![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אשל אברהם בבאר שבע: הבדלים בין גרסאות בדף
יוצר חב"די (שיחה | תרומות) מ יוצר חב"די העביר את הדף ויטע אשל בבאר שבע לשם משתמש:יוצר חב"די/ויטע אשל בבאר שבע תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוצר חב"די (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | '''אשל אברהם בבאר שבע''' מוזכר בפרשת [[וירא]] כ"ג, לג. אברהם הקים את האשל על מנת להכניס־אורחים במדבר. | ||
== אשלו של אברהם אבינו | == אשלו של אברהם אבינו == | ||
{{ציטוט-צף|וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם׃|וירא, פרק כ"א, פסוק ל"ג.}} | |||
אשל הוא עץ רב ענפים, אברהם נטע עץ זה על מנת לעשות צל. | |||
הגמרא<ref>[[סוטה]], דף י' ובפירוש [[רש"י]].</ref> אומרת שאברהם אבינו לא נטע עץ אחד אלא גן עצים נרחב בשביל אורחיו. לפי דעה השנייה אברהם נטע פרדס. | |||
לדעה נוספת אברהם הקים במדבר פונדק דרכים ששכן על יד [[באר שבע]] וכלל לא רק פירות אלא גם אוכל, לינה, בשר, יין ועוד. במדרש כתוב <ref>[[בראשית רבה]], פרק נ"ד, ו'.</ref> שאברהם אבינו העמיד סנהדרין בביתו למען שאלות האורחים. | |||
כמו כן "אשל" [[ראשי תיבות]] - '''א'''כילה '''ש'''תייה '''ל'''וייה (כלומר, בפונדק ניתן לאכול לשתות ולא רק זה אלא גם מלווה אברהם אבינו את אורחיו). | |||
[[הרבי]] בשיחה לומד מזה הוראה בעבודת השם: אצל האדם "נטועה" מידת החסד, על האדם לדעת לא רק לתת לשני דברים בסיסיים אלא גם מעדנים ועוד, ולא רק בחומריות אלא גם ברוחניות<ref>[[לקוטי שיחות]], תרגום חופשי, חלק ג', עמוד 23.</ref>. | |||
== בחסידות == | |||
הרבי הריי"צ מסביר את עבודת אברהם אבינו באשל: עבודתו של אברהם אבינו היתה להמשיך אלקות בעולם על ידי שנתן לכל אחד להבין זאת<ref>כמסופר שלאחר האכילה היו רוצים להודות לאברהם והיה אומר להודות לה', והכיר לאנשים את הקב"ה ואת הבריאה ועוד.</ref>. על ידי עבודתו זו הגיע לדרגה הנעלית ביותר - [[עצמות אין סוף ברוך הוא]], [[עינא דעתיקא]] - עין אחת (כביכול) מעיניו של ה'. לכן כתוב<ref>[[בראשית רבה]], פרשה מ', א.</ref> ש"עין ה' אל יראיו" - "זה אברהם אבינו". | |||
מה שכתוב "וישם אותו... ממעל לעצים"<ref>וירא, כב, ט.</ref> הכוונה ממעל לעץ החיים ועץ הדעת<ref>הם [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]].</ref> - עתיק, דרגה שאברהם אבינו היה מעליה. | |||
אך כמו שבראייה ושמיעה - הראייה נעלית יותר ובכל זאת הראייה יותר גשמית מהקול שהינו - יחסית - רוחני, כך גם אברהם אבינו - היה צריך להמשיך את דרגת "עינא דעתיקא"<ref>[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)]], תש"א־תש"ה (מתורגם ללה"ק), עמודים 72־73.</ref>. | |||
התוכן של ה"ויטע אשל" של אברהם אבינו הוא - הקמת [[בתי חב"ד]] [ולהעיר ש"ויטע אשל" בגימטריא "בית חב"ד"] בית [[תורה]], [[גמילות חסדים]] וכו'; עד העניין של אש"ל ראשי תיבות אכילה שתיה לוייה - הצרכים הגשמיים<ref>שבת פרשת וירא, [[תשמ"ז]], מוגה, [[תורת מנחם התוועדויות]] חלק ב', עמוד 501.</ref>. | |||
במאמר שבת פרשת וירא [[תשמ"ח]] שואל הרבי: מדוע נאמר בהמשך "ויקרא שם בם הוי' א-ל עולם" לכאורה - אברהם אבינו לימד על מעלת ה[[אלוקים]], בריאת העולם ועוד; כהמשך "א-ל עולם" עולם הוא עניין האלקות, וכן א-ל שהוא אלוקים, אם כן למה נאמר לפני "הוי'"? | |||
עונה הרבי: אברהם אבינו פעל בדרגת [[הוי']] כמו שהוא בדרגה התחתונה - אלוקים, אך אנו צריכים להגיע לדרגת "הוי'" כמו שהוא בדרגה העליונה<ref>תורת מנחם התוועדויות, תשמ"ח, עמוד 443.</ref>. | |||
== ראו גם == | |||
[[אשל]]. | |||
[[אשל אברהם (פיורדא)]]. | |||
== הערות שוליים == | |||
[[קטגוריה:תורה]] | |||
[[קטגוריה:תנ"ך]] | |||
[[קטגוריה:מדרש]] | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה:תורת הרבי]] | |||
[[קטגוריה:רש"י]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:26, 19 בנובמבר 2025
אשל אברהם בבאר שבע מוזכר בפרשת וירא כ"ג, לג. אברהם הקים את האשל על מנת להכניס־אורחים במדבר.
