יהודה בן תימא

ציונו הק' של התנא יהודה בן תימא לפי רוב הדיעות בעלמא

התנא האלוקי יהודה בן תימא בכמה מקומות הוא מוזכר בשם: 'רבי יהודה', ולרוב מוזכר בשמו, המזכירו בשם 'רבי יהודה', לא רק שאינו מוסיף בכבודו כך אלא עוד מפחית מגודלו שהרי כבר נאמר ברמב"ם: 'גדול מרבי - אבא, גדול מאבא - רבן, וגדול מרבן - שמו', כך שעצם שהוזכר במשנה בשמו סתם, מובן שזה מורה על הדרגא הנעלית ביותר שהשיג, ולכן יש לכנותו כך. וזה שבגמרות שונות הוא הוזכר בשם 'רבי יהודה', יתכן שזה לקט אמרותיו לפני שהגיע לדרגא דלעיל], מגדולי המסורת יהודית. זמנו כתנא אינו ברור, ויש מחלוקת בדבר .

נאמר בגמרא חגיגה שהיה שונה שש מאות סדרי משנה, ויש אומרים שבע מאות! מגמרא זו עולה שהיה מראשוני התנאים.

התנא יוחנן בן דהבאי מוסר משמו בסנהדרין, ויוחנן עצמו חי בדורו של רבי חנינא בן גמליאל דודו של רבי יהודה הנשיא. אך אין לקבוע בוודאות שיוחנן ראה את יהודה, ואמר משמו, שמזה יוצא שחי בדורו של רבי יהודה, כי, יכול להיות שיוחנן רק שמע את אמרה זאת משמו, ובאמת, יהודה חי זמן רב לפניו.

דון יצחק אבארבאנאל מונהו בדור האחד עשר לחכמי המשנה, ועוד מוסיף וכותב שם שיהודה בן תימא - הוא רבי יהודה בן דמא המוזכר בקהלת רבה כאחד מעשרת הרוגי מלכות. הקדימו הרשב"ץ שכותב זאת בשם יש אומרים, והוסיף שהיה מעשרת הרוגי מלכות, דעה המאששת את טענת ה'יש אומרים' ורבי יצחק אבארבאנאל שהוא ר' יהודה בן דמא, שהיה מעשרת הרוגי מלכות. עוד מוסיף שם הרשב"ץ חידוש ואומר שיהודה בן תימא, הוא בן אחותו של רבי ישמעאל בעל הברייתות המוזכר בתלמוד. אך לפי זה, ניתן להסיק שהרשב"ץ עצמו אינו סובר שהי' מעשרת הרוגי מלכות, כי אחיינו של ר' ישמעאל, נסתלק ממחלה כמובא בפירוש בגמרא.

אמרותיו

יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר, וקל כנשר, רץ כצבי, וגבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים. יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך.

המילים הפותחות את הטור שו"ע הם יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר. אדמו"ר המהר"ש מסביר, שענין העזות המרומזת בדבריו של יהודה בן תימא, זהו ענין התגברות בקדושה, בגזירות וסייגים של רבנן.

ענין זה הוא על דרך המאמר החסידי "על הפסוק כי עם קשה עורף הוא וסלחת". הכינוי "קשה עורף" המצומד לעם ישראל בפסוק זה קשה עורף הוא למעליותא, ולכך, דווקא בגלל מידת קשה עורף זה, וסלחת, והיינו שקשה עורף הוא בחינת ביטול הרצון שלמעלה משכל וטעם ודעת כלל, וכאדם שמתעקש אף על פי שמבין בשכלו שהוא כנגד השכל, אעפ"כ הוא מתעקש בלתי שום שכל לפי שכך הוא רוצה, שהוא בחינת רצון שלמעלה מן השכל, וכך יש בחינה זו בקדושה, בחינת קשה עורף, ביטול הרצון שלמעלה מן השכל שזהו ענין עז כנמר.

ציונו הק'

לגבי מקום ציונו הק', אין עוררין שהמקום המצויין כיום בראש גבעת דאלתון, הינו מוטעה ואין לזה שום מקור מוסמך. כל הדעות מצביעים על מקום מנוחתו בעלמא, וכל נוסע תיאר אותו כמיטב יכולתו. בתקופה האחרונה אותר מקום הציון הק' על ידי ר' ישראל מאיר גבאי יושב ראש אגודת 'אהלי צדיקים', והוקם עליו ציון משרידי גלי האבנים שנשארו מהאוהל ההרוס.

לעומת זאת, ישנה דעה אחת, של רבינו חיים אבן עטר בעל ה'אור החיים' הקדוש, שמעיד שר' יהודה בן תימא נקבר במערה הנמצאת בד' אמותיו של ארון הקבורה בו נטמן רבי אלעזר בן ערך. יש אומרים שכנראה נפלה טעות בלשון הכותב, שזהו מוזר, שהאור החיים יהי' המצביע היחיד על מקום קברו של ר' יהודה, במקום של יוחס לזה מעולם..

אולם, כנראה, שלא ניתן לדחות כך, שהרי דבריו של האור החיים הק' ברוח הקודש נאמרו, וכנראה, שבאמת מערה זו היתה גלויה עד לפני כמה מאות שנים, ולאחר מכן כוסתה ביציקת בטון לאוהלו של רבי אלעזר בן ערך, וכנראה, שאם ינסו לחפור במטרה לאתר את מקום הציון הק', ימצאו את זה.