אטב"ח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''[[נוטריקון]] אטב"ח''' הוא סוג שימוש בנוטריקון בו כל זוג אותיות היוצר יחד ב[[גימטריא]] שלו מספר שלם, מתחלף עם עצמו. לדוגמא, האותיות א-ט שיוצרות יחד את המספר עשר, מתחלפות ביניהם, האותיות ב-ח, וכן הלאה.
+'''אטב"ח''' הינו [[נוטריקון]], בו כל זוג אותיות היוצר יחד [[גימטריא]] מספר שלם - [[עשר]] או [[מאה]], מתחלף עם עצמו. לדוגמא, האותיות [[א]]-[[ט]] שיוצרות יחד את המספר עשר, מתחלפות ביניהם, האותיות [[ב]]-[[ח]], וכן הלאה.
 ==השימוש בנוטריקון==
@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 פירוט חילופי האותיות:
-* זוגות שסכומן עשר: אט  בח  גז  דו
+* זוגות שסכומן עשר: אט בח גז דו
-* זוגות שסכומם מאה: יצ  כפ  לע  מס
+* זוגות שסכומם מאה: יצ כפ לע מס
-* זוגות שסכומם אלף{{הערה|כי בחשבון זה: ך'– 500,  ם'– 600,  ן'-700,  ף'– 800,  ץ'- 900.}}: קץ  רף  שן תם
+* זוגות שסכומם אלף{{הערה|כי בחשבון זה: ך'– 500, ם'– 600, ן'-700, ף'– 800, ץ'- 900.}}: קץ רף שן תם
 * ללא זוג: ה', נ', ך'.
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 לאותיות ה'נ'ך' אין "בן זוג"{{הערה|מדרש רבה בא פרשה ט"ו.}} ובתורת החסידות מבואר עניינן רק לפי הביאור שאטב"ח הוא כנגד עשר הספירות עצמן{{הערה|וממילא בביאורים אלו '''לא''' מתייחסים לאות ך' כאל המספר 500.}}:
-היינו, שאר כל הצירופים מורים על [[עשר ספירות|עשר הספירות]], ואילו אותיות '''הן''' מורות על בחינה שלמעלה מהשתלשלות{{הערה|על דרך הלשון אנת הוא חד ולא בחושבן", כיון שהאותיות האלו הם מחוץ לחשבון.}}. בחינה זו מרומזת בפסוק "הן האדם היה כאחד ממנו{{הערה|בראשית ג כב.}}" – ש'''האדם''' הוא כיחידו של עולם{{הערה|בראשית רבה פרשה כא ה.}} (שבנשמתו מאיר אור אין סוף שלמעלה מעולמות), וכן בפסוק "הן עם לבדד ישכון{הערה|במדבר כג ט.}}" – ש'''בעם ישראל''' מאירה בחינת "חד ולא בחושבן.
+היינו, שאר כל הצירופים מורים על [[עשר ספירות|עשר הספירות]], ואילו אותיות '''הן''' מורות על בחינה שלמעלה מהשתלשלות{{הערה|על דרך הלשון אנת הוא חד ולא בחושבן", כיון שהאותיות האלו הם מחוץ לחשבון.}}. בחינה זו מרומזת בפסוק "הן האדם היה כאחד ממנו{{הערה|בראשית ג כב.}}" – ש'''האדם''' הוא כיחידו של עולם{{הערה|בראשית רבה פרשה כא ה.}} (שבנשמתו מאיר אור אין סוף שלמעלה מעולמות), וכן בפסוק "הן עם לבדד ישכון{{הערה|במדבר כג ט.}}" – ש'''בעם ישראל''' מאירה בחינת "חד ולא בחושבן.
 ====האות ך' – שגם לה אין זוג====
@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 ===הביאור השני===
-להביאור השני{{הערה|לקוטי תורה שה"ש נא ד, אוה"ת שה"ש קלט.}} ישנם 12 צירופים (ארבעה צירופים{{הערה|א-ט, ב-ח, ג-ז, ד-ו.}} שהגימטריה שלהם 10, ארבעה{{הערה|י-צ, כ-ף, ל-ע, מ-ס.}}  שהגימטריה 100 וארבעה{{הערה| ק-ץ, ר-ף, ש-ן, ת-ם.}}  1000) - והם כנגד הספירות '''דמלכות''' דאצילות.
+להביאור השני{{הערה|לקוטי תורה שה"ש נא ד, אוה"ת שה"ש קלט.}} ישנם 12 צירופים (ארבעה צירופים{{הערה|א-ט, ב-ח, ג-ז, ד-ו.}} שהגימטריה שלהם 10, ארבעה{{הערה|י-צ, כ-ף, ל-ע, מ-ס.}} שהגימטריה 100 וארבעה{{הערה| ק-ץ, ר-ף, ש-ן, ת-ם.}} 1000) - והם כנגד הספירות '''דמלכות''' דאצילות.
 מקור ביאור זה הוא בכתבי האר"י{{הערה|שם=עץ חיים|עץ חיים שער הירח פרקים ד-ה.}}, שם מפורטות שייכות הצירופים לספירות:אט – כתר מלכות, בח – חכמה שלה, גז – בינתה, דו – דעתה, יצ – חסדה, לע – תפארתה, מס – נצח שלה, קץ – הודה, רף – יסודה, שן ו'תם' – מלכותה.
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 ====סוגים שבהם====
-פירוט מלא של כל הסוגים, הקבוצות, האופנים, העניינים והמשלים עליהם בחסידות נמצא בספר הערכין{{הערה|כרך ה' עמ' תקפב ואילך.}}, לקמן כללות העניין בלבד:
+פירוט מלא של כל הסוגים, הקבוצות, האופנים, העניינים והמשלים עליהם בחסידות נמצא ב[[ספר הערכים]]{{הערה|כרך ה' עמ' תקפב ואילך.}}, לקמן כללות העניין בלבד:
 את י"ב הזוגות (שמורים על הספירות דמלכות) מחלקים בשלושה אופנים: '''א.''' למוחין ומידות: ארבעת הזוגות הראשונים כתר-חכמה-בינה-דעת הם מוחין, והשאר מידות. '''ב.''' לחסדים וגבורות: שלושת הזוגות הראשונים (אט בח גז) הם חסדים ושאר התשע – גבורות. '''ג.''' הספירות שנסמכות על זעיר אנפין (כתר עד הוד דמלכות) שהן עצמן נחלקות לשתים (חסדים וגבורות, כמו באופן ב. לעיל), והספירות יסוד-מלכות (שבמלכות).