רבי יהודה בן אלעאי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(שני קטעים ראשונים מויקיפדיה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רבי יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי יהודה בר אילעאי]] | [[קובץ:רבי יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי יהודה בר אילעאי]] | ||
'''רבי יהודה בר | '''רבי יהודה בר אלעאי'''{{הערת שוליים|אביו היה התנא רבי אלעאי.}} (או בר אלעי) היה [[תנא]] בדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של [[המאה ה-2|המאה השנייה]] לספירה). רבי יהודה מוזכר במשנה יותר מכל תנא אחר.{{הערה|למעט, אולי, [[רבי מאיר]], אודותיו נאמר "סתם משנה - רבי מאיר".}} כאשר מוזכר ב[[משנה]] או ב[[ברייתא]] סתם "רבי יהודה" - הכוונה היא לרבי יהודה בר אלעאי. | ||
בתלמוד אומר [[רבי יוחנן]] כי "סתם [[ספרא]] - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.{{הערה|1=[[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=102&hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=103&hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ"א]].}} | בתלמוד אומר [[רבי יוחנן]] כי "סתם [[ספרא]] - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.{{הערה|1=[[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=102&hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=103&hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ"א]].}} | ||
גרסה מ־19:27, 20 ביולי 2010
רבי יהודה בר אלעאי[1] (או בר אלעי) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה). רבי יהודה מוזכר במשנה יותר מכל תנא אחר.[2] כאשר מוזכר במשנה או בברייתא סתם "רבי יהודה" - הכוונה היא לרבי יהודה בר אלעאי.
בתלמוד אומר רבי יוחנן כי "סתם ספרא - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.[3]
בתורת החסידות
בגמרא מובא כי אחת מהשרות שאלה אותו למה פניו צהובים כמגדלי חזירים ומלוי בריבית, שהם עשירים ביותר ואין להם דאגות.
אדמו"ר הזקן מסביר זאת, כי אותיות התורה נקראים "בתים", והם הכלים "לחזות בנועם ה'" שהם האורות שבתוך הכלים.
למרות שלמעלה הם כולם אחדות אחד והם אור אחד, למטה הם נפרדים זה מזה, אך היו תנאים כרבי יהודה בר' אלעאי, שהיו פניו צהובים מטוב לבו, מרוב השמחה והאורה שבתורה שבעל פה, מפני שהיו צדיקים מופלגים והיו להם הפנימית והאותיות מאוחדים זה בזה[4]
פסקיו
לפי שיטת רבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות[5], בניגוד לרבי יוסי שסובר שזמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי[6].
הערות שוליים
- ↑ אביו היה התנא רבי אלעאי.
- ↑ למעט, אולי, רבי מאיר, אודותיו נאמר "סתם משנה - רבי מאיר".
- ↑ איגרת רב שרירא גאון, עמ' 102-103, מהדורת הרב בנימין מנשה לוין, חיפה, ה'תרפ"א.
- ↑ ליקוטי תורה פרשת מסעי צו ד.
- ↑ מסכת ברכות, ב, ב.
- ↑ אדמו"ר הזקן, פסקי הסידור, סדר הכנסת שבת.