אלימלך לבנהרץ – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־04:41, 30 ביולי 2025

		ערך זה דורש הגהה מפני ששוכתב על ידי AI
		אתם מוזמנים לעשות הגהה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא הגהתם את הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הרב אלימלך לבנהרץ (ה' בחשוון תרצ"ג – ח' באלול תשע"ז) היה מחסידי חב"ד ברוסיה הסובייטית, בטשקנט ובכפר חב"ד, ומנהל מפעל טקסטיל בכפר חב"ד. נודע במסירותו לקיום תורה ומצוות תחת המשטר הקומוניסטי, בפעילותו הכלכלית מתוך הקפדה על שמירת שבת, ובאהבתו הגדולה לתורה, לחסידות ולחסידים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד במוסקבה שברוסיה, בה' בחשוון תרצ"ג (1933) לר' אברהם שמואל לבנהרץ ולעטקא (לבית חצרנוב), במשפחה חסידית שומרת תורה ומצוות שפעלה במסירות נפש תחת שלטון הקומוניסטים.

אביו, ר' אברהם שמואל, נודע בפעילותו לשימור הגחלת היהודית בערים מוסקבה, צ'רנוביץ וטשקנט, והשפיע רבות על עיצוב דרכו החסידית.

ילדותו ברוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגיל שבע נשלח ללמוד ב"חיידר" מחתרתי בסמרקנד, תחת סכנה ממשית, כדי להימנע מחינוך ממשלתי. בגיל עשר, בתקופת מלחמת העולם השנייה, חווה רעב כבד וניצל בזכות התערבות של רופאה צבאית. בגיל 12 חזרה משפחתו למוסקבה, ושם חגג את בר המצווה בנוכחות העסקן מרדכי דובין, שהסתתר אז בבית הוריו.

ב-1946 עברה המשפחה ללבוב, בניסיון לברוח מברית המועצות באמצעות "אשאלונים", אך נתפסו ונאלצו לעבור לצ'רנוביץ, שם השתקעו. אלימלך למד בישיבות מחתרתיות שהקים הרבי הריי"צ דרך שלוחיו.

בהגיעו לגיל 17, ברח מהבית מחשש לגיוס לצבא, וחיפש מקום עבודה שלא יפגע בשמירת השבת. בסופו של דבר התיישב בטשקנט ופתח עם ר' מרדכי קוזלינר בית דפוס בשם "מיטל אוגרפיה".

חייו בטשקנט[עריכה | עריכת קוד מקור]

בט"ו בכסלו תשכ"ג נישא לפרלה, בתו של החסיד ר' גרשון ריכטר. החתונה נחשבה לאירוע בולט בקהילות טשקנט וסמרקנד.

לאחר נישואיהם נשארו לגור בטשקנט, ואלימלך המשיך בעבודתו תוך שהוא מקפיד להעסיק יהודים שומרי תורה. על מנת לשמור שבת, סגרו את המפעל בסופי שבוע, תוך תיאום ושוחד לפקיד המקומי. את העבודה השלימו בשעות נוספות במהלך השבוע.

עלייתו לארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר מאמצים ממושכים, זכתה המשפחה לעלות לארץ ישראל בשנת תשכ"ו, בעקבות ברכה מיוחדת מהרבי.

כעבור זמן קצר עברו לכפר חב"ד, שם השתכן עם משפחתו. לקראת חגי תשרי תשכ"ז נסע לרבי בפעם הראשונה, יחד עם קבוצת עולים חדשים, בנסיעה שמומנה על ידי הרבי. הרבי קיבלם בחביבות רבה והושיבם קרוב אליו בהתוועדויות.

לאחר שפרנסת המשפחה מפרדסים לא הספיקה, פתח בעצת הרבי מפעל לשזירת חוטים בכפר חב"ד, שבו עבד כל חייו.

אישיותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' אלימלך נודע באהבתו לתורה ובקביעות בלימוד, במסירותו למבצע תפילין ובהכנסת האורחים בביתו. נהג בסבר פנים יפות, שמח בחלקו, והפיץ שמחה ויראת שמים בכל סביבותיו.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטר בח' באלול תשע"ז, ונטמן בהר הזיתים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתו מרת חנה, אשת הרב יוסף יצחק איידלמן, מכפר חב"ד.
בנו ר' שניאור לבנהרץ, ממגדל העמק.
בתו מרת שטערנא שרה, אשת ר' שמעון ריבקין, מכפר חב"ד.
בתו מרת רבקה, אשת ר' דוד פינסקי, מכפר חב"ד.
בתו מרת ביילא, אשת ר' יוסי כהנא, מקראון הייטס.
בתו מרת דובא, אשת הרב שמואל אוירכמן, משלוחי הרבי לבודפשט, הונגריה.

