![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
כלאיים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ ←שעטנז: תיקון פרמטרים |
||
| (9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מצוות '''כלאים''' הוא איסור הכולל ערבוב של שני מינים בזריעה, בחרישה או בטוויה. | {{עריכה|}} | ||
מצוות '''כלאים''' הוא איסור הכולל ערבוב של שני מינים בזריעה, בחרישה או בטוויה הנלמד מהכתוב: "בְּהֶמְתְּךָ לֹא-תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע כִּלְאָיִם; וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז, לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ"<ref>ויקרא, י"ט, י"ט.</ref>. | |||
== סוגי הכלאיים == | == סוגי הכלאיים == | ||
=== [[שעטנז]] === | === [[שעטנז]] === | ||
{{ | {{הפניה לערך מורחב|[[שעטנז]]}} | ||
===כלאי האדמה=== | === כלאי האדמה === | ||
====כלאי זרעים==== | |||
איסור כלאי זרעים, הוא לזרוע במקום אחד שני מיני זרעים ממיני תבואה, קטניות או ירקות, הראויים למאכל אדם. | ==== כלאי זרעים ==== | ||
אסור לגדל בסמוך גידולים של שני מיני זרעים ופרטי הדינים נכתבו ב[[מסכת כלאיים]] לעניין המרחקים וכדומה. שיעור ההפרדה תלוי בגודל השדה ובסוג הזרעים: ירקות בודדים בערוגה אחת: הרחקה טפח וחצי, חלקה מרובעת (קרחת) של כעשר אמות, חלקה מאורכת (מישר), שתי שורות, תלם בודד, שדה תבואה: הרחקה עשר אמות וחצי, שדה ירק: הרחקה 6 טפחים או ראש תור- שדה של מין אחד פוגש בקצהו שדה ממין אחר. איסור כלאי זרעים נהוג רק בארץ ישראל. | איסור כלאי זרעים, הוא לזרוע במקום אחד שני מיני זרעים ממיני תבואה, קטניות או ירקות, הראויים למאכל אדם. אסור לגדל בסמוך גידולים של שני מיני זרעים ופרטי הדינים נכתבו ב[[מסכת כלאיים]] לעניין המרחקים וכדומה. שיעור ההפרדה תלוי בגודל השדה ובסוג הזרעים: ירקות בודדים בערוגה אחת: הרחקה טפח וחצי, חלקה מרובעת (קרחת) של כעשר אמות, חלקה מאורכת (מישר), שתי שורות, תלם בודד, שדה תבואה: הרחקה עשר אמות וחצי, שדה ירק: הרחקה 6 טפחים או ראש תור- שדה של מין אחד פוגש בקצהו שדה ממין אחר. איסור כלאי זרעים נהוג רק בארץ ישראל<ref>ראה רמב"ם, הלכות כלאיים</ref>. | ||
====כלאי האילן==== | ====כלאי האילן==== | ||
אסור להרכיב ייחור (רוכב) של עץ בכנה של מין אילן אחר אבל מותר להרכיב ייחור על גזע של אילן שמאותה משפחה. באיסור ההרכבה נכללים גם הרכבת ירק באילן, אילן בירק, והרכבת ירק בירק. אולם אם כבר הרכיבו ייחור על גזע של אילן אחר, מותר להשתמש באילן שנוצר. איסור הרכבת אילן נוהג גם בחוץ לארץ. אסור להשאיר בשדה גידולים שהם כלאים. פרי שנוצר מכלאי זרעים מותר באכילה. | אסור להרכיב ייחור (רוכב) של עץ בכנה של מין אילן אחר אבל מותר להרכיב ייחור על גזע של אילן שמאותה משפחה. באיסור ההרכבה נכללים גם הרכבת ירק באילן, אילן בירק, והרכבת ירק בירק. אולם אם כבר הרכיבו ייחור על גזע של אילן אחר, מותר להשתמש באילן שנוצר. איסור הרכבת אילן נוהג גם בחוץ לארץ. אסור להשאיר בשדה גידולים שהם כלאים. פרי שנוצר מכלאי זרעים מותר באכילה. | ||
====כלאי הכרם==== | ====כלאי הכרם==== | ||
אסור לזרוע חרצן ענבים עם שני מיני זרעים אחרים של תבואה, קטניות או ירקות, וכן אסור לזרוע בסמוך לגפן או לכרם זרעים אחרים של תבואה, קטניות או ירקות. שיעור ההרחקה מגפן יחידית: 6 טפחים, מן הכרם: 4 אמות. אם זרע שני מיני זרעים במקום אחד, ללא גדר מפסיק ביניהם, נאסרים הזרעים, וכאמור בפסוק: ”פן תקדש המליאה”, והם טעונים שרפה. | אסור לזרוע חרצן ענבים עם שני מיני זרעים אחרים של תבואה, קטניות או ירקות, וכן אסור לזרוע בסמוך לגפן או לכרם זרעים אחרים של תבואה, קטניות או ירקות. שיעור ההרחקה מגפן יחידית: 6 טפחים, מן הכרם: 4 אמות. אם זרע שני מיני זרעים במקום אחד, ללא גדר מפסיק ביניהם, נאסרים הזרעים, וכאמור בפסוק: ”פן תקדש המליאה”, והם טעונים שרפה. איסור כלאי הכרם נוהג בארץ ישראל כאיסור דאורייתא ובחוץ לארץ כאיסור מדרבנן. | ||
