צרה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־13:22, 18 באוגוסט 2025

צרה הוא תיאור כולל למקרים של מצוקה, שהאדם נמצא במיצר והדבר מעיק עליו.

תורת החסידות מבארת, שהאותיות המרכיבות את התיבה 'צרה' מרכיבות גם את התיבה 'צֹהר' מלשון אור ובהירות, כיון שהמטרה והתכלית של הצרה היא שתתהפך ותהיה לנקודה של אור וישועה.

ביאור החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפסוק 'עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע'^[1], מדייק הבעל שם טוב שהצרה עצמה הופכת לישועה, היות ועצם תחושת העוני וההכנעה היא הכלי לקבלת השפע^[2].

כאשר אדם נתקל בדבר שמעיק לו, צריך הוא לזכור שמכיון והכל הוא מהקב"ה, והוא תכלית הטוב - לא ייתכן שדבר רע יורד מלמעלה, וממילא ברור שגם הצרה שהתרגשה עליו טומנת בתוכה טוב נעלה, רק שהוא מוסתר, והמטרה שהצרה הגיעה אליו הוא כדי לגלות בתוך הצרה עצמה את נקודת האור ואת הטוב הטמון בה.

רעיון זה מבואר גם על הפסוק 'מן המצר קראתי . . ענני במרחב', כי דווקא מהמיצר האדם יכול להגיע למרחב, כמו קול השופר (ושאר כלי הנשיפה) שהקול יוצא דווקא על ידי זה שנופחים את הרוח בצד הצר והקול נדחק^[3].

בדומה לזה דורשים בחסידות בנוגע לתיבות התורה והתפילה, שהפירוש של 'צוהר תעשה לתיבה' הוא שצריך להפוך את המשמעות ה'צרה' של תיבות התורה כפי שהם למטה ואת המשמעות המוגבלת של תיבות התפילה שהם במדידה והגבלה - שיאירו ויהיו בבחינת 'שמים' ועד למרחב העצמי^[4].

רעיון יסודי זה בחסידות, הוא התורה החמישית מתוך שבע התורות שאמר הבעל שם טוב בגן עדן בשנת תרנ"ב.

'צרות חסידים'[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי התאונן מספר פעמים בשיחותיו ובמכתביו על סוג החסידים המכונים "צרות-חסידים", שכותבים לרבי ונוסעים לרבי רק כשקורה אצלם מאורע לא טוב ואז הם נזכרים לחזק את הקשר עם הרבי ולבקש ברכה, ואילו כשהכל טוב אצלם, אינם טורחים לכתוב לרבי על כך ולבשר בשורות טובות, ומי שנמצא במצב כזה אינו כלי ראוי לקבל את הברכה מהרבי^[5]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מהי המשמעות הפנימית של סבל וצרה?, מתוך הספר 'אנשי המילה' (אנגלית)

הערות שוליים

↑ ירמיהו ל, ז.
↑ שיחת שבת פרשת מטות מסעי תשי"ג, ובמקומות רבים.
↑ תורת מנחם חלק לד עמוד 304. חלק כ"א עמוד 12, ועוד.
↑ מאמר דיבור המתחיל צוהר תעשה לתיבה תשמ"ז.
↑ ט' אלול תש"י. שיחת שבת פרשת ויקהל-פקודי תשל"ה.

[1] ירמיהו ל, ז.

[2] שיחת שבת פרשת מטות מסעי תשי"ג, ובמקומות רבים.

[3] תורת מנחם חלק לד עמוד 304. חלק כ"א עמוד 12, ועוד.

[4] מאמר דיבור המתחיל צוהר תעשה לתיבה תשמ"ז.

