![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
משל – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''משל''' הוא הלבשה של [[שכל]] עמוק | '''משל''' הוא הלבשה של [[שכל]] או רעיון עמוק בצורת ביטוי אחרת, מוחשית או פשוטה יותר, שמטרתה להנגיש את הרעיון לנמוכים ממנו או רחוקים ממנו בשכלם. מצד אחד, המשל מסתיר את השכל העליון, ומצד שני הוא כולל בתוכו את כל פרטיו – בצורה נעלמת. | ||
המשל אינו דימוי בלבד, אלא מערכת מדויקת ומכוונת, שכל פרטי הנמשל (המסר) כלולים בתוכו, גם אם בהעלם גמור. לכן, הבנה נכונה של משל דורשת עומק, הבנה, והשגת הרעיון הפנימי שבבסיסו. | |||
== מהות המשל == | |||
המשל דומה ל"[[לבוש]]", שלובש את השכל ומאפשר לו לרדת ממדרגה למדרגה מבלי שיאבד מתוכנו. הוא כמו כלי שמחזיק אור, או כמו זכוכית המעבירה אור — יש בה מסך, אך גם שיקוף. | |||
בכתבי חסידות רבות מופיע הסבר שהמשל נובע מעומק החכמה, ולכן רק חכם אמיתי יכול לתת משל נכון. כידוע, שלמה המלך "ידבר שלושת אלפים משל", מפני שהשיג חכמה עליונה מאוד וידע כיצד להלביש רעיונות עמוקים במשלים{{הערה|ליקוטי תורה, שיר השירים ד"ה "שיר השירים אשר לשלמה"}}. | |||
כאשר נסתלק ה[[תנא]] [[רבי מאיר]], אמרו כי בטלו מושלי משלים | == משל כצמצום == | ||
ב[[תורת החסידות]] מוסבר שהמשל עצמו הוא משל ל[[צמצום]] – כלומר, להעלם והסתר של אור עליון, כדי שיוכל להיות מובן ומושג בברואים. כשם ששכל גבוה אינו יכול לחדור לשכלו של השומע בלי לבוש של משל, כך אור אין סוף אינו יכול להאיר בעולמות בלי צמצומים והלבשות{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן, תקס"ו ח"א, ד"ה להבין בתוספת ביאור שרש ענין הנ"ל, עמ' פ.}}. | |||
גם כאשר השומע מבין את הנמשל, עדיין אין הוא תופס את האמת כמו שהיא, אלא רק הארה מועטת — "כמי שרואה אור דרך מסך", כדברי החסידות. | |||
== מעלת משל אמיתי == | |||
כאשר נסתלק ה[[תנא]] [[רבי מאיר]], אמרו כי "בטלו מושלי משלים"{{הערה|אדמו"ר הצמח צדק, דרך מצוותיך, מצוות התפילה}}. רק מי שהוא חכם אמיתי יכול להלביש רעיון גבוה במשל כזה שיהיה מצד אחד מובן, ומצד שני לא יאבד את העומק האלוקי שבו. לכן, משלים אמיתיים הם עצמם חלק מהשכל, ולא תוספת חיצונית להסברה. | |||
== המשל בתורת החסידות == | |||
ב[[מאמרי חסידות]], במיוחד מתורת [[אדמו"ר הזקן]] ותלמידיו, משמשים משלים לא רק לצורך הבהרה, אלא כחלק בלתי נפרד מעצם הבנת הרעיון האלוקי. משלים כמו [[רב ותלמיד]], [[מלך במדינה]], [[אור וכלי]], [[צמצום]], ו[[אויר (משל)]] – אינם רק עזרים להסברה, אלא אמצעי חדירה לעומק העניינים האלוקיים והנפשיים. | |||
גם [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] חזר פעמים רבות על משלים מסוימים (כגון אור המאיר דרך וילון, מלך בשדה, כיבוד אב ואם וכדו') והעמיק בהם שוב ושוב, כדי להמחיש רעיונות אלוקיים ברבדים מתקדמים לפי דרגת השומעים. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
| שורה 13: | שורה 25: | ||
*[[אויר (משל)]] | *[[אויר (משל)]] | ||
*[[רב ותלמיד (משל)]] | *[[רב ותלמיד (משל)]] | ||
*[[מלך במדינה (משל)]] | |||
*[[מלך בשדה (משל)]] | |||
==לקריאה נוספת== | == לקריאה נוספת == | ||
*'''משלים בחסידות''', משלים מרבותינו נשיאינו, מבוארים ומעובדים לשפתם של בני הנוער, הוצאת 'אחד' ארבעה כרכים | *'''משלים בחסידות''', משלים מרבותינו נשיאינו, מבוארים ומעובדים לשפתם של בני הנוער, הוצאת 'אחד' – ארבעה כרכים | ||
==קישורים חיצוניים== | == קישורים חיצוניים == | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/15BqwDJqIsMyfatZI71suT9UZZBnaVw_3/view בענין המשלים המובאים בדא"ח]''', 'פלפול התלמידים' וועטשעסטר (גליון | *'''[https://drive.google.com/file/d/15BqwDJqIsMyfatZI71suT9UZZBnaVw_3/view בענין המשלים המובאים בדא"ח]''', 'פלפול התלמידים' וועטשעסטר (גליון ט"ז), י' שבט תשפ"ג עמוד 43 | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:משלים בחסידות|*]] | [[קטגוריה:משלים בחסידות|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:29, 27 ביולי 2025
משל הוא הלבשה של שכל או רעיון עמוק בצורת ביטוי אחרת, מוחשית או פשוטה יותר, שמטרתה להנגיש את הרעיון לנמוכים ממנו או רחוקים ממנו בשכלם. מצד אחד, המשל מסתיר את השכל העליון, ומצד שני הוא כולל בתוכו את כל פרטיו – בצורה נעלמת.