איסור כלאי הכרם נוהג בארץ ישראל כאיסור דאורייתא ובחוץ לארץ כאיסור מדרבנן. | |||
===כלאי הבהמה=== | ===כלאי הבהמה=== | ||
איסור הרבעה בין בעל חיים ממין אחד לבעל חיים ממין אחר. האיסור כולל לא לחרוש בשור וחמור יחדיו מחשש שמא יבואו להיות ביחד. | איסור הרבעה בין בעל חיים ממין אחד לבעל חיים ממין אחר. האיסור כולל [[איסור חרישה בשור וחמור|לא לחרוש בשור וחמור יחדיו]] מחשש שמא יבואו להיות ביחד. | ||
==עניינו ע"פ חסידות== | ==עניינו ע"פ חסידות== | ||
מבואר בקבלה שעניינו של כלאים הוא חיבור ב' הפכים כמו [[חסד]] ו[[גבורה]] שהחיבור | מבואר בקבלה שעניינו של כלאים הוא חיבור ב' הפכים כמו [[חסד]] ו[[גבורה]] שהחיבור ביניהם יכול לגרום למחלוקת ופירוד. | ||
דווקא כלאי הבגד מותר לצורך מצווה משום ששם אפשר להפריד ואילו ב[[בשר בחלב]] אי אפשר להפריד אך לא יוצרים מציאות חדשה ולכן יש הווה מינה שיהיה מותר לצורך מצווה ובכלאי הכרם ובהמה אפילו אין הווה מינה מכיוון שהם יוצרים מציאות חדשה שהיא נגד רצון ה'<ref>ע"פ לקו"ש, חכ"ט, תצא, שיחה א'.</ref> | |||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:מצוות]] | |||
גרסה אחרונה מ־07:42, 9 בנובמבר 2025
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
מצוות כלאים הוא איסור הכולל ערבוב של שני מינים בזריעה, בחרישה או בטוויה הנלמד מהכתוב: "בְּהֶמְתְּךָ לֹא-תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע כִּלְאָיִם; וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז, לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ"[1].
סוגי הכלאיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
שעטנז[עריכה | עריכת קוד מקור]
כלאי האדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כלאי זרעים[עריכה | עריכת קוד מקור]
איסור כלאי זרעים, הוא לזרוע במקום אחד שני מיני זרעים ממיני תבואה, קטניות או ירקות, הראויים למאכל אדם. אסור לגדל בסמוך גידולים של שני מיני זרעים ופרטי הדינים נכתבו במסכת כלאיים לעניין המרחקים וכדומה. שיעור ההפרדה תלוי בגודל השדה ובסוג הזרעים: ירקות בודדים בערוגה אחת: הרחקה טפח וחצי, חלקה מרובעת (קרחת) של כעשר אמות, חלקה מאורכת (מישר), שתי שורות, תלם בודד, שדה תבואה: הרחקה עשר אמות וחצי, שדה ירק: הרחקה 6 טפחים או ראש תור- שדה של מין אחד פוגש בקצהו שדה ממין אחר. איסור כלאי זרעים נהוג רק בארץ ישראל[2].
כלאי האילן[עריכה | עריכת קוד מקור]
אסור להרכיב ייחור (רוכב) של עץ בכנה של מין אילן אחר אבל מותר להרכיב ייחור על גזע של אילן שמאותה משפחה. באיסור ההרכבה נכללים גם הרכבת ירק באילן, אילן בירק, והרכבת ירק בירק. אולם אם כבר הרכיבו ייחור על גזע של אילן אחר, מותר להשתמש באילן שנוצר. איסור הרכבת אילן נוהג גם בחוץ לארץ. אסור להשאיר בשדה גידולים שהם כלאים. פרי שנוצר מכלאי זרעים מותר באכילה.
כלאי הכרם[עריכה | עריכת קוד מקור]
אסור לזרוע חרצן ענבים עם שני מיני זרעים אחרים של תבואה, קטניות או ירקות, וכן אסור לזרוע בסמוך לגפן או לכרם זרעים אחרים של תבואה, קטניות או ירקות. שיעור ההרחקה מגפן יחידית: 6 טפחים, מן הכרם: 4 אמות. אם זרע שני מיני זרעים במקום אחד, ללא גדר מפסיק ביניהם, נאסרים הזרעים, וכאמור בפסוק: ”פן תקדש המליאה”, והם טעונים שרפה. איסור כלאי הכרם נוהג בארץ ישראל כאיסור דאורייתא ובחוץ לארץ כאיסור מדרבנן.
כלאי הבהמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
איסור הרבעה בין בעל חיים ממין אחד לבעל חיים ממין אחר. האיסור כולל לא לחרוש בשור וחמור יחדיו מחשש שמא יבואו להיות ביחד.
עניינו ע"פ חסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבואר בקבלה שעניינו של כלאים הוא חיבור ב' הפכים כמו חסד וגבורה שהחיבור ביניהם יכול לגרום למחלוקת ופירוד.
דווקא כלאי הבגד מותר לצורך מצווה משום ששם אפשר להפריד ואילו בבשר בחלב אי אפשר להפריד אך לא יוצרים מציאות חדשה ולכן יש הווה מינה שיהיה מותר לצורך מצווה ובכלאי הכרם ובהמה אפילו אין הווה מינה מכיוון שהם יוצרים מציאות חדשה שהיא נגד רצון ה'[3]