[5] ט' אלול תש"י. שיחת שבת פרשת ויקהל-פקודי תשל"ה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''צרה''' הוא תיאור כולל למקרים של מצוקה, שהאדם נמצא במיצר והדבר מעיק עליו.
-תורת החסידות מבארת, שה[[אותיות]] המרכיבות את התיבה 'צרה' מרכיבות גם את התיבה 'צֹהר' מלשון אור ובהירות, כיון שהמטרה והתכלית של הצרה היא שתתהפך ותהיה לנקודה של אור וישועה.
+תורת החסידות מבארת, שה[[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] המרכיבות את התיבה 'צרה' מרכיבות גם את התיבה 'צֹהר' מלשון אור ובהירות, כיון שהמטרה והתכלית של הצרה היא שתתהפך ותהיה לנקודה של אור וישועה.
 ==ביאור החסידות==
 בפסוק 'עת צרה היא ל[[יעקב]] '''וממנה''' יוושע'{{הערה|ירמיהו ל, ז.}}, מדייק הבעל שם טוב שהצרה עצמה הופכת לישועה, היות ועצם תחושת העוני וההכנעה היא הכלי לקבלת השפע{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1400150113 שיחת שבת פרשת מטות מסעי תשי"ג], ובמקומות רבים.}}.
 כאשר אדם נתקל בדבר שמעיק לו, צריך הוא לזכור שמכיון והכל הוא מהקב"ה, והוא תכלית הטוב - לא ייתכן שדבר רע יורד מלמעלה, וממילא ברור שגם הצרה שהתרגשה עליו טומנת בתוכה טוב נעלה, רק שהוא מוסתר, והמטרה שהצרה הגיעה אליו הוא כדי לגלות בתוך הצרה עצמה את נקודת האור ואת הטוב הטמון בה.
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 רעיון זה מבואר גם על הפסוק 'מן המצר קראתי . . ענני במרחב', כי דווקא מהמיצר האדם יכול להגיע למרחב, כמו קול השופר (ושאר כלי הנשיפה) שהקול יוצא דווקא על ידי זה שנופחים את הרוח בצד הצר והקול נדחק{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6109&CategoryID=1313 תורת מנחם חלק לד עמוד 304. חלק כ"א עמוד 12], ועוד.}}.
-בדומה לזה דורשים בחסידות בנוגע לתיבות התורה והתפילה, שהפירוש של 'צוהר תעשה לתיבה' הוא שצריך להפוך את המשמעות ה'צרה' של תיבות התורה כפי שהם למטה ואת המשמעות המוגבלת של תיבות התפילה שהם במדידה והגבלה - שיאירו ויהיו בבחינת 'שמים' ועד למרחב העצמי{{הערה|1=[http://torasmoshiach.com/%D7%9C%D7%93-%D7%A6%D7%94%D7%A8-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A9%D7%B4%D7%A4-%D7%A0%D7%97-%D7%95%D7%B3-%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%B3%D7%AA%D7%A9/ מאמר דיבור המתחיל צוהר תעשה לתיבה תשמ"ז].}}.
+בדומה לזה דורשים בחסידות בנוגע לתיבות התורה והתפילה, שהפירוש של 'צוהר תעשה לתיבה' הוא שצריך להפוך את המשמעות ה'צרה' של תיבות התורה כפי שהם למטה ואת המשמעות המוגבלת של תיבות התפילה שהם במדידה והגבלה - שיאירו ויהיו בבחינת 'שמים' ועד למרחב העצמי{{הערה|1=[http://torasmoshiach.com/לד-צהר-תעשה-לתיבה-ש״פ-נח-ו׳-מרחשון-ה׳תש/ מאמר דיבור המתחיל צוהר תעשה לתיבה תשמ"ז].}}.
 רעיון יסודי זה בחסידות, הוא התורה החמישית מתוך [[שבע התורות#התורה החמישית|שבע התורות]] שאמר [[הבעל שם טוב]] ב[[גן עדן]] בשנת [[תרנ"ב]].
 =='צרות חסידים'==
-הרבי התאונן מספר פעמים בשיחותיו ובמכתביו על סוג החסידים המכונים "צרות-חסידים", ש[[כתיבה לרבי|כותבים לרבי]] ו[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] רק כשקורה אצלם מאורע לא טוב ואז הם נזכרים לחזק את הקשר עם הרבי ולבקש ברכה, ואילו כשהכל טוב אצלם, אינם טורחים לכתוב לרבי על כך ולבשר [[בשורות טובות]], ומי שנמצא במצב כזה אינו כלי ראוי לקבל את הברכה מהרבי{{הערה|[[ט' אלול]] [[תש"י]]. שיחת שבת פרשת [[ויקהל-פקודי]] [[תשל"ה]].}}
+הרבי התאונן מספר פעמים בשיחותיו ובמכתביו על סוג החסידים המכונים "צרות-חסידים", ש[[כתיבה לרבי|כותבים לרבי]] ו[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]] רק כשקורה אצלם מאורע לא טוב ואז הם נזכרים לחזק את הקשר עם הרבי ולבקש ברכה, ואילו כשהכל טוב אצלם, אינם טורחים לכתוב לרבי על כך ולבשר [[בשורות טובות]], ומי שנמצא במצב כזה אינו כלי ראוי לקבל את הברכה מהרבי{{הערה|[[ט' אלול]] [[תש"י]]. שיחת שבת פרשת ויקהל-פקודי [[תשל"ה]].}}
 ==ראו גם==