אשלו של אברהם אבינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
| " | וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם׃ | " |
– וירא, פרק כ"א, פסוק ל"ג. | ||
אשל הוא עץ רב ענפים, אברהם נטע עץ זה על מנת לעשות צל.
הגמרא[1] אומרת שאברהם אבינו לא נטע עץ אחד אלא גן עצים נרחב בשביל אורחיו. לפי דעה השנייה אברהם נטע פרדס.
לדעה נוספת אברהם הקים במדבר פונדק דרכים ששכן על יד באר שבע וכלל לא רק פירות אלא גם אוכל, לינה, בשר, יין ועוד. במדרש כתוב [2] שאברהם אבינו העמיד סנהדרין בביתו למען שאלות האורחים.
כמו כן "אשל" ראשי תיבות - אכילה שתייה לוייה (כלומר, בפונדק ניתן לאכול לשתות ולא רק זה אלא גם מלווה אברהם אבינו את אורחיו).
הרבי בשיחה לומד מזה הוראה בעבודת השם: אצל האדם "נטועה" מידת החסד, על האדם לדעת לא רק לתת לשני דברים בסיסיים אלא גם מעדנים ועוד, ולא רק בחומריות אלא גם ברוחניות[3].
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הריי"צ מסביר את עבודת אברהם אבינו באשל: עבודתו של אברהם אבינו היתה להמשיך אלקות בעולם על ידי שנתן לכל אחד להבין זאת[4]. על ידי עבודתו זו הגיע לדרגה הנעלית ביותר - עצמות אין סוף ברוך הוא, עינא דעתיקא - עין אחת (כביכול) מעיניו של ה'. לכן כתוב[5] ש"עין ה' אל יראיו" - "זה אברהם אבינו".
מה שכתוב "וישם אותו... ממעל לעצים"[6] הכוונה ממעל לעץ החיים ועץ הדעת[7] - עתיק, דרגה שאברהם אבינו היה מעליה.
אך כמו שבראייה ושמיעה - הראייה נעלית יותר ובכל זאת הראייה יותר גשמית מהקול שהינו - יחסית - רוחני, כך גם אברהם אבינו - היה צריך להמשיך את דרגת "עינא דעתיקא"[8].
התוכן של ה"ויטע אשל" של אברהם אבינו הוא - הקמת בתי חב"ד [ולהעיר ש"ויטע אשל" בגימטריא "בית חב"ד"] בית תורה, גמילות חסדים וכו'; עד העניין של אש"ל ראשי תיבות אכילה שתיה לוייה - הצרכים הגשמיים[9].
במאמר שבת פרשת וירא תשמ"ח שואל הרבי: מדוע נאמר בהמשך "ויקרא שם בם הוי' א-ל עולם" לכאורה - אברהם אבינו לימד על מעלת האלוקים, בריאת העולם ועוד; כהמשך "א-ל עולם" עולם הוא עניין האלקות, וכן א-ל שהוא אלוקים, אם כן למה נאמר לפני "הוי'"?
עונה הרבי: אברהם אבינו פעל בדרגת הוי' כמו שהוא בדרגה התחתונה - אלוקים, אך אנו צריכים להגיע לדרגת "הוי'" כמו שהוא בדרגה העליונה[10].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
אשל.
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ סוטה, דף י' ובפירוש רש"י.
- ↑ בראשית רבה, פרק נ"ד, ו'.
- ↑ לקוטי שיחות, תרגום חופשי, חלק ג', עמוד 23.
- ↑ כמסופר שלאחר האכילה היו רוצים להודות לאברהם והיה אומר להודות לה', והכיר לאנשים את הקב"ה ואת הבריאה ועוד.
- ↑ בראשית רבה, פרשה מ', א.
- ↑ וירא, כב, ט.
- ↑ הם תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
- ↑ ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ), תש"א־תש"ה (מתורגם ללה"ק), עמודים 72־73.
- ↑ שבת פרשת וירא, תשמ"ז, מוגה, תורת מנחם התוועדויות חלק ב', עמוד 501.
- ↑ תורת מנחם התוועדויות, תשמ"ח, עמוד 443.