![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ישראל ברדה – הבדלי גרסאות
לוח אור זרוע (שיחה | תרומות) |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[הרצליה]] ב[[כ"ט חשון]] [[תשנ"ו]] לאביו ר' ראובן ולאמו מרת שמחה ברדה. | נולד ב[[הרצליה]] ב[[כ"ט חשון]] [[תשנ"ו]] לאביו ר' ראובן ולאמו מרת שמחה ברדה. | ||
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ולאחר מכן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ובמהלך שנים אלו נמנה על חברי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש צפת|הערות התמימים ואנ"ש]] של הישיבה. | בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ולאחר מכן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] [קטנה וגדולה] ובמהלך שנים אלו נמנה על חברי מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש צפת|הערות התמימים ואנ"ש]] של הישיבה. | ||
כבר כבחור, החל להתעניין בהיסטוריה חסידית בעקבות אחיו הגדולים, ובשנת [[תשע"ה]] פרסם את הכותר הראשון שלו: "תומכי תמימים ליובאוויטש: תלמידיה, רישומים ביוגרפיים, שידוכים ונישואין". | כבר כבחור, החל להתעניין בהיסטוריה חסידית בעקבות אחיו הגדולים, ובשנת [[תשע"ה]] פרסם את הכותר הראשון שלו: "תומכי תמימים ליובאוויטש: תלמידיה, רישומים ביוגרפיים, שידוכים ונישואין". בתחילה הי' מפרסם את מאמריו תחת שם העט ,[הרב] אשר זך'. למאמריו סגנון מענין, שאינו נמצא בקרב אף אחד מסופרי ואפילו חוקרי חב"ד האחרים. למשל, כאשר הוא מציין לספר, הוא יציין אליו בלשון מחקרית: ראשית שמו של הכותב, לאחר מכן שמו של הספר, ורק לאחר ציון מיקום ושנת ההדפסה - אם לא חסרים מקום ושנת ההדפסה [חמוש"ד]- מספר העמוד. וכיוצא בזה. | ||
בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לצוות העריכה של בטאון [[התמים (בית משיח)|התמים]]. | בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לצוות העריכה של בטאון [[התמים (בית משיח)|התמים]]. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | ||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת לייקי | בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת לייקי יתומת ר' אליהו מיכאלשווילי מכפר חב"ד<ref>במזכרת מחגיגת האפשערנעש של בנו אליהו (שנקרא על שם הסבא) פרסם סקירה על תולדותיו של ר' אליהו - ממה ששמע אודותיו.</ref>. | ||
בשנת [[תשפ"א]] | בשנת [[תשפ"א]] התחיל לפרסם יחד עם אחיו ר' [[שלמה ברדה]] את גליון 'מרחב', כתב עת לדברי ימי חסידות חב"ד, ובו מאמרים על תולדות חב"ד, רשימות זכרונות מאנשים שהיו בליובאוויטש, פרסום כתבים מרבותינו נשיאינו, ועוד. עד עתה יצאו ארבעה קבצים, כשברביעי -שיצא לאור במרחשוון תשפ"ג- פורסמו [בין היתר] למעלה ממאתים וחמישים [!!] מכתבים מאדמו"ר הריי"צ בפרסום ראשון, שאינם כלולים במסגרת האגרות קודש שלו, [רובם -] כיוון שאינם תוכניים. | ||
בשנת תשפ"ב פרסם [בהוצאת מכון הספר של הרב [[אברהם אלאשוילי]], ובעזרתו של הרב אלאשוילי] את ספרו הראשון '[[הרז"א]]'. | |||
מפרסם טורי מחקר והיסטוריה חסידית בבימות שונות, | מפרסם טורי מחקר והיסטוריה חסידית בבימות שונות, כשבהם: גליון '[[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]]', קבצי [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה|הערות וביאורים -אהלי תורה]], ועוד. | ||
מתעד את תולדות בוגרי [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | מתעד את תולדות בוגרי [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], כשבין היתר עמל להפריך את הטענה<ref>לסיכום הפולמוס, בלשונו של הרב ברדה- ראה מכתבו [תחת שם העט הרב אשר זך] למערכת היכל הבעל שם טוב, גליון מג ע' תסא ואילך.</ref> ש[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסאהן]], אבי של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], '''לא''' למד בתומכי תמימים בליובאוויטש. | ||
בשנת תשפ"ד התחיל לפרסם - יחד עם אחיו ר' שלמה- חוברות בשם 'גנזיא', בה מפרסם תיעודים רשומות וזכרונות הקשורים עם חסידות חב"ד בחוברות היוצאות לאור כמעט מידי שבוע{{הערה|1=ראו בפתח דבר לחוברת הראשונה: [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%92%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%90%2C%20%D7%90.pdf גנזיא חוברת א']. | |||
לדרייוו המלא של קבצי גנזיא [מתעדכן] -https://drive.google.com/drive/folders/1Mf-4K560tWLWDZrFokSBngdXUrLLwimU?usp=gmail.}}. עד עתה יצאו לאור 50 חוברות. כאשר התוכן המתפרסם בחוברת עוסק בחסיד מסוים, נחלץ העורך לשרטט בקצרה -לרוב לראשונה- קיצור תולדות חייו של החסיד. | |||
מאמריו עוסקים במגוון רחב מאוד של תחומים, כשבכולם ניכרת בקיאותו העצומה. בין מאמריו: תולדות ר' [[אברהם דוד לאוואוט]], זקנו של הרבי, בירור על תולדותיו של ר' [[יצחק משה מיאסי]], מאמר על חסידי אדמו"ר הריי"צ באיזורי ווילנא ווואהלין, ועוד ועוד. | |||
בזמן האחרון מכין סקירה מקיפה ומסודרת (בסדר כרונולוגי) על [[רשימות הרבי הריי"צ|רשימות אדמו"ר הריי"צ]]. חלק נדפס כ[חלק מ]תשורה מאפשערניש לבנו. בין היתר נדפסו שם קטעים בפרסום ראשון מרשימות אדמו"ר הריי"צ. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:ברדה, ישראל}} | {{מיון רגיל:ברדה, ישראל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:54, 17 בספטמבר 2025
הרב ישראל ברדה (יליד תשנ"ו), הוא חוקר והיסטוריון חב"די.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בהרצליה בכ"ט חשון תשנ"ו לאביו ר' ראובן ולאמו מרת שמחה ברדה.
