אברהם פריז – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 נולד ב[[פורים]] שנת [[תרמ"ט]], ב[[בוברויסק]] שב[[רוסיה הלבנה]] לר' ברוך וזלטה פריז.
-הייתה לו השתוקקות גדולה [[לימוד תורה|ללימוד תורה]] בסמיכות ל[[הרבי הרש"ב||רבי]], בגיל 13 כשהוריו נסעו לא[[ארצות הברית]], נסע לבדו ל[[ליובאוויטש]] והחל ללמוד ב[[חדרים בליובאוויטש|חדר]], כשבגר עלה ללמוד ב[[ישיבה]], שם היה מ'ה[[תמימים]] החשובים' בישיבה.
+הייתה לו השתוקקות גדולה ל[[לימוד תורה]] בסמיכות ל[[הרבי הרש"ב||רבי]], בגיל 13 כשהוריו נסעו לא[[ארצות הברית]], נסע לבדו ל[[ליובאוויטש]] והחל ללמוד ב[[חדרים בליובאוויטש|חדר]], כשבגר עלה ללמוד ב[[ישיבה]], שם היה מ'ה[[תמימים]] החשובים' בישיבה.
 בשנת [[תרע"ד]], התחתן עם רעייתו רבקה ביילא, בת החסיד ר' [[גרשון פייגין]], סוחר פרוות חסידי אמיד מ[[ויטבסק]], לו[[חודש החגים]] [[תרע"ה]] נסעו הזוג ל[[ליובאוויטש]] - זאת אחרי תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] ב[[תשעה באב]] באותה שנה.
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 ר' אברהם היה ידוע בכשרונו המיוחד לאמנות, הוא בנה דגם של [[בית המקדש]] במו ידיו.
 בשנת [[תש"ט]], שלחו [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארץ הקודש]], כבא כוח [[המרכז לענייני חינוך]] עם [[ספר תורה]] להקמת [[כפר חב"ד]]. לשנה הבאה הסתלק אדמו"ר הריי"צ ור' אברהם עודד את החסידים בארץ, להתקשר בלב ונפש ל[[הרבי|רבי שליט"א]] מלך המשיח.
 ===קבלת הנשיאות של הרבי===
-ר' אברהם פריז היה הראשון שנאם בפומבי אודות [[קבלת הנשיאות של הרבי]]; ביום ראשון בערב, י"א ב[[שבט]] [[תש"י]], בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], נערכה אסיפת חסידי חב"ד אשר הגיעו מקרוב ומרחוק, ב[[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית כנסת חב"ד נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] ושם דובר על [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. עוד לפני אסיפה זו, נערכה פגישה מקדימה לא מתוכננת בבית רב הקהילה הרב [[אליעזר קרסיק]]. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]]. במהלך האסיפה הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי.
+ר' אברהם פריז היה הראשון שנאם בפומבי אודות [[קבלת הנשיאות של הרבי]]; ביום ראשון בערב, [[י"א בשבט]] [[תש"י]], בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], נערכה אסיפת חסידי חב"ד אשר הגיעו מקרוב ומרחוק, ב[[בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין)|בית כנסת חב"ד נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] ושם דובר על קבלת הנשיאות של הרבי. עוד לפני אסיפה זו, נערכה פגישה מקדימה לא מתוכננת בבית רב הקהילה הרב [[אליעזר קרסיק]]. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ואדמו"ר הריי"צ: הרב אליעזר קרסיק, הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]]. במהלך האסיפה הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי.
-בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו ב[[ברית המועצות]], ואחרים פגשוהו כאשר נסעו בשנים האחרונות ל[[ניו יורק]] אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' [[אברהם פריז]] מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי (מהשנים בהן שהה בבית חיינו) ועל כולם להתקשר אליו: {{ציטוטון|"רבותיי, אני מכיר את הרמ"ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!".}} קריאה זו התגלגלה בקרב אנ"ש חסידי חב"ד בכל רחבי הארץ. אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובח"י [[אלול]] [[תש"י]] אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]]{{הערה|אחד היה אברהם. עבד אברהם אנכי 221-224}}.
+בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו ב[[ברית המועצות]], ואחרים פגשוהו כאשר נסעו בשנים האחרונות ל[[ניו יורק]] אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' [[אברהם פריז]] מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי (מהשנים בהן שהה בבית חיינו) ועל כולם להתקשר אליו: {{ציטוטון|"רבותיי, אני מכיר את הרמ"ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!".}} קריאה זו התגלגלה בקרב אנ"ש חסידי חב"ד בכל רחבי הארץ. אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובח"י [[אלול]] [[תש"י]] אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]]{{הערה|אחד היה אברהם. עבד אברהם אנכי 221-224}}.
 ימים ספורים לפני [[קבלת הנשיאות של הרבי]] בי' שבט תשי"א, כתב הרבי לר' אברהם פריז: "ר' אברהם, מ'דארף צוריק אראפבריינגען דעם רב'ין. אזוי איז צו שווער - סיי פאר מיר, סיי פאר אייך, און ווער האט הנאה דערפון?" [-ר' אברהם, צריך 'להוריד' אלינו בחזרה את הרבי, המצב כעת - הוא קשה מדי גם עבורי וגם עבורכם, ולמי יש הנאה מכך?".
 ר' אברהם פריז התקשר לרבי מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, והיה סמל ודוגמה למקושר אמיתי בלב ונפש לרבי.
+בשנים שלאחר [[קבלת הנשיאות]] מונה על ידי הרבי ל'מבקר' במספר מוסדות חב"ד בארץ הקודש. מתוקף תפקידו זה, השתתף תדיר באספות של המוסדות, ודיווח לרבי על הנעשה בארץ הקודש.
-בשנים שלאחר [[קבלת הנשיאות]] מונה על ידי הרבי ל'מבקר' במספר מוסדות חב"ד בארץ הקודש. מתוקף תפקידו זה, השתתף תדיר באסיפות של המוסדות, ודיווח לרבי על הנעשה בארץ הקודש.
 === התקשרותו לנשיא הדור כמלך המשיח===
 [[קובץ:פריז.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אברהם פריז (נואם)]]
-[[התקשרות]]ו ה[[עצם|עצמית]] של ר' אברהם הייתה מיוחדת במינה, לא רק בעומקה אלא גם בתוכנה. ר' אברהם התייחס ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] ואח"כ אל הרבי כאל ה[[מלך המשיח]], שבשנים ההם לא הייתה נפוצה כל כך. כבר בשנות הנשיאות הראשונות, ר' אברהם היה פותח כל מכתב אל הרבי במילים: "לכ"ק אאדמו"ר (=אבי אדוני (!!) מורי ורבי) משיח צדקנו שליט"א"{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/917441/ נחשף לראשונה: 'יחי מלך המשיח' בתשכ"ב{{אינפו}}]}}
+[[התקשרות]]ו ה[[עצם|עצמית]] של ר' אברהם הייתה מיוחדת במינה, לא רק בעומקה אלא גם בתוכנה. ר' אברהם התייחס ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] ואח"כ אל הרבי כאל ה[[מלך המשיח]], שבשנים ההם לא הייתה נפוצה כל כך. כבר בשנות הנשיאות הראשונות, ר' אברהם היה פותח כל מכתב אל הרבי במילים: "לכ"ק אאדמו"ר (=אבינו (!) אדונינו מורינו ורבינו) משיח צדקנו שליט"א"{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/917441/ נחשף לראשונה: 'יחי מלך המשיח' בתשכ"ב] {{אינפו}}}}
 . בדרך זו נהג גם לדבר על הרבי בכל [[התוועדות חסידית]] שהשתתף בה, ותמיד בביטחון מוחלט שלא ניתן לחלוק עליו.
+בשיחה מלפני הנשיאות התייחס הרבי -כעובדה הידועה לכל, לכך שר' אברהם סבור שאדמו"ר הריי"צ הוא מלך המשיח<ref>ראה בהערה 4 ב[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] ע' 128.</ref>.
 ר' אברהם סבר, כי כשם שבין [[י' שבט תש"י]] ל[[י' שבט תשי"א]], הרבי סירב לקבל עליו את הנהגת הנשיאות, ורק לאחר שכל [[אנ"ש]] מ[[ארץ הקודש]] ומכל רחבי תבל שלחו לו 'כתבי התקשרות' נאות הרבי ליטול על שכמו את עול הנשיאות - כן הדבר גם בנוגע להתגלות הרבי כמלך המשיח. הדבר צריך לבוא על ידי 'אתערותא דלתתא'. כאשר עם ישראל בכל ואנ"ש בפרט, יתבעו מהרבי כי הוא יתגלה כמלך המשיח, והדבר יביא את הגאולה השלימה.
@@ שורה 54: / שורה 57: @@
 ==משפחתו==
 * זוגתו, רבקה בילה - נפטרה [[י"ב חשוון]] [[תשכ"ז]].
-*בנו, ר' נתן נטע פריז - נפטר [[ט"ז מרחשון]] [[תשל"ו]] (חצי שנה לפני אחיו ברוך). זוגתו, רבקה - נפטרה ב[[כ"א חשוון]] [[תשס"ח]]. בנם, גרשון - נפטר [[ח' תמוז]] [[תשע"ח]].
+*בנו, ר' נתן נטע פריז - נפטר [[ט"ז בחשוון|ט"ז מרחשון]] [[תשל"ו]] (חצי שנה לפני אחיו ברוך). זוגתו, רבקה - נפטרה ב[[כ"א חשוון]] [[תשס"ח]]. בנם, [[גרשון פריז|גרשון]]- נפטר [[ח' תמוז]] [[תשע"ח]].
 *בנו, ר' [[ברוך פריז]].
-*בנו, ר' שלום בער פריז - נפטר ל' תשרי ה'תשס"ד.
+*בנו, ר' [[שלום בער פריז]]- נפטר ל' תשרי ה'תשס"ד.
-*בתו חיה דישא - נולדה ט"ו שבט תרע"ח - נפטרה ו' טבת תשפ"ב - בגיל 103, אלמנת ר' [[אפרים צבי לרר]].
+*בתו חיה דישא - נולדה ט"ו שבט תרע"ח - נפטרה ו' טבת תשפ"ב - בגיל 103, רעיית ר' [[אפרים צבי לרר]].
-*בתו פסיה - נפטרה ב[[שבת חזון]], [[ו' אב תשפ"ד|ו' מנחם אב ה'תשפ"ד]] - בגיל 100, רעיית ר' [[אפרים וולף]].
+*בתו [[פעסיא וולף]] - נפטרה ב[[שבת חזון]], [[ו' מנחם אב]] [[תשפ"ד]] - בגיל 100, רעיית ר' [[אפרים וולף]].
-*בתו רחל -  נפטרה ב[[ח"י אדר]] [[תשפ"ה]] בגיל 97, אלמנת ר' [[שניאור זלמן לוין]].
+*בתו רחל - נפטרה ב[[ח"י אדר]] [[תשפ"ה]] בגיל 97, רעיית ר' [[שניאור זלמן לוין]].
-*בתו טובה גיטה, אלמנת ר' [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].
+*בתו [[גיטה טובה גליצנשטיין|טובה גיטה]], אלמנת ר' [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].
 == לקריאה נוספת ==
@@ שורה 67: / שורה 70: @@
 * '''ארבעה חסידים''' - קיצור קורות חייו (ושל עוד שלושה חסידים), [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ד]].
 * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע"ב]].
-*'''חוש בהתקשרות לרבי''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 139-144.
+*'''חוש בהתקשרות לרבי''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 139–144.
 ==קישורים חיצוניים==