מזון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
אין תקציר עריכה |
||
| (18 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מזון''' הוא התואר למיני אוכלים, המזינים את [[גוף]] | [[קובץ:מזונות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מזונות]] | ||
'''מזון''' הוא התואר למיני אוכלים, המזינים את [[גוף]] ה[[אדם (מין המדבר)|אדם]]. אוכל שאינו 'מזין' את ה[[גוף]], אינו נקרא מזון. | |||
המזון נכנס לגוף ונהפך ל[[דם]] ובשר מגוף האדם. מסיבה זו חשובה שמירת ה[[כשרות]], כיוון שהמזון הנכנס לגוף נהפך לחלק ממנו, | המזון נכנס לגוף ונהפך ל[[דם]] ובשר מגוף האדם. מסיבה זו חשובה שמירת ה[[כשרות]], כיוון שהמזון הנכנס לגוף נהפך לחלק ממנו, ו[[משפיע]] על הנפש. | ||
==מזון גשמי== | ==מזון גשמי== | ||
בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו | {{ערך מורחב|ערך=[[אכילה]]}} | ||
בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הערה|דברים ח, ג.}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה|ה']] הם [[אותיות (דבר ה')|אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים [[עולם הגשמי|בעולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו. | |||
עובדת היותו של המזון חלק מגוף האדם, גורמת לכך שהוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות. | |||
==מזון רוחני== | ==מזון רוחני== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ובמלים של [[אדמו"ר הזקן]] בתניא: | ובמלים של [[אדמו"ר הזקן]] בתניא: | ||
{{ציטוט|תוכן=הנה כל שכל כשמשכיל ומשיג בשכלו איזה מושכל, הרי השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו. והמושכל נתפס ומוקף ומלובש בתוך השכל שהשיגו והשכילו, וגם השכל מלובש במושכל בשעה שמשיגו ותופסו בשכלו. | {{ציטוט|תוכן=הנה כל שכל כשמשכיל ומשיג בשכלו איזה מושכל, הרי השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו. והמושכל נתפס ומוקף ומלובש בתוך השכל שהשיגו והשכילו, וגם השכל מלובש במושכל בשעה שמשיגו ותופסו בשכלו. | ||
והנה הלכה זו היא חכמתו ורצונו של הקב"ה שעלה ברצונו '''..''' הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה במשנה או גמרא או פוסקים, הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו - רצונו וחכמתו של הקב"ה, דלית מחשבה תפיסא ביה. ולא ברצונו וחכמתו <small>(עצמם)</small>, כי אם בהתלבשותם בהלכות הערוכות לפנינו. וגם שכלו מלובש בהם, והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה. | והנה הלכה זו היא חכמתו ורצונו של [[הקב"ה]] שעלה ברצונו '''..''' הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה במשנה או גמרא או פוסקים, הרי זה משיג ותופס ומקיף בשכלו - רצונו וחכמתו של הקב"ה, דלית [[מחשבה]] תפיסא ביה. ולא ברצונו וחכמתו <small>(עצמם)</small>, כי אם בהתלבשותם בהלכות הערוכות לפנינו. וגם שכלו מלובש בהם, והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה. | ||
כך בידיעת התורה והשגתה בנפש האדם שלומדה היטב בעיון שכלו עד שנתפסת בשכלו ומתאחדת עמו והיו לאחדים, נעשה מזון לנפש וחיים בקרבה מחיי החיים אין סוף ברוך הוא המלובש בחכמתו ותורתו שבקרבה, וזהו שכתוב ותורתך בתוך מעי.|מקור=תניא פרק ה'|מרכאות=כן}} | כך בידיעת התורה והשגתה בנפש האדם שלומדה היטב בעיון שכלו עד שנתפסת בשכלו ומתאחדת עמו והיו לאחדים, נעשה מזון לנפש וחיים בקרבה מחיי החיים [[אין סוף ברוך הוא]] המלובש בחכמתו ותורתו שבקרבה, וזהו שכתוב ותורתך בתוך מעי.|מקור=[[תניא - פרק ה'|תניא פרק ה']]|מרכאות=כן}} | ||
==לקריאה נוספת== | |||
[[קטגוריה: | *[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/39/98d.htm ד"ה מזמור שיר חנוכת הבית (הב') בלקוטי תורה המבאר ההפרש בין מזון, לבוש ובית] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות|*]] | |||
[[קטגוריה:אכילה ושתיה]] | |||