לדלג לתוכן

משתמש:יוצר חב"די/מרים יובל (טייכמן): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ יוצר חב"די העביר את הדף מרים יובל (טייכמן) לשם משתמש:יוצר חב"די/מרים יובל (טייכמן) תוך דריסת הפניה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חשיבות}}
מרת '''מרים יובל (טייכמן)''' היתה נינתו האחרונה של [[אדמו"ר המהר"ש]].
מרת '''מרים יובל (טייכמן)''' היתה נינתו האחרונה של [[אדמו"ר המהר"ש]].


== תולדות חייה ==
== תולדות חייה ==
נולדה בשנת [[תרצ"ד]] לר' [[שמואל אורנשטיין]] ב[[ורשא]] שב[[פולין]].
נולדה בשנת [[תרצ"ד]]/[[תרצ"ה]] לר' [[שמואל אורנשטיין]] ב[[ורשא]] שב[[פולין]].


כשהייתה בערך בגיל 6 ביקר אצלה [[אדמו"ר הריי"צ]] למרות שבאותו זמן היתה חולה, היא גם קבילה ממנו דבר-מה כמתנת פרידה.
כשהייתה בגיל 6 ביקר אצלה [[אדמו"ר הריי"צ]] למרות שבאותו זמן היתה חולה; היא גם קיבלה ממנו צעצוע כמתנת פרידה.


== בשואה האיומה ==
== בשואה האיומה ==
בהיותה בגיל 5 (לערך) פרצה המלחמה האיומה והם ברחו ל[[אטוואצק]] - מקום מגוריו של סביהם ר' [[משה הורנשטיין]].
בהיותה בגיל 5 פרצה המלחמה האיומה והם ברחו ל[[אטוואצק]] - מקום מגורי סביהם<ref>ר' [[משה הורנשטיין]].</ref>.


לאחר מכן הוסתרה במשפחה פולניה תחת זהות נוצרית.
לאחר מכן מרים הוסתרה במשפחה פולניה תחת זהות נוצרית.


לאחר שהפולנים החזירוה ל[[קובנה|גטו]], לקחה אביה לעבודה ב[[בית חרושת]] במסגרת עבודות ה[[נאצים]] הארורים ימ"ש.
לאחר שהפולנים החזירוה ל[[קובנה|גטו]]<ref>משום-מה</ref>, לקחה אביה לעבודה ב[[בית חרושת]] - במסגרת עבודות ה[[נאצים]] הארורים ימ"ש - בה נצמדה לאישה עובדת.


היא עבדה יחד עם אישה.
יום אחד האישה לקחה אותה למשפחה פולנית, היא הסתתרה אצלהם כמה חודשים<ref name=":0">סיפרה שהייתה צריכה להיחבא תחת המיטה...</ref>.


יום אחד היא לקחה אותה ביד והלכה איתה כמה רחובות עד שהגיעו למשפחה פולנית, היא הסתתרה אצלהם כמה חודשים<ref name=":0">סיפרה שהייתה צריכה להיחבא תחת המיטה...</ref>.
לאחר מכן הגיע ילד יהודי נוסף לבית; אך לאחר זמן חלה והזמינו רופא לבית.


לאחר מכן הגיע ילד יהודי נוסף לבית. אך אז חלה והזמינו רופא לבית.
השוטרים שידעו על כך הגיעו למקום ולקחו, אמנם לא לקחו את מרים.
 
השוטרים שיעדו על כך הגיעו למקום ולקחו, אמנם לא לקחו את מרים.


למרות שלא היתה סכנה - הכומר מהמנזר לקחה לכמה חודשים, עד שראו שהשטורים לא חיפשו שוב בבית - והיא חזרה.
למרות שלא היתה סכנה - הכומר מהמנזר לקחה לכמה חודשים, עד שראו שהשטורים לא חיפשו שוב בבית - והיא חזרה.
שורה 25: שורה 24:
אמנם כל זה היה בעד התשלום, אך כעת נגמר הכסף - והנאצים פירסמו שכל מי שיסגיר יהודים שמתחבאים בביתו עד לתאריך מסויים - יקבל חנינה, אמנם מי שלא - יקבל בעצמו עונש מוות.
אמנם כל זה היה בעד התשלום, אך כעת נגמר הכסף - והנאצים פירסמו שכל מי שיסגיר יהודים שמתחבאים בביתו עד לתאריך מסויים - יקבל חנינה, אמנם מי שלא - יקבל בעצמו עונש מוות.


כך נוצר מצב שהשפחה פולנית מחביאה את מרים באילוץ גם שהיחסים אליה הפכו גרועים.
כך נוצר מצב שהשפחה פולנית מחביאה את מרים באילוץ, גם היחסים אליה נפגעו.


כאשר היו הפצצות - סיפרה - היו בני המשפחה יורדים למקלט אך מפני שלא רצו לחופשה במקלט - היא נשארה בבית.
כאשר היו הפצצות - סיפרה - היו בני המשפחה יורדים למקלט אך מפני שלא רצו לגלותה במקלט - היא נשארה בבית.


היא סיפרה שדוקא נהנתה בזמן זה לצאת למרפסת לראות את העולם...<ref>סיפרה: "מלבד כוחות הצבא שמפעילים את מערך ההגנה האווירית – אני האזרחית היחידה שיכולה לצפות במחזה הסוריאליסטי של הפצצות הנוחתות בזה אחר זה ומאירות את חשכת הלילה… הייתי עומדת שם עם בובה קטנה, ומסבירה לבובה שאין מה לפחד מהמטוסים…"</ref>
היא סיפרה שדוקא נהנתה בזמן זה לצאת למרפסת לראות את העולם...<ref>סיפרה: "מלבד כוחות הצבא שמפעילים את מערך ההגנה האווירית – אני האזרחית היחידה שיכולה לצפות במחזה הסוריאליסטי של הפצצות הנוחתות בזה אחר זה ומאירות את חשכת הלילה… הייתי עומדת שם עם בובה קטנה, ומסבירה לבובה שאין מה לפחד מהמטוסים…"</ref>
שורה 37: שורה 36:
לאחר מכן עברה הילדה יחד עם המשפחה לכפר על יד קרקוב ולאחר מכן ל[[קראקוב]] בעצמה.
לאחר מכן עברה הילדה יחד עם המשפחה לכפר על יד קרקוב ולאחר מכן ל[[קראקוב]] בעצמה.


בעל המשפחה היה ר' יוסף קאמלא - המשפחה בה התארחה - הוא עבד בחייטות לחיילים הרוסים.
בעל המשפחה היה יוסף קאמלא - המשפחה בה התארחה - שתפר מדים לחיילים הרוסים.


אמנם פולנית ורוסית דומות אך אינן אותה שפה ויוסף נעזר במרים שלמדה את השפה הרוסית על ידי דודתה הרבנית [[שיינא הורנשטיין]].
אמנם השפות פולנית ורוסית דומות, אך אינן אותה שפה ויוסף נעזר במרים שלמדה את השפה הרוסית על ידי דודתה הרבנית [[שיינא הורנשטיין]].


מאחר שמשפחת קאמלא חפצה במרים ולא נתנה לה לעלות לארץ, המשטרה ביצעה 'חטיפה' בה הועלתה הילדה לארץ עד יום פטירתה.
מאחר שמשפחת קאמלא חפצה במרים ולא נתנה לה לעלות לארץ, המשטרה ביצעה 'חטיפה' בה הועלתה הילדה לארץ עד יום פטירתה.


== החיים בארץ הקודש ==
== החיים בארץ הקודש ==
נישאה עב"ג ר' משה יובל (טייכמן)<ref name=":0" />.
נישאה עב"ג ר' משה יובל (טייכמן){{דרוש מקור|סיבה=לברר באיזו שנה}}.


לאחר החתונה התגוררו בקיבוץ [[עמק יזרעאל]].
לאחר החתונה התגוררו בקיבוץ [[עמק יזרעאל]].


בתחילת חודש [[מרחשוון]] לשנת [[תשפ"ו]] נפטרה בשיבה טובה עם בן אחד.
בתחילת חודש [[מרחשוון]] בשנת [[תשפ"ו]] נפטרה בשיבה טובה עם בן אחד.


היתה נינתו האחרונה של אדמו"ר המהר"ש.
היתה נינתו האחרונה של אדמו"ר המהר"ש.
שורה 68: שורה 67:
* בנה, מר מולי הורנשטיין.
* בנה, מר מולי הורנשטיין.


== הערות שוליים ==
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]

גרסה אחרונה מ־20:58, 6 בנובמבר 2025

{{ס:כלום|

שגיאה: תבנית חשיבות הוכנסה בצורה שגויה. אנא החליפו את {{חשיבות}} ב{{ס:חשיבות}}

}}{{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן={{ס:יום מקומי}}.{{ס:חודש מקומי}}.{{ס:שנה מקומית}}}}

מרת מרים יובל (טייכמן) היתה נינתו האחרונה של אדמו"ר המהר"ש.

תולדות חייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדה בשנת תרצ"ד/תרצ"ה לר' שמואל אורנשטיין בורשא שבפולין.

כשהייתה בגיל 6 ביקר אצלה אדמו"ר הריי"צ למרות שבאותו זמן היתה חולה; היא גם קיבלה ממנו צעצוע כמתנת פרידה.

בשואה האיומה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהיותה בגיל 5 פרצה המלחמה האיומה והם ברחו לאטוואצק - מקום מגורי סביהם[1].

לאחר מכן מרים הוסתרה במשפחה פולניה תחת זהות נוצרית.

לאחר שהפולנים החזירוה לגטו[2], לקחה אביה לעבודה בבית חרושת - במסגרת עבודות הנאצים הארורים ימ"ש - בה נצמדה לאישה עובדת.

יום אחד האישה לקחה אותה למשפחה פולנית, היא הסתתרה אצלהם כמה חודשים[3].

לאחר מכן הגיע ילד יהודי נוסף לבית; אך לאחר זמן חלה והזמינו רופא לבית.

השוטרים שידעו על כך הגיעו למקום ולקחו, אמנם לא לקחו את מרים.

למרות שלא היתה סכנה - הכומר מהמנזר לקחה לכמה חודשים, עד שראו שהשטורים לא חיפשו שוב בבית - והיא חזרה.

אמנם כל זה היה בעד התשלום, אך כעת נגמר הכסף - והנאצים פירסמו שכל מי שיסגיר יהודים שמתחבאים בביתו עד לתאריך מסויים - יקבל חנינה, אמנם מי שלא - יקבל בעצמו עונש מוות.

כך נוצר מצב שהשפחה פולנית מחביאה את מרים באילוץ, גם היחסים אליה נפגעו.

כאשר היו הפצצות - סיפרה - היו בני המשפחה יורדים למקלט אך מפני שלא רצו לגלותה במקלט - היא נשארה בבית.

היא סיפרה שדוקא נהנתה בזמן זה לצאת למרפסת לראות את העולם...[4]

בקיץ תש"ד הפולנים ניסו לכבוש חזרה את המקום אך הנאצים יצאו נגדיהם חזרה במהלך קשה בו נהרגו מאות אלפי אזרחים.

לאחר מכן הנאצים אפשרו לחלק לברוח ברכבות, אך מידי פעם היו הפצצות של הרוסים ולכן היתה הרכבת עוצרת עד יעבור זעם.

לאחר מכן עברה הילדה יחד עם המשפחה לכפר על יד קרקוב ולאחר מכן לקראקוב בעצמה.

בעל המשפחה היה יוסף קאמלא - המשפחה בה התארחה - שתפר מדים לחיילים הרוסים.

אמנם השפות פולנית ורוסית דומות, אך אינן אותה שפה ויוסף נעזר במרים שלמדה את השפה הרוסית על ידי דודתה הרבנית שיינא הורנשטיין.

מאחר שמשפחת קאמלא חפצה במרים ולא נתנה לה לעלות לארץ, המשטרה ביצעה 'חטיפה' בה הועלתה הילדה לארץ עד יום פטירתה.

החיים בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

נישאה עב"ג ר' משה יובל (טייכמן)[דרוש מקור][מפני ש...].

לאחר החתונה התגוררו בקיבוץ עמק יזרעאל.

בתחילת חודש מרחשוון בשנת תשפ"ו נפטרה בשיבה טובה עם בן אחד.

היתה נינתו האחרונה של אדמו"ר המהר"ש.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חשיפה: החילוץ הדרמטי של נינת הרבי המהר"ש

בגיל 91: נפטרה נינת אדמו"ר המהר"ש ואחיינית הרבנית שיינא

משפחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ר' משה הורנשטיין.
  2. משום-מה
  3. סיפרה שהייתה צריכה להיחבא תחת המיטה...
  4. סיפרה: "מלבד כוחות הצבא שמפעילים את מערך ההגנה האווירית – אני האזרחית היחידה שיכולה לצפות במחזה הסוריאליסטי של הפצצות הנוחתות בזה אחר זה ומאירות את חשכת הלילה… הייתי עומדת שם עם בובה קטנה, ומסבירה לבובה שאין מה לפחד מהמטוסים…"
  5. לחובבנים עיין שם על משה יובל: https://tablet.otzar.org/#/b/650482/p/-1/t/17610.42029154777727507/fs/m_JWRG4HJad0zGjoF89h9NvCS31NWgbOPPisexhwRf47/start/4348/end/4352/c.
  6. נפטר במחנה בטרבלינקה בתש"ג בגיל 10.