רבי מתיא בן חרש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
[[רבי אליעזר]] הגדול היה רבו{{הערת שוליים|יוחסין.}}, וכן [[רבי יאשיה]] ו[[רבי מאיר]]{{הערת שוליים|אבות דרבי נתן פרק א'.}}. | [[רבי אליעזר]] הגדול היה רבו{{הערת שוליים|יוחסין.}}, וכן [[רבי יאשיה]] ו[[רבי מאיר]]{{הערת שוליים|אבות דרבי נתן פרק א'.}}. | ||
רבו של [[רבי | רבו של [[רבי אליעזר בן רבי יוסי]] שמסר כמה וכמה הלכות משמו{{הערת שוליים|סוף [[מסכת יומא]]}}. | ||
התגורר ברומי{{הערת שוליים|מעילה דף יז, עמוד א.}} שם גם הקים בית דין ו[[ישיבה]]{{הערת שוליים|[[סנהדרין]] דף לב, עמוד ב' ו[[רש"י]] שם.}}. | התגורר ברומי{{הערת שוליים|מעילה דף יז, עמוד א.}} שם גם הקים בית דין ו[[ישיבה]]{{הערת שוליים|[[סנהדרין]] דף לב, עמוד ב' ו[[רש"י]] שם.}}. | ||
גרסה מ־16:27, 30 ביולי 2010
התנא האלוקי רבי מתיא בן חרש, היה תנא בדור העשירי ואחד עשר לתנאים, שהוא הדור השלישי והרביעי לחורבן בית שני.
רבי אליעזר הגדול היה רבו[1], וכן רבי יאשיה ורבי מאיר[2].
רבו של רבי אליעזר בן רבי יוסי שמסר כמה וכמה הלכות משמו[3].
התגורר ברומי[4] שם גם הקים בית דין וישיבה[5].
בלקוטי שיחות חלק יז[6] דן הרבי בשאלתו של רבי מתיא המובאת במסכת יומא[7].
שיתעסקו במצוות
רש"י מזכיר את מאמרו של רבי מתיא בפרשת בא, ומסביר את הסחבה שהקב"ה הביא להם דווקא בעשור לחודש, א)כדי שיהיו להם שתי מצוות שיעמדו להם להגאל, דם פסח ודם מילה ב) מפני שהיו שטופים בעבודה זרה ויהיו להם מצוות כדי להתעסק בהם.
הרבי[8] מסביר כי רש"י מזכיר את מאמרו בפרשת בא אודות כך שהקב"ה הביא להם דווקא בעשור לחודש, א)כדי שיהיו להם שתי מצוות להתעסק בהם. ב) מפני שהיו שטופים בעבודה זרה ויהיו להם מצוות כדי להתעסק בהם.
הרבי מסביר כי בשניהם יש טעם לכך שהיה צריך להיות כבר מעשור לחודש, לפי הטעם הראשון שיהיו בידם זכויות, הטעם הוא כי כדי לקיים מצוות מילה יש לנוח שלושה ימים בהם אסור לצאת לדרך מפני הסכנה, ולפי הטעם השני ההדגש הוא שיהיה בידם הצאן כמה ימים כדי שיתעסקו בו.
הרבי מקשה למה הרש"י מזכיר דווקא את שמו של רבי מתיא בן חרש ולא את שמו של התנא השני - רבי אליעזר הקפר. ובהדגש לשון רש"י "היה רבי מתיא בן חרש" אומר" משמע שמאמר זה היה רבי מתיא בן חרש אומר תמיד. כתוב בגמרא "הלך אחר רבי מתיא לרומי", ולכאורה קשה למה הקים את ישיבתו במקום מרוחק כזה שיהיו צריכים ללכת עד שם, ולא בארץ ישראל כאשר כל התנאים.
ומסביר הרבי כי רבי מתיא בן חרש, שהיה משורשו של יוסף הצדיק - עבודת הבירורים[9], רצה שיהיה ברומי ישיבה של תורה כדי שיתעסקו בהם ישראל שבאותו מקום ויתנתקו מעבודה זרה של ברומי.
אמרותיו
- הוי מקדים בשלום כל אדם, והוי זנב לאריות, ואל תהי ראש לשועלים[10].