שמן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''שמן''' הוא אחד משבעת המשקים (המכשירים פרי לקבל טומאה) הנמשל ל[[ספירת החכמה]].
+[[קובץ:שמן זית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמן זית]]
+'''שמן''' הוא משקה המופק מסחיטת ה[[זית]]. השמן הינו אחד מ[[שבעת המשקים]] המכשירים פרי לקבל טומאה.
-השמן נמשל לחכמה ולחסד משום היותו מתגלה באופן של גילוי אור בהשקט לעומת היין המעורר את האור על ידי תגבורת הבינה המשמח (לעומת יין המשכר שהוא גבורות קשות) ויש בו מעלה על פני השמן כמו שנאמר "ויין ישמח... להצהיל פנים משמן".
+בחסידות נמשל השמן ל[[ספירת החכמה]] ול[[ספירת החסד]].
-השמן מוזכר פעמים רבות גם כמדיף ריח למרחוק ולכן עבודת האבות שהיתה בבחינת [[ריח]] בלבד ולא גילוי עצמי של אור ה' בעולם בבחינת טוב שם משמן טוב (שהתפשטות מהעצם עדיפה על פני התפשטות של ריח שאינה התפשטות עצמית).
+==בהלכה==
-==שמן משחת קודש==
+===ברכתו===
-שמן המשחה הנקרא [[שמן]] משחת קודש הוא השמן שהוא מקור החכמה הנקרא קודש ועל כרחך שהוא למעלה מספירת החכמה דהיינו [[חכמה סתימאה]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/5/8a&search=%D7%A9%D7%9E%D7%9F ליקוטי תורה פ' צו]}}.
+השותה שמן זית לבדו, אינו מברך עליו כלל. מפני שלא נהנה כלל בשתייתו ואדרבא זה מזיק לו{{הערה|סדבה"נ פרק ז' ס' י"א, ובשו"ע סי' ר"ב ס' י'.}}.
-{{הערות שוליים|}}
+אם שותהו עם שאר משקים ועיקרו הוא שתיית השמן (כגון לרפואה) מברך "...בורא פרי העץ".
+אותו דין גם בלחם ספוג בשמן שאין לו כל רצון בלחם עצמו{{הערה|קצוה"ש סימן נ"ג, סעיף ב'.}}.
+השמן הוא המשקה היחיד שיש לו חשיבות זו, שגם לאחר סחיטתו נשאר עליו ברכת הפרי, בשאר המשקים מברך "שהכל".
+===ברכת ריחו===
+==בתורת החסידות==
+שמן בכללות ענינו הוא [[ספירת החכמה]], אמנם בפרטיות עניינו הוא [[חכמה סתימאה]] שב[[כתר]] מקור החכמה, (שכנגדו באדם עניינו הוא [[שכל הנעלם מכל רעיון]]). ולכן השמן צף על גבי ה[[מים]] "אף שיהיה השמן תחלה למטה מן המים ויתנו המים עליו יעלה הוא למעלה על המים"{{הערה|דרך מצוותך עא, א - [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/31/index.htm מצוות נר חנוכה].}} כי מים עניינם חכמה והשמן שעליהם הוא מקור החכמה.
+אמנם, ב[[תניא - פרק ל"ה|פרק ל"ה]] בתניא מובא ששמן הוא משל לא לחכמה אלא למצוות (ועל זה מבוסס '''כל''' ההמשך שם עד סוף התניא ב[[תניא - פרק נ"ג|פרק נ"ג]]). ההסבר מדוע עיקר עבודת ה' מבוסס דווקא על משל זה - ראה [[תבנית:עץ תניא/מבט כולל פרקים נ"א-נ"ג|כאן]].
+===השמן והיין===
+פעמים רבות מוזכרים בחסידות השמן והיין כשני סוגי עבודה: עבודה בהתפעלות והתלהבות ([[יין]]) הקשור יותר בעבודתם של ה[[לויים]], ועבודה בביטול ובחשאי (שמן) הקשורה יותר בעבודת ה[[כהנים]].
+ב[[לשכת בית השמנים]] שב[[בית המקדש]] היו מונחים בקביעות חביות רבות שבהם [[יין]] ושמן [[זית]]. הדבר רומז על עבודת היהודי, אשר צריכים להיות בה שני העניינים, גם [[יין]] וגם שמן, היינו התלהבות וביטול כאחד.
+הסיבה שבלשכה היה גם יין היא, כי צריך שהביטול של היהודי לא יהיה כי אין לו חיות והתלהבות בלימוד התורה ח"ו.
+אמנם למרות זאת רואים שהלשכה נקראת לשכת ה'''שמנים''' דווקא (ולא לשכת היין והשמן וכדו'), כי עיקר ההדגשה היא על ענין הביטול{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=6dc5f073-d00d-4254-8b27-3011c9b4e7a8&st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=226 חלק ד'].}}.
+===השמן כמדיף ריח===
+השמן מוזכר פעמים רבות גם כמדיף ריח למרחוק.
+ולכן נמשל השמן לעבודת [[האבות]] שהייתה בבחינת [[ריח]] בלבד ולא גילוי עצמי של אור ה' בעולם. כלומר שבעבודתם בקיום המצוות המשיכו [[הארה]] אלקית בלבד, ולא הגיעו למעלת קיום המצוות כפי שהן לאחר [[מתן תורה]], שיש בהן המשכת וגילוי [[עצמותו]] ית'.
+==ראו גם==
+*[[שמן של גויים]]
+*[[ואתה תצוה (קונטרס)|ואתה תצוה]]
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]
+[[en:Oil]]