לדלג לתוכן

הלכה למשה מסיני – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(15 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''ישראל יהונתן בנימין אקסלרוד''' (יליד שנת תשכ"ו, 1966) הוא [[סופר סת"ם|מגיה סת"ם]] מוסמך מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[בית ליובאוויטש פריז]].
'''הלכה למשה מסיני''' אלו דינים שקיבלם [[משה רבינו]] מפי הגבורה ב[[הר סיני]] כחלק מה[[תורה שבעל פה]] ומסרם לעם ישראל.


==תולדות חייו==
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר, שבמובן הרחב יותר, נכללת כל התורה בהגדרה הלכה למשה מסיני. ובלשונו: "..כל מקרא ומשנה הלכות ואגדות כולם נאמרו למשה בסיני הגם שבגמרא הוזכרו שמות תנאים ואמוראים שאמרו הלכה זו כמו ב"ש אומר כך כו' היינו דבר ה' זו הלכה שנאמרה למשה מסיני שיצא מפי אותו תנא ואמורא"{{הערה|תורה אור יתרו סז, ב}}.
הרב בנימין נולד בי"ד אייר - [[פסח שני]] [[תשכ"ו]] לאביו הרב [[גדליה אקסלרוד]] ב[[רמת גן]]. כנכד לרב החסיד [[משה אקסלרוד]].


בצעירותו למד בישיבות ליטאיות בהם יזם והשתתף בשיעורי חסידות מחתרתיים עד שעבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]]. הגיע לרבי לראשונה בחודש תשרי [[תשמ"ג]].
==רקע==
לפי המסופר ב[[תורה]], כשעלה משה למרום לקבל את התורה, הוא התעכב שם ארבעים יום. באותם הימים [[הקב"ה]] לימדו את התורה, ובכללה ה[[תורה שבעל פה]].
כפי שנאמר בפסוק{{הערה|שמות כד, יב}}: "ואתנה לך את לוחות האבן את התורה ואת המצווה" והפירוש, "תורה" היא תורה שבכתב ו"המצווה" היא התורה שבעל פה{{הערה|רמב"ם בהקדמה לי"ד החזקה}}.


בשנת [[תשד"מ]] זכה בגורל שנערך בין התלמידים בישיבה בכפר חב"ד על [[נסיעה לרבי]] וזכה להגיע לרבי ב[[פורים]] של אותה שנה עד אחרי חג ה[[פסח]], שם קיבל יחס מיוחד מ[[הרבי]]{{הערה|בנוסף לייחס המיוחד שהרבי נתן לכל הזוכים בגורל כמו השתתפות בהוצאות הנסיעה וכדומה}}.
אותם הלכות שנאמר עליהן שהן "הלכה למשה מסיני", הן אלו המקובלות בידינו דור אחר דור ורב מפי רב עד למשה רבינו ששמען בעל פה מפי הגבורה ומסרן לישראל.


לקראת שנת הלימודים [[תשמ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
הלכות אלו אין להם רמז גלוי בתורה, ואי אפשר ללמוד אותם באחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן או בדרך סברא{{הערה|רמבבהקדמה לפירוש המשניות}} זאת בשונה משאר התורה שבעל פה שאפשר ללומדה בי"ג המידות וכיוצא בזה.
בשנת [[תשמ"ח]] חזר ללמוד ב[[770]] במסגרת לימודי ה[[סמיכה לרבנות]] וכן למד באותה תקופה וקיבל כתב קבלה ל[[סופר סת]], עד לחתונתו ב[[תשמ"ט]].


לאחר נישואיו עם רעייתו מרת זהבה ציפורה, ביתו של הרב [[יחזקאל רייכמן|יחזקאל הכהן רייכמן]] מ[[תל אביב]], הזוג התגוררו ב[[חיפה]] ובהמשך, קיבלו את הוראת [[הרבי]] לצאת ל[[שליחות]] ל[[צרופה]].
==גדרם==
{{להשלים}}


ייסד את בית חב"ד בצרופה ופעל במקום כשנתיים עד להגעתו של הרב [[מנחם טל]] למקום.
==ראו גם==
 
*[[תורה שבעל פה]]
בהמשך עבר להתגורר ב[[פתח תקווה]] ונמנה על קהילת חב"ד "הדר גנים" בעיר. במסגרת עבודתו כ[[סופר סת"ם|מגיה סת"ם]] עוסק ב[[מבצע מזוזה]] עם בתי חב"ד רבים מארץ הקודש.
*[[תורה שבכתב]]
 
בשנת [[תשע"ו]] החל לשמש כמגיה סת"ם ראשי ב[[בית ליובאוויטש פריז|בית ליובאוויטש שבפריז]] שם הוא עושה מלאכתו "מלאכת שמים" במשך כמה חודשים בשנה.
 
==משפחתו==
*בנו, ר' אליהו אקסלרוד - משלוחי הרבי לברוקלין ס. פאולו [[ברזיל]].
*בנו, ר' מנחם מענדל אקסלרוד - שליח הרבי לבורקאי, [[פיליפינים]].
*בנו ר' דוד אקסלרוד - משלוחי הרבי ל[[אופקים]].
*חתנו, ר' שניאור זלמן גרוזמן - [[שיכון חב"ד לוד]].
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%97_-_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%A8%27_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93 אדר תשמ"ח - יומן ר' בנימין אקסלרוד] - באתר יומנים מבית חיינו.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אקסלרוד, ישראל יהונתן בנימין}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[en:Halacha L'Moshe MiSinai (Oral Law from Sinai)]]
[[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פתח תקווה: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ו]]
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]

גרסה אחרונה מ־19:38, 13 ביולי 2025

הלכה למשה מסיני אלו דינים שקיבלם משה רבינו מפי הגבורה בהר סיני כחלק מהתורה שבעל פה ומסרם לעם ישראל.

אדמו"ר הזקן מבאר, שבמובן הרחב יותר, נכללת כל התורה בהגדרה הלכה למשה מסיני. ובלשונו: "..כל מקרא ומשנה הלכות ואגדות כולם נאמרו למשה בסיני הגם שבגמרא הוזכרו שמות תנאים ואמוראים שאמרו הלכה זו כמו ב"ש אומר כך כו' היינו דבר ה' זו הלכה שנאמרה למשה מסיני שיצא מפי אותו תנא ואמורא"[1].

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי המסופר בתורה, כשעלה משה למרום לקבל את התורה, הוא התעכב שם ארבעים יום. באותם הימים הקב"ה לימדו את התורה, ובכללה התורה שבעל פה. כפי שנאמר בפסוק[2]: "ואתנה לך את לוחות האבן את התורה ואת המצווה" והפירוש, "תורה" היא תורה שבכתב ו"המצווה" היא התורה שבעל פה[3].

אותם הלכות שנאמר עליהן שהן "הלכה למשה מסיני", הן אלו המקובלות בידינו דור אחר דור ורב מפי רב עד למשה רבינו ששמען בעל פה מפי הגבורה ומסרן לישראל.

הלכות אלו אין להם רמז גלוי בתורה, ואי אפשר ללמוד אותם באחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן או בדרך סברא[4] זאת בשונה משאר התורה שבעל פה שאפשר ללומדה בי"ג המידות וכיוצא בזה.

גדרם[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ תורה אור יתרו סז, ב
  2. ^ שמות כד, יב
  3. ^ רמב"ם בהקדמה לי"ד החזקה
  4. ^ רמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות