' 75 ואילך.

הערות שוליים

^ באידיש יודאוויטש
^ לפי מסמכים רשמיים (קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמ"א עמ' 79).
^ ר' שמואל קראוס, בית משיח גליון 180 עמ' 81.
^ ראה ספר השיחות תרפ"א, שיחת יום שמחת תורה, עמ' 9 ואילך.
^ נולדה כ"ה ניסן עת"ר.
^ אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ב עמ' קעה.
^ קובץ הערות וביאורים שם עמ' 78.
^ ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ אגרת תתא (ח"ג עמ' תלח-תמא).
^ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח"ט עמ' לא.
^ אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ חי"א ע' קלד.
^ "לב הארי" עמ' 100-103.
^ סעודת שמיני עצרת תשכ"ט (תורת מנחם חלק נ"ד עמ' 166).
^ נולד ח"י אלול תר"צ.

[1] באידיש יודאוויטש

[2] לפי מסמכים רשמיים (קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמ"א עמ' 79).

[3] ר' שמואל קראוס, בית משיח גליון 180 עמ' 81.

[4] ראה ספר השיחות תרפ"א, שיחת יום שמחת תורה, עמ' 9 ואילך.

[5] נולדה כ"ה ניסן עת"ר.

[6] אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ב עמ' קעה.

[7] קובץ הערות וביאורים שם עמ' 78.

[8] ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ אגרת תתא (ח"ג עמ' תלח-תמא).

[9] אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח"ט עמ' לא.

[10] אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ חי"א ע' קלד.

[11] "לב הארי" עמ' 100-103.

[12] סעודת שמיני עצרת תשכ"ט (תורת מנחם חלק נ"ד עמ' 166).

[13] נולד ח"י אלול תר"צ.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 נולד ב[[ז' בחשוון|ז' חשוון]] [[תרנ"ה]]<ref>לפי מסמכים רשמיים (קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמ"א עמ' 79).</ref>, ב[[עיירה]] מענא ב[[אוקראינה]] לאביו ר' פסח<ref>ר' [[שמואל קראוס]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 180 עמ' 81.</ref>.
-תלמיד [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[תומכי תמימים רוסטוב]] בשנים [[תרע"ה]] – [[תרפ"ה]]. במשך תקופה מסוימת ניהל את ההכנסה וההוצאה של [[תומכי תמימים רוסטוב]].
+למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[תומכי תמימים רוסטוב]] בשנים [[תרע"ה]] – [[תרפ"ה]]<ref>ראה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות תרפ"א]], שיחת יום שמחת תורה, עמ' 9 ואילך.</ref>. במשך תקופה מסוימת ניהל את ההכנסה וההוצאה של [[תומכי תמימים רוסטוב]].
-ב[[חודש סיוון|סיוון]] [[תרפ"ט]] התחתן עם אסתר בתו של החסיד ר' [[מרדכי חפץ]], ששימש [[שוחט]] ובודק ב[[ריגא]]. לאחר נישואיו התגורר בריגה במשך מספר שנים בסמוך לחותנו. בעת התגוררותו בריגא עסק במשלוח מצות ליהודי [[רוסיה]]<ref>[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] ח"ב עמ' קעה.</ref>.
+ב[[חודש סיוון|סיוון]] [[תרפ"ט]] התחתן עם אסתר<ref>נולדה [[כ"ה בניסן|כ"ה ניסן]] [[תר"ע|עת"ר]].</ref> בתו של החסיד ר' [[מרדכי חפץ]], ששימש כ[[שוחט]] ובודק ב[[ריגא]]. לאחר נישואיו התגורר בריגה במשך מספר שנים בסמוך לחותנו. בעת התגוררותו בריגא עסק במשלוח מצות ליהודי [[רוסיה]]<ref>[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] ח"ב עמ' קעה.</ref>.
-עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] והתיישב ב[[רמת גן|רמת יצחק]], שם התעסק ביסוד שיעורי חסידות לבני היישוב<ref>ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] אגרת תתא (ח"ג עמ' תלח-תמא).</ref>.
+עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ב[[ה' באייר|ה' אייר]] [[תרצ"ה]]<ref>קובץ הערות וביאורים שם עמ' 78.</ref> והתיישב ב[[רמת גן|רמת יצחק]], שם התעסק ביסוד שיעורי חסידות לבני היישוב<ref>ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] אגרת תתא (ח"ג עמ' תלח-תמא).</ref>.
 לאחר זמן שב להתגורר ב[[ריגה]]. הוא שהעתיק מכתבי [[הגניזה החרסונית]]. העתיק בהיחבא מאמרי חסידות יחד עם הרבי<ref>[[אגרות קודש (הרבי)|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח"ט עמ' לא.</ref>. שימש כחבר וועד להרחבת לימוד ה[[דא"ח]] בלטביה<ref>[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] חי"א ע' קלד.</ref>. עקב הישארותו בריגא נספה ב{{ה|שואה}} על ידי הנאצים בשנת [[תש"ב]]. בעבור השנים כתבי [[דא"ח]] שלו שהיו בידי בני ביתו שנשארו בארץ הקודש נשלחו לרבי<ref>"[[לב הארי (ספר)|לב הארי]]" עמ' 100-103.</ref>.
-אירע פעם אצל [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר מהוריי"צ]], שנתנו למישהו משירי כוסו של הרה"ח ר' דוב יודאוויטש הי"ד, ואמר אדמו"ר: {{ציטוטון|אצל כל יהודי יש פה טהור, ובפרט אצל בערל!}}<ref>סעודת שמיני עצרת תשכ"ט. תורת מנחם חלק נ"ד עמ' 166.</ref>
+אירע פעם אצל [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר מהוריי"צ]], שנתנו למישהו משירי כוסו של הרה"ח ר' דוב יודאוויטש הי"ד, ואמר אדמו"ר: {{ציטוטון|אצל כל יהודי יש פה טהור, ובפרט אצל בערל!}}<ref>סעודת שמיני עצרת תשכ"ט (תורת מנחם חלק נ"ד עמ' 166).</ref>
 == משפחתו ==
@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]]
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]
+[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]