לדלג לתוכן

הלכה למשה מסיני – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(56 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''הרב יצחק מרדכי אבוקסיס''' ( - כ"א אדר תשע״ח) היה מנהל חינוכי ומרכז ב[[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]] ומנהל חינוכי של [[תלמוד תורה צמח צדק פתח תקווה]].
'''הלכה למשה מסיני''' אלו דינים שקיבלם [[משה רבינו]] מפי הגבורה ב[[הר סיני]] כחלק מה[[תורה שבעל פה]] ומסרם לעם ישראל.


==תולדות חייו==
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר, שבמובן הרחב יותר, נכללת כל התורה בהגדרה הלכה למשה מסיני. ובלשונו: "..כל מקרא ומשנה הלכות ואגדות כולם נאמרו למשה בסיני הגם שבגמרא הוזכרו שמות תנאים ואמוראים שאמרו הלכה זו כמו ב"ש אומר כך כו' היינו דבר ה' זו הלכה שנאמרה למשה מסיני שיצא מפי אותו תנא ואמורא"{{הערה|תורה אור יתרו סז, ב}}.
הרב אבוקסיס נולד לאביו ר' אברהם ולאמו מרת סעידה ב[[מרוקו]]. לאחר עלייתו ארצה, למד ב[[בית ספר למלאכה]] בכפר חב"ד, שם התקרב לעולמה של [[חסידות חב"ד]] והפך לחסיד נלהב.


לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה, התיישב בכפר חב"ד, והחל בעבודתו החינוכית ב[[ישיבת הבוכרים]].
==רקע==
לפי המסופר ב[[תורה]], כשעלה משה למרום לקבל את התורה, הוא התעכב שם ארבעים יום. באותם הימים [[הקב"ה]] לימדו את התורה, ובכללה ה[[תורה שבעל פה]].
כפי שנאמר בפסוק{{הערה|שמות כד, יב}}: "ואתנה לך את לוחות האבן את התורה ואת המצווה" והפירוש, "תורה" היא תורה שבכתב ו"המצווה" היא התורה שבעל פה{{הערה|רמב"ם בהקדמה לי"ד החזקה}}.


==שליחותו החינוכית==
אותם הלכות שנאמר עליהן שהן "הלכה למשה מסיני", הן אלו המקובלות בידינו דור אחר דור ורב מפי רב עד למשה רבינו ששמען בעל פה מפי הגבורה ומסרן לישראל.
בשנת תשס"ג נכנס לנהל את [[תלמוד תורה צמח צדק פתח תקווה]] יחד עם ידידו הרב [[מאיר בוסטומסקי]].


הרב אבוקסיס היה אהוב על תלמידיו, והוא שמר איתם על קשר גם אחרי שעלו לישיבות.
הלכות אלו אין להם רמז גלוי בתורה, ואי אפשר ללמוד אותם באחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן או בדרך סברא{{הערה|רמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות}} זאת בשונה משאר התורה שבעל פה שאפשר ללומדה בי"ג המידות וכיוצא בזה.
מידי שנה, במהלך חודש [[תשרי]], היה [[התוועדות|מתוועד]] עם בוגרי התלמוד תורה שהגיעו לחצרות קודשנו.


בשנותיו האחרונות, מחלה קשה פקדה אותו, וביום כ"א אדר תשע״ח נפטר ונטמן באחיעזר.
==גדרם==
{{להשלים}}


לאחר פטירתו, כתבו בני משפחתו [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו. הספר הוכנס לבית הכנסת ה"חבדניצע שול" ב[[נחלת הר חב"ד]].
==ראו גם==
 
*[[תורה שבעל פה]]
==משפחתו==
*[[תורה שבכתב]]
*בתו, יעל אדרעי - כפר חב"ד.
*בנו, ר' אברהם אבוקסיס, [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו,ר' נתנאל אבוקסיס - קראון הייטס.
*בתו, ברכה ליפסקר - כפר חב"ד.
*בתו, אושרה אלפסי - צרפת.
*בתו, אסתר גלויברמן - כפר חב"ד.
*בתו, רבקה סגל - כפר חב"ד.
*חתנו, ר' ישי קדוש - קראון הייטס.
*אחותו, מרים ביטון - כפר חב"ד.
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/news/458513/ גלריה מהכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו] {{אינפו}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבוקסיס, יצחק}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[en:Halacha L'Moshe MiSinai (Oral Law from Sinai)]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד פתח תקווה: אישים]]

גרסה אחרונה מ־19:38, 13 ביולי 2025

הלכה למשה מסיני אלו דינים שקיבלם משה רבינו מפי הגבורה בהר סיני כחלק מהתורה שבעל פה ומסרם לעם ישראל.

אדמו"ר הזקן מבאר, שבמובן הרחב יותר, נכללת כל התורה בהגדרה הלכה למשה מסיני. ובלשונו: "..כל מקרא ומשנה הלכות ואגדות כולם נאמרו למשה בסיני הגם שבגמרא הוזכרו שמות תנאים ואמוראים שאמרו הלכה זו כמו ב"ש אומר כך כו' היינו דבר ה' זו הלכה שנאמרה למשה מסיני שיצא מפי אותו תנא ואמורא"[1].

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי המסופר בתורה, כשעלה משה למרום לקבל את התורה, הוא התעכב שם ארבעים יום. באותם הימים הקב"ה לימדו את התורה, ובכללה התורה שבעל פה. כפי שנאמר בפסוק[2]: "ואתנה לך את לוחות האבן את התורה ואת המצווה" והפירוש, "תורה" היא תורה שבכתב ו"המצווה" היא התורה שבעל פה[3].

אותם הלכות שנאמר עליהן שהן "הלכה למשה מסיני", הן אלו המקובלות בידינו דור אחר דור ורב מפי רב עד למשה רבינו ששמען בעל פה מפי הגבורה ומסרן לישראל.

הלכות אלו אין להם רמז גלוי בתורה, ואי אפשר ללמוד אותם באחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן או בדרך סברא[4] זאת בשונה משאר התורה שבעל פה שאפשר ללומדה בי"ג המידות וכיוצא בזה.

גדרם[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ תורה אור יתרו סז, ב
  2. ^ שמות כד, יב
  3. ^ רמב"ם בהקדמה לי"ד החזקה
  4. ^ רמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות