יצחק יואל רפאלוביץ – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־05:28, 27 ביוני 2025

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לחב"דפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הרב יצחק יואל רפאלוביץ היה רבה של קרמנצוג' במשך כ-53 שנה עד עלותו לארץ ישראל בשנת תרצ"ב^[1].

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו ר' דוד בשנת תרי"ד^[2] או תרי"ח^[3]. בצעירותו (גיל 16?) נשתדך עם רבקה בתו של הרב יוסף תומרקין רבם של חסידי חב"ד בקרמנצ'וג^[4]. לאחר פטירתו של הרב תומרקין מילא את מקומו אחיו וחתנו הרב צבי תומרקין, ולאחר פטירתו מילא

הרב יצחק יואל היה מחסידי אדמו"ר המהר"ש, ואדמו"ר הרש"ב.

בתקופה הראשונה לאחר עלותו על כס הרבנות קיבל משכורת זעומה ובשל כך סבל ממצב כלכלי קשה, אולם לאחר זמן החל לשלוח ידו בעסקים והפך לסוחר גדול. מכספו הפריש סכומים גדולים אותם שיגר לאדמו"ר הרש"ב.

במקביל לרבנותו ומסחרו, עסק רבות בעבודה ציבורית מסועפת במאבק נגד מחריבי היהדות מבית ומחוץ, על פי הוראות של הרבי הרש"ב, והשתתף באסיפת הרבנים עת"ר שם עמד לצידו של אדמו"ר הרש"ב במלחמה על שמירת חומות היהדות.

הייתה לו חנות של קאלאשין (ערדליים). אדמו"ר הרש"ב אמר עליו פעם: ראיתי שמכניסים את הרגלים לקאלאשין, אך להכניס את הראש לקאלאשין - זאת לא ראיתי.

הקהל בעירו נשמע תמיד להוראותיו וקיבלן בכבוד, הן בגלל אופיו התקיף של הרב והן בגלל שהיה גביר גדול ונכבד. עצותיו תמיד התגלו כמועילות ופקחותו הייתה ידועה ומפורסמת בציבור.

ידוע אודותיו הסיפור, כי כאשר תקע אדמו"ר מהר"ש 'טרומיטין' ב'תרועה', והרב רפאלוביץ' רצה לשאול את הטעם על כך ביחידות, נזף בו האדמו"ר: מה אתה חושב, מחשבות זרות הן רק שטויות והבלים? גם כשחושבים על מה שלא צריך, אפילו בענייני קדושה, מחשבות אלה הן בבחינת מחשבות זרות.^[5]

בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה לארץ הקודש בשנת תרצ"א^[6] והתגורר בירושלים, לאחר עלייתו לארץ נשאר הרב משה טרשצ'אנסקי רבה היחידי של קרמנצ'וג.

נפטר בכ"ו תמוז תרצ"ח^[7] (כנכתב ע"ג מצבתו ובעתונות התקופה ובתורת א"י חוברת יא-יג). ומנוחתו כבוד בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, גדליה.
בנו, סענדער.
בנו, משה מאיר.
בנו, חיים חייקל^[8].
בתו, מרים-סימא, נישאה לאפרים פישל גאראוויץ.
בתו, דאבע-שרה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר חסידים הראשונים ע' 161-168.
זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 59-65.
ספר מאורי ישראל ע' 151-153.
שו"ת מהר"י תומרקין ע' 62-71.
שו"ת נשמת חיים סימן נ.

הערות שוליים

^ שערי ציון שם, ובתורת א"י שעלה בתרצ"ה, וברשימות דברים (חיטריק) עמ' 396 שעלה לארץ בתרפ"ד.
^ ירחון שערי ציון תרח"צ עמ' נג, וירחון תורת ארץ ישראל שנת תרח"צ, מציינים שנפטר בשנת ה-84 או ה-85 לחייו
^ ספר אהלי שם (גוטליב) עמ' 190
^ רשימות היומן עמ' רלז.
^ ספר השיחות תש"א עמ' 28, בלה"ק ס"ע כ
^ באניה איליאץ. הארץ 27.10.1931
^ שערי ציון ותורת א"י הנ"ל.
^ נפטר כ"ז אב תש"ם

[1] שערי ציון שם, ובתורת א"י שעלה בתרצ"ה, וברשימות דברים (חיטריק) עמ' 396 שעלה לארץ בתרפ"ד.

[2] ירחון שערי ציון תרח"צ עמ' נג, וירחון תורת ארץ ישראל שנת תרח"צ, מציינים שנפטר בשנת ה-84 או ה-85 לחייו

[3] ספר אהלי שם (גוטליב) עמ' 190

[4] רשימות היומן עמ' רלז.

[5] ספר השיחות תש"א עמ' 28, בלה"ק ס"ע כ

[6] באניה איליאץ. הארץ 27.10.1931

[7] שערי ציון ותורת א"י הנ"ל.

[8] נפטר כ"ז אב תש"ם

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{לעריכה}}
+הרב '''יצחק יואל רפאלוביץ''' היה רבה של [[קרמנצוג']] במשך כ-53 שנה עד עלותו ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרצ"ב]]{{הערה|שערי ציון שם, ובתורת א"י שעלה בתרצ"ה, וברשימות דברים (חיטריק) עמ' 396 שעלה לארץ בתרפ"ד.}}.
 [[קובץ:הרב רפאלוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק יואל רפאלוביץ (תמונה שצולמה בעת [[אסיפת הרבנים עת"ר]])]]
-הרב '''יצחק יואל''' רפאלוביץ נולד בשנת תרי"ד{{הערה|ירחון שערי ציון תרח"צ עמ' נג, וירחון תורת ארץ ישראל שנת תרח"צ, מציינים שנפטר בשנת ה-84 או ה-85 לחייו</ref> או תרי"ח{{הערה|ספר אהלי שם (גוטליב) עמ' 190</ref>.
-בצעירותו (גיל 16?) נשתדך עם בתו של הרב [[יוסף תומרקין]] רבם של חסידי חב"ד ב[[קרמנצ'וג]]{{הערה|רשימות היומן עמ' רלז.</ref>. לאחר פטירתו של הרב תומרקין מילא את מקומו אחיו וחתנו הרב [[צבי תומרקין]], ולאחר פטירתו מילא את מקומו הרב רפאלוביץ במשך כ-53 שנה עד עלותו לארץ ישראל בשנת תרצ"ב{{הערה|שערי ציון שם, ובתורת א"י שעלה בתרצ"ה, וברשימות דברים (חיטריק) עמ' 396 שעלה לארץ בתרפ"ד.</ref>.
-==תולדות חיים==
+==תולדות חייו==
+נולד לאביו ר' דוד בשנת [[תרי"ד]]{{הערה|ירחון שערי ציון תרח"צ עמ' נג, וירחון תורת ארץ ישראל שנת תרח"צ, מציינים שנפטר בשנת ה-84 או ה-85 לחייו}} או תרי"ח{{הערה|ספר אהלי שם (גוטליב) עמ' 190}}.
+בצעירותו (גיל 16?) נשתדך עם רבקה בתו של הרב [[יוסף תומרקין]] רבם של חסידי חב"ד ב[[קרמנצ'וג]]{{הערה|רשימות היומן עמ' רלז.}}. לאחר פטירתו של הרב תומרקין מילא את מקומו אחיו וחתנו הרב [[צבי תומרקין]], ולאחר פטירתו מילא
 הרב '''יצחק יואל''' היה מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], ו[[אדמו"ר הרש"ב]].
@@ שורה 14: / שורה 15: @@
 הייתה לו חנות של קאלאשין (ערדליים). אדמו"ר הרש"ב אמר עליו פעם: ראיתי שמכניסים את הרגלים לקאלאשין, אך להכניס את הראש לקאלאשין - זאת לא ראיתי.
-הקהל בעירו  נשמע תמיד להוראותיו וקיבלן בכבוד, הן בגלל אופיו התקיף של הרב והן בגלל שהיה גביר גדול ונכבד. עצותיו תמיד התגלו כמועילות ופקחותו הייתה ידועה ומפורסמת בציבור.
+הקהל בעירו נשמע תמיד להוראותיו וקיבלן בכבוד, הן בגלל אופיו התקיף של הרב והן בגלל שהיה גביר גדול ונכבד. עצותיו תמיד התגלו כמועילות ופקחותו הייתה ידועה ומפורסמת בציבור.
 ידוע אודותיו הסיפור, כי כאשר תקע [[אדמו"ר מהר"ש]] 'טרומיטין' ב'תרועה', והרב רפאלוביץ' רצה לשאול את הטעם על כך ביחידות, נזף בו האדמו"ר: מה אתה חושב, מחשבות זרות הן רק שטויות והבלים? גם כשחושבים על מה שלא צריך, אפילו בענייני קדושה, מחשבות אלה הן בבחינת מחשבות זרות.{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 28, בלה"ק ס"ע כ}}
-בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]] והתגורר ב[[ירושלים]], לאחר עלייתו לארץ נשאר הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] רבה היחידי של קרמנצ'וג.
+בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת תרצ"א<ref>באניה איליאץ. הארץ 27.10.1931</ref> והתגורר ב[[ירושלים]], לאחר עלייתו לארץ נשאר הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] רבה היחידי של קרמנצ'וג.
-נפטר ב[[ט"ו תמוז]] [[תרצ"ו]]{{הערה|קונ' דברי ימי הרבנית רבקה עמוד עד הערה 172. וספר השיחות [[תרפ"א]] עמ' 9. ובאגרות קודש אדמו"ר הריי"ץ ח"ד עמ' צט, באגרת מיום י"ב מנ"א תרצ"ז מכנו אדמו"ר הריי"ץ בברכת החיים.</ref> ויש אומרים שנפטר ב[[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ח]]{{הערה|שערי ציון ותורת א"י הנ"ל.}} (כנכתב ע"ג מצבתו). ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
+נפטר ב[[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ח]]{{הערה|שערי ציון ותורת א"י הנ"ל.}} (כנכתב ע"ג מצבתו ובעתונות התקופה ובתורת א"י חוברת יא-יג). ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
-בניו: גדליה, סענדער, משה מאיר, חיים חייקל.
+== משפחתו ==
+* בנו, גדליה.
+* בנו, סענדער.
+* בנו, משה מאיר.
+* בנו, חיים חייקל{{הערה|נפטר כ"ז אב תש"ם}}.
+* בתו, מרים-סימא, נישאה לאפרים פישל גאראוויץ.
+* בתו, דאבע-שרה.
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 29: / שורה 36: @@
 *ספר '''מאורי ישראל''' ע' 151-153.
 *שו"ת '''מהר"י תומרקין''' ע' 62-71.
-וראה שו"ת נשמת חיים סימן נ.
+*שו"ת נשמת חיים סימן נ.
 {{הערות שוליים}}