המשל אינו דימוי בלבד, אלא מערכת מדויקת ומכוונת, שכל פרטי הנמשל (המסר) כלולים בתוכו, גם אם בהעלם גמור. לכן, הבנה נכונה של משל דורשת עומק, הבנה, והשגת הרעיון הפנימי שבבסיסו.
מהות המשל[עריכה | עריכת קוד מקור]
המשל דומה ל"לבוש", שלובש את השכל ומאפשר לו לרדת ממדרגה למדרגה מבלי שיאבד מתוכנו. הוא כמו כלי שמחזיק אור, או כמו זכוכית המעבירה אור — יש בה מסך, אך גם שיקוף.
בכתבי חסידות רבות מופיע הסבר שהמשל נובע מעומק החכמה, ולכן רק חכם אמיתי יכול לתת משל נכון. כידוע, שלמה המלך "ידבר שלושת אלפים משל", מפני שהשיג חכמה עליונה מאוד וידע כיצד להלביש רעיונות עמוקים במשלים[1].
משל כצמצום[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת החסידות מוסבר שהמשל עצמו הוא משל לצמצום – כלומר, להעלם והסתר של אור עליון, כדי שיוכל להיות מובן ומושג בברואים. כשם ששכל גבוה אינו יכול לחדור לשכלו של השומע בלי לבוש של משל, כך אור אין סוף אינו יכול להאיר בעולמות בלי צמצומים והלבשות[2].
גם כאשר השומע מבין את הנמשל, עדיין אין הוא תופס את האמת כמו שהיא, אלא רק הארה מועטת — "כמי שרואה אור דרך מסך", כדברי החסידות.
מעלת משל אמיתי[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר נסתלק התנא רבי מאיר, אמרו כי "בטלו מושלי משלים"[3]. רק מי שהוא חכם אמיתי יכול להלביש רעיון גבוה במשל כזה שיהיה מצד אחד מובן, ומצד שני לא יאבד את העומק האלוקי שבו. לכן, משלים אמיתיים הם עצמם חלק מהשכל, ולא תוספת חיצונית להסברה.
המשל בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
במאמרי חסידות, במיוחד מתורת אדמו"ר הזקן ותלמידיו, משמשים משלים לא רק לצורך הבהרה, אלא כחלק בלתי נפרד מעצם הבנת הרעיון האלוקי. משלים כמו רב ותלמיד, מלך במדינה, אור וכלי, צמצום, ואויר (משל) – אינם רק עזרים להסברה, אלא אמצעי חדירה לעומק העניינים האלוקיים והנפשיים.
גם הרבי חזר פעמים רבות על משלים מסוימים (כגון אור המאיר דרך וילון, מלך בשדה, כיבוד אב ואם וכדו') והעמיק בהם שוב ושוב, כדי להמחיש רעיונות אלוקיים ברבדים מתקדמים לפי דרגת השומעים.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- משלים בחסידות, משלים מרבותינו נשיאינו, מבוארים ומעובדים לשפתם של בני הנוער, הוצאת 'אחד' – ארבעה כרכים
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בענין המשלים המובאים בדא"ח, 'פלפול התלמידים' וועטשעסטר (גליון ט"ז), י' שבט תשפ"ג עמוד 43