אב"ג ית"ץ – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 מלבד המקומות בהם מופיעה תפילה זו במפורש{{הערה|בסיום סדר הקרבנות קודם שחרית ומנחה, לפני 'לכה דודי' ובנוסח ספירת העומר, בתקיעת שופר לאחר קידוש לבנה, באמירת מענה לשון, ובאמירת קריאת שמע שעל המיטה.}} על פי קבלה יש לכוון שם זה גם במקומות נוספים בתפילה{{הערה|1=כגון באמירת 'שמע קולנו' בתפילת שמונה עשרה (ראו [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&pgnum=172 סידור אדמו"ר הזקן עם ציונים והערות (רסקין) עמוד קמג]).}}.
 ==משמעות השם על פי פנימיות התורה==
 בתקוני זוהר{{הערה|תקון ג.}} כתוב כי בשם זה הוציא הקב"ה את בני ישראל ממצרים{{הערה|"ביה אפיק ישראל מגלותא".}}, ובספרים הקדושים מובא כי שם זה הוא בגימטריא ''''עולת''' תמיד'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/4001380551 לקוטי תורה פרשת חוקת נח, ד], [https://chabadlibrary.org/books/1800410172 אור התורה במדבר חלק ד' פרשת פנחס עמוד א'קכא], וראו גם הנלקט בזה בילקוט משיח וגאולה חלק כ' עמוד 381.}}.
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 בחינה זו היא בחינת [[חסד שבגבורה]]{{הערה|בתפילה זו יש שבעה חרוזים, וכל אחד מהחרוזים שבתפילה זו הוא כנגד פרט אחד מהתכללות המידות, מחסד ועד מלכות.}}, שאף שענינה הוא כריתת השפע לסטרא אחרא, כלומר שזו פעולה של דין, אבל היא חסד לצד הקדושה, ולצד המבואר לעיל שהוא ענין התורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/11200017019 שיחת שבת פרשת תשא שבת פרה תשל"ב עמוד 354], וראו גם [https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14005&CategoryID=2259 שיחת אחרון של פסח תשמ"ה] סעיף נ-נא.}}, בכללות הוא ענין ה[[תפילה]] כמו שכתוב 'אל תיראי תולעת יעקב', שבני ישראל אין כוחם אלא בפיהם{{הערה|אור התורה תבוא תתשג.}}.
+בכתביו של רבי לוי יצחק מבואר שמהשבירה של אבית"ץ של [[עולם התהו]] התהוו המאכלים{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31679&st=&pgnum=7 לקוטי לוי יצחק חלק ג' עמוד י].}}.
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:תפילה]]