רל"א שערים – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־15:53, 4 ביוני 2025

"רל"א שערים פָנים ואחור" (או בקיצור "רל"א שערים") הינו מושג יסודי בתורת הקבלה ומצוי בעיקר בספרי קבלה וכן בכמה מספרי החסידות.

משמעות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ה"רל"א שערים" הם מאתים שלושים ואחד (231) צירופים שונים של אותיות ה-אל"ף בי"ת בלשון הקודש הנמנים בספר יצירה ומהווים למעשה את ראשית המשמעות בלשון הקודש.

ב-א"ב ישנם 22 אותיות, כך שאם נחשב את מספר הצירופים האפשריים ל-22 אותיות באורך 2 תווים וללא חזרה (2÷22×21) נגיע ל-231 (בגימטריא רל"א) צירופים ב-"פנים" ו-231 ב"אחור"^[1] ("צירוף" פירושו החלפת אות מה-א"ב באחת מהאותיות שלאחריה: לאות א', הראשונה שב-כ"ב האותיות, ישנם כ"א צירופים. לאות ב' שאחריה ישנם כ' צירופים, וכן הלאה עד לאות ש' שיש לה צירוף אחד, וכך מגיעים לסכום של רל"א.)

הסדר של "רל"א שערים" ב"פנים" הינו בסדר הבא:

באות אל"ף (כ-כ"א צירופים): א"ב, א"ג, א"ד, וכן הלאה...
באות בי"ת (כ- כ' צירופים): ב"ג, ב"ד, ב"ה וכן הלאה...

בעוד הסדר ב"רל"א שערים, "באחור" הוא:

באות אל"ף: ב"א, ג"א, ד"א, וכן הלאה...
באות בי"ת: ג"ב, ד"ב, ה"ב וכן הלאה...

משמעותם של צירופי אותיות אלו הם האותיות העיקריות או ("אותיות היסוד") בשורש (ולא האותיות הראשונות במילה כפי שניתן לטעות.) למשל ה"שער" של המילים "פדיה" או "פדיון" אינו פ"ה או פ"נ אלא פ"ד (מהפ.ד.ה). דוגמא נוספת להופעתם של רל"א שערים פנים ואחור: שער ל"מ ב"פנים" במילה לח"ם. ושער מ"ל ב"אחור" במילה מז"ל.

בספר יצירה מתואר בנוסף כי ע"י 462 (בגימטריא נתי"ב, 462=231X2.) צירופים אלו ב'פנים' ו'אחור' מתהווית בריאת העולם.

פירוש השימוש במילה "שער"[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחת הסיבות לקריאת 462 צירופים אלו בשם "שערים" הינה משום שצירופם של אותיות אלו מהווה למעשה כעין 'שער' כניסה מאותה התיבה לעוד תיבות רבות בלשון הקודש השייכות לאותו השער כלומר- הימצאותם של מספר מילים באותו ה"שער" מצביעה בנוסף גם על קשר מסוים ביניהם. היות ו'לשון הקודש' הינה למעשה השפה בה השתמש הקב"ה לברוא את העולם, הינה שפה מכוונת ומדוייקת ביותר, ואף מבואר בחסידות (בספר התניא, שער היחוד והאמונה פרק א'. וכן בתורת הבעש"ט) כי כשהקב"ה ברא את השמים במאמר "יהי רקיע" (בראשית א,ו)- אותם האותיות שיצאו מ"דיבור" הקב"ה (כביכול)- הם עצמם עומדים ברקיע ומהווים אותו בכל רגע ורגע, (וזהו פירוש הפסוק "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם", דברך ניצב, תרתי משמע!) ולכן היות ולשון הקודש הינה למעשה שפת הבריאה ממש, ישנה חשיבות רבה ביותר למילים בה, וממילא המצאותם של שני מילים באותו ה"שער" מצביע על קשר ביניהם.

מקור עניין הרל"א שערים[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור הקדום ביותר בו מופיע אזכור אודות "רל"א שערים" הינו בספר יצירה^[2] (המיוחס עוד לאברהם אבינו.) ושם כתוב: "כ"ב אותיות יסוד קבועות בגלגל ברל"א שערים, חזר גלגל פנים ואחור, סימן לדבר אין בטוב למעלה מ-ענ"ג ואין ברעה למטה מ-נג"ע. כיצד? שקלן והמירן: א' עם כולן וכולן עם א', ב' עם כולן וכולן עם ב', חוזרות חלילה, נמצאו יוצאות ברל"א שערים". ובהמשך מבאר