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים נתניה ולאחר מכן בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת [קטנה וגדולה] ובמהלך שנים אלו נמנה על חברי מערכת הערות התמימים ואנ"ש של הישיבה.
כבר כבחור, החל להתעניין בהיסטוריה חסידית בעקבות אחיו הגדולים, ובשנת תשע"ה פרסם את הכותר הראשון שלו: "תומכי תמימים ליובאוויטש: תלמידיה, רישומים ביוגרפיים, שידוכים ונישואין". בתחילה הי' מפרסם את מאמריו תחת שם העט ,[הרב] אשר זך'. למאמריו סגנון מענין, שאינו נמצא בקרב אף אחד מסופרי ואפילו חוקרי חב"ד האחרים. למשל, כאשר הוא מציין לספר, הוא יציין אליו בלשון מחקרית: ראשית שמו של הכותב, לאחר מכן שמו של הספר, ורק לאחר ציון מיקום ושנת ההדפסה - אם לא חסרים מקום ושנת ההדפסה [חמוש"ד]- מספר העמוד. וכיוצא בזה.
בשנת תשע"ו הצטרף לצוות העריכה של בטאון התמים.
לקראת שנת הלימודים תשע"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת לייקי יתומת ר' אליהו מיכאלשווילי מכפר חב"ד[1].
בשנת תשפ"א התחיל לפרסם יחד עם אחיו ר' שלמה ברדה את גליון 'מרחב', כתב עת לדברי ימי חסידות חב"ד, ובו מאמרים על תולדות חב"ד, רשימות זכרונות מאנשים שהיו בליובאוויטש, פרסום כתבים מרבותינו נשיאינו, ועוד. עד עתה יצאו ארבעה קבצים, כשברביעי -שיצא לאור במרחשוון תשפ"ג- פורסמו [בין היתר] למעלה ממאתים וחמישים [!!] מכתבים מאדמו"ר הריי"צ בפרסום ראשון, שאינם כלולים במסגרת האגרות קודש שלו, [רובם -] כיוון שאינם תוכניים.
בשנת תשפ"ב פרסם [בהוצאת מכון הספר של הרב אברהם אלאשוילי, ובעזרתו של הרב אלאשוילי] את ספרו הראשון 'הרז"א'.
מפרסם טורי מחקר והיסטוריה חסידית בבימות שונות, כשבהם: גליון 'היכל הבעל שם טוב', קבצי הערות וביאורים -אהלי תורה, ועוד.
מתעד את תולדות בוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, כשבין היתר עמל להפריך את הטענה[2] שר' לוי יצחק שניאורסאהן, אבי של הרבי, לא למד בתומכי תמימים בליובאוויטש.
בשנת תשפ"ד התחיל לפרסם - יחד עם אחיו ר' שלמה- חוברות בשם 'גנזיא', בה מפרסם תיעודים רשומות וזכרונות הקשורים עם חסידות חב"ד בחוברות היוצאות לאור כמעט מידי שבוע[3]. עד עתה יצאו לאור 50 חוברות. כאשר התוכן המתפרסם בחוברת עוסק בחסיד מסוים, נחלץ העורך לשרטט בקצרה -לרוב לראשונה- קיצור תולדות חייו של החסיד.
מאמריו עוסקים במגוון רחב מאוד של תחומים, כשבכולם ניכרת בקיאותו העצומה. בין מאמריו: תולדות ר' אברהם דוד לאוואוט, זקנו של הרבי, בירור על תולדותיו של ר' יצחק משה מיאסי, מאמר על חסידי אדמו"ר הריי"צ באיזורי ווילנא ווואהלין, ועוד ועוד.
בזמן האחרון מכין סקירה מקיפה ומסודרת (בסדר כרונולוגי) על רשימות אדמו"ר הריי"צ. חלק נדפס כ[חלק מ]תשורה מאפשערניש לבנו. בין היתר נדפסו שם קטעים בפרסום ראשון מרשימות אדמו"ר הריי"צ.
הערות שוליים
- ^ במזכרת מחגיגת האפשערנעש של בנו אליהו (שנקרא על שם הסבא) פרסם סקירה על תולדותיו של ר' אליהו - ממה ששמע אודותיו.
- ^ לסיכום הפולמוס, בלשונו של הרב ברדה- ראה מכתבו [תחת שם העט הרב אשר זך] למערכת היכל הבעל שם טוב, גליון מג ע' תסא ואילך.
- ^ ראו בפתח דבר לחוברת הראשונה: גנזיא חוברת א'. לדרייוו המלא של קבצי גנזיא [מתעדכן] -https://drive.google.com/drive/folders/1Mf-4K560tWLWDZrFokSBngdXUrLLwimU?usp=gmail.