![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ישעיהו חנוך ברכהן – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Barkan, Yeshaya Chanoich.jpg|ממוזער|ר' | [[קובץ:Barkan, Yeshaya Chanoich.jpg|ממוזער|ר' ישעיהו חנוך ברכהן]] | ||
הרב '''ישעיהו חנוך הכהן ברכהן''' '''(ברקמן)''' ([[תרע"ד]] - [[כסלו]] [[תש"ב]]) היה מחסידי [[אדמו"ר הריי"צ]], רבה של העיירה דנקרא. נרצח בימי [[השואה]] על [[קידוש השם]]. | הרב '''ישעיהו חנוך הכהן ברכהן''' '''(ברקמן)''' ([[תרע"ד]] - [[כסלו]] [[תש"ב]]) היה מחסידי [[אדמו"ר הריי"צ]], רבה של העיירה דנקרא. נרצח בימי [[השואה]] על [[קידוש השם]]. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ב[[ז' בשבט|ז' שבט]] [[תרצ"ה]]<ref>01/11/1935</ref> מונה לרבה של העיירה דנקרא<ref>גם גלזמנקא או גוסטיני.</ref>. | ב[[ז' בשבט|ז' שבט]] [[תרצ"ה]]<ref>01/11/1935</ref> מונה לרבה של העיירה דנקרא<ref>גם גלזמנקא או גוסטיני.</ref>. | ||
בשנת [[תרצ"ו]] יסד בעיר ישיבת חב"ד, אחרי פטירת [[יוסף רוזין|הגאון הרוגוטשובי]], ונקראה על שמו "זכרון יוסף", ואחר כך בעקבות תמיכת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"ץ]] נוסף לה השם "תומכי תמימים"<ref> | בשנת [[תרצ"ו]] יסד בעיר ישיבת חב"ד, אחרי פטירת [[יוסף רוזין|הגאון הרוגוטשובי]], ונקראה על שמו "זכרון יוסף", ואחר כך בעקבות תמיכת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"ץ]] נוסף לה השם "תומכי תמימים"<ref>[[התמים (בית משיח)]] [https://drive.google.com/file/d/1RMMd-6mWRs9M1MpCeNEBtsL2KuiUVNWl/view גליון מ"ג] עמ' 70.</ref>. | ||
בתחילה היה ראש הישיבה ולאחר זמן שימש בתפקיד זה גיסו, הרב [[הלל הורביץ]]. | בתחילה היה ראש הישיבה ולאחר זמן שימש בתפקיד זה גיסו, הרב [[הלל הורביץ]]. | ||
גרסה אחרונה מ־08:40, 27 בפברואר 2026
הרב ישעיהו חנוך הכהן ברכהן (ברקמן) (תרע"ד - כסלו תש"ב) היה מחסידי אדמו"ר הריי"צ, רבה של העיירה דנקרא. נרצח בימי השואה על קידוש השם.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרע"ד בליוואני (ליוונהוף) שבלטביה, לר' אלכסנדר זוסמן הכהן ומרת תמרא ברכהן, צאצאי חסידי אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.
למד בישיבה בריגה ובברנוביץ', פולין, שם קיבל תורה מפי הרב אלחנן וסרמן[1].
בז' שבט תרצ"ה[2] מונה לרבה של העיירה דנקרא[3].
בשנת תרצ"ו יסד בעיר ישיבת חב"ד, אחרי פטירת הגאון הרוגוטשובי, ונקראה על שמו "זכרון יוסף", ואחר כך בעקבות תמיכת אדמו"ר הריי"ץ נוסף לה השם "תומכי תמימים"[4].
בתחילה היה ראש הישיבה ולאחר זמן שימש בתפקיד זה גיסו, הרב הלל הורביץ.
בט"ו אלול תרח"צ[5] נשא את מחלה בתו של הרב רפאל כהן.
בערך בשנת ת"ש יסד ישיבה קטנה בליווני.
בחודש תשרי תש"א עברה ישיבת תומכי תמימים דנקרא והסניף בליווני לריגה[6].
בחודש חשוון באותה שנה עבר גם הוא לריגה.
נרצח על קידוש השם יחד עם אשתו ובנו בריגה בחודש כסלו, תש"ב.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב שלום אורי נתן נטע ברכהן
- בנו, מאיר יהודה[7] הי"ד