הערות שוליים

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לשכתב}}
+{{AI|שוכתב=כן}}
-{{מקורות|רמה=מחפש}}
+{{אין תמונה}}
-הרב '''אלימלך לבנהרץ''' ([[ה' בחשוון]] [[תרצ"ג]] - [[ח' באלול]] [[תשע"ז]]) היה מחסידי חב"ד בטשקנט ובכפר חב"ד ומנהל מפעל טקסטיל בכפר חב"ד.
+הרב '''אלימלך לבנהרץ''' ([[ה' בחשוון]] [[תרצ"ג]] – [[ח' באלול]] [[תשע"ז]]) היה מחסידי חב"ד ברוסיה הסובייטית, בטשקנט ובכפר חב"ד, ומנהל מפעל טקסטיל בכפר חב"ד. נודע במסירותו לקיום תורה ומצוות תחת המשטר הקומוניסטי, בפעילותו הכלכלית מתוך הקפדה על שמירת שבת, ובאהבתו הגדולה לתורה, לחסידות ולחסידים.
+==תולדות חיים==
+נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]], ב[[ה' בחשוון]] [[תרצ"ג]] (1933) לר' [[אברהם שמואל לבנהרץ]] ולעטקא (לבית חצרנוב), במשפחה חסידית שומרת תורה ומצוות שפעלה במסירות נפש תחת שלטון הקומוניסטים.
-== תולדות חיים ==
+אביו, ר' אברהם שמואל, נודע בפעילותו לשימור הגחלת היהודית בערים מוסקבה, צ'רנוביץ וטשקנט, והשפיע רבות על עיצוב דרכו החסידית.
-נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]], ב[[ה' במר חשוון]] [[תרצ"ג]] (1933)  לרב [[אברהם שמואל לבנהרץ]] ול עטקא (לבית חצרנוב), משפחה שומרת תורה ומצוות במסירות נפש. וזאת בתקופה של המשטר הקומוניסטי שאסר  כל שייכות ליהדות ולקיום מצוות. כל מי שנתפס על ידם נידון למאסר ולעונשים כבדים ביותר.
-בן למשפחת החסידים המפורסמת, אבי המשפחה ר' אברהם שמואל לבנהרץ, שנודע בפעולותיו במוסקבה בצ'רנוביץ ובטשקנט, בהן שימר את הגחלת היהודית בתנאים הקשים ביותר, ודאג לצרכי הכלל, ורוח זו הנחיל כבר שם למשפחתו וילדיו.
+===ילדותו ברוסיה===
+בגיל שבע נשלח ללמוד ב"חיידר" מחתרתי בסמרקנד, תחת סכנה ממשית, כדי להימנע מחינוך ממשלתי. בגיל עשר, בתקופת מלחמת העולם השנייה, חווה רעב כבד וניצל בזכות התערבות של רופאה צבאית. בגיל 12 חזרה משפחתו למוסקבה, ושם חגג את בר המצווה בנוכחות העסקן מרדכי דובין, שהסתתר אז בבית הוריו.
-כשהגיע לגיל שבע, גיל בית הספר, הוא נשלח על ידי הוריו, הרחק ל"חיידר" המחתרתי בסמרקנד, ולא לבית הספר הממשלתי.
+ב-1946 עברה המשפחה ללבוב, בניסיון לברוח מברית המועצות באמצעות "אשאלונים", אך נתפסו ונאלצו לעבור לצ'רנוביץ, שם השתקעו. אלימלך למד בישיבות מחתרתיות שהקים הרבי הריי"צ דרך שלוחיו.
-===ילדות ברוסיה===
+בהגיעו לגיל 17, ברח מהבית מחשש לגיוס לצבא, וחיפש מקום עבודה שלא יפגע בשמירת השבת. בסופו של דבר התיישב בטשקנט ופתח עם ר' מרדכי קוזלינר בית דפוס בשם "מיטל אוגרפיה".
-כאשר היה בן 10 הגיעה המלחמה – מלחמת העולם השנייה למקום מגוריו. הרעב היה נורא. יום אחד הוא נפל ברחוב מרוב רעב, ורופאה צבאית שעברה במקום ראתה אותו ופינתה אותו לבית רפואה של הצבא, שם הביאו לו אוכל וטיפלו בו. כשהבריא החזירו אותו הביתה.
-כשהיה בן 12 עברה המשפחה חזרה למוסקבה, שם גרו במשך שנה. באותה שנה חגג את ה"בר המצווה" שלו. באותו זמן שהה במוסקבה העסקן החב"די מרדכי דובין, שהתחבא משלטונות הק.ג.ב. בבית הוריו וגם השתתף בבר המצווה.
+===חייו בטשקנט===
+ב[[ט"ו בכסלו]] [[תשכ"ג]] נישא לפרלה, בתו של החסיד ר' גרשון ריכטר. החתונה נחשבה לאירוע בולט בקהילות טשקנט וסמרקנד.
-בשנת 1946 (לאחר שנה במוסקבה), נסע עם משפחתו ללבוב כדי לברוח מברית המועצות, באמצעות ה"אשאלונים". איתרע מזלם, וכשהגיעה המשפחה ללבוב שלטונות ברית המועצות עלו על שיטת הבריחה ב"אשאלונים" ושער היציאה מברית המועצות נסגר.
+לאחר נישואיהם נשארו לגור בטשקנט, ואלימלך המשיך בעבודתו תוך שהוא מקפיד להעסיק יהודים שומרי תורה. על מנת לשמור שבת, סגרו את המפעל בסופי שבוע, תוך תיאום ושוחד לפקיד המקומי. את העבודה השלימו בשעות נוספות במהלך השבוע.
-בעקבות ההתפתחויות המשיכה המשפחה במסעה לכיוון העיר צ'רנוביץ' והשתקעה שם.
+===עלייתו לארץ===
+לאחר מאמצים ממושכים, זכתה המשפחה לעלות לארץ ישראל בשנת [[תשכ"ו]], בעקבות ברכה מיוחדת מהרבי.
-למד בישיבות המחתרתיות אותם ייסד וניהל הרבי הריי"ץ ע"י שלוחיו.
+כעבור זמן קצר עברו לכפר חב"ד, שם השתכן עם משפחתו. לקראת חגי [[תשרי]] [[תשכ"ז]] נסע לרבי בפעם הראשונה, יחד עם קבוצת עולים חדשים, בנסיעה שמומנה על ידי הרבי. הרבי קיבלם בחביבות רבה והושיבם קרוב אליו בהתוועדויות.
-בגיל 17 היה צריך לברוח מהבית כדי להתחמק מגיוס לצבא. באותה תקופה הוא גם חיפש מקום עבודה, אך רק עבודה שמאפשרת לו שלא לעבוד בשבת. הנער אלימלך נדד ממקום למקום עד שלבסוף הגיע לטשקנט שם קבע את מושבו. הוא פתח יחד עם חברו מוט'ל קוזלינר בית חרושת להדפסה על חומרים שונים שנקרא 'מיטל אוגרפיה' – צילום על.
+לאחר שפרנסת המשפחה מפרדסים לא הספיקה, פתח בעצת הרבי מפעל לשזירת חוטים בכפר חב"ד, שבו עבד כל חייו.
-בט"ו כסלו ה'תשכ"ג התחתן עם מרת פרלה בתו של החסיד הרב גרשון ריכטר. לכבוד החתונה נערכה מסיבה גדולה, שדובר אודותיה רבות בקהילות החרדיות של טשקנט וסמרקנד.
+===אישיותו===
+ר' אלימלך נודע באהבתו לתורה ובקביעות בלימוד, במסירותו ל[[מבצע תפילין]] ובהכנסת האורחים בביתו. נהג בסבר פנים יפות, שמח בחלקו, והפיץ שמחה ויראת שמים בכל סביבותיו.
-לאחר חתונתם, נשאר הזוג לגור בטשקנט, ור' אלימלך המשיך בעבודתו במפעל. הוא דאג להעסיק יהודים שומרי תורה ומצוות נוספים, וכך יכלו לעבוד יהודים נוספים בתנאים מתאימים.
+== פטירתו ==
+נפטר ב[[ח' באלול]] [[תשע"ז]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].
-בשבתות, הם היו סוגרים את דלת בית החרושת, שומרים בקבוק וודקה ומעט מטעמים. כדי שאם יבדקו את עבודתם, יאמרו שחוגגים לאחד העובדים יום הולדת. וישחדו את הפקיד עם בקבוק וודקה וכך יכלו להתפלל ולהתוועד במשך השבת.
-כדי שהממשלה לא תגלה שהם אינם עובדים בשבת, היה צורך להשלים את מכסת העבודה החודשית, ולכן הם הוסיפו שעות עבודה בימות החול של השבוע. המנהל הממשלתי של המפעל היה ארמני, הוא שם לב לעובדה שהמפעל סגור בשבת. וכדי שלא ילשין עליהם לממשלה, היה ר' אלימלך משחד אותו בכסף כל חודש.
-===העלייה לארץ ישראל===
-רק לאחר בקשות רבות חוזרות ונשנות מלווים בסירובים מהשלטון, זכתה המשפחה לעלות לארץ ישראל בשנת תשכ"ו, וזאת בעקבות ברכתו המיוחדת של הרבי<ref>ראה בספר 'חסיד במעשיו' אודות סיפור מיוחד הקשור בברכה זו.</ref>.
-כעבור חצי שנה הם עברו לכפר חב"ד והשתקעו שם באחד מהבתים הערביים הנטושים.
-לחגי תשרי של תשכ"ז, זכה לנסוע לרבי מליובאוויטש בפעם הראשונה על פי הזמנתו של הרבי, יחד עם קבוצת חסידים שזה עתה עלו מרוסיה. הרבי מימן את הנסיעה.
-בכל זמן שהותם, בחודש תשרי, הרבי התייחס אליהם בחביבות ובכבוד גדול. הרבי העמידם על הבמה קרוב אליו.
-אחרי מספר מועט של שנים, הפרנסה בפרדסים לא הספיקה לכלכלת בני ביתו ובעצת הרבי וידידים פתח מפעל לשזירת ולסלילת חוטים בכפר חב"ד.
-היה מסור מאד לענייניי קדושה ולמרות שהיה עובד עצמאי, הוא הקדיש כל יום באופן קבוע זמן ללימוד תורה עם חברותא. הוא גם נהג לצאת בקביעות ל"מבצע תפילין" של הרבי.
-היה בעל צדקה גדול גם כשלא היה לו כסף, ומכניס אורחים גדול. פושטי יד לצדקה שדפקו בדלת ביתו והיו רעבים, תמיד היה מאכיל אותם ודואג למחסורם, יחד עם רעייתו שתחי'.
-היה בעל חוש הומור גדול עם חיוך תמידי על פניו ואהוב על כל חבריו.
-ירא שמים בתכלית, 'חי' את מנהגי החסידים, גמל חסדים עם הבריות ונהג בסבר פנים יפות עם כל אדם. מדמויות החסידים המיוחדות בכפר חב"ד.
-נלב"ע ב[[ח' אלול]] [[תשע"ז]], ונטמן במחלקת חב"ד בהר הזיתים.
 == משפחתו ==
-* בתו מרת חנה (אשת הרב [[יוסף יצחק איידלמן|יוסף יצחק]] איידלמן) מכפר חב"ד.
+*בתו מרת חנה, אשת הרב [[יוסף יצחק איידלמן]], מכפר חב"ד.
-* בנו ר' שניאור לבנהרץ ממגדל העמק.
+*בנו ר' שניאור לבנהרץ, ממגדל העמק.
-* בתו מרת שטערנא שרה, אשת ר' [[שמעון ריבקין]] מכפר חב"ד.
+*בתו מרת שטערנא שרה, אשת ר' [[שמעון ריבקין]], מכפר חב"ד.
-* בתו מרת רבקה, אשת ר' [[דוד פינסקי]] מכפר חב"ד.
+*בתו מרת רבקה, אשת ר' [[דוד פינסקי]], מכפר חב"ד.
-* בתו מרת ביילא, אשת ר' יוסי כהנא מקראון הייטס.
+*בתו מרת ביילא, אשת ר' יוסי כהנא, מ[[קראון הייטס]].
-* בתו מרת דובא, אשת הרב [[שמואל אוירכמן]] משלוחי הרבי לבודפשט, הונגריה.
+*בתו מרת דובא, אשת הרב [[שמואל אוירכמן]], משלוחי הרבי לבודפשט, הונגריה.
+{{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:לבנהרץ, אלימלך}}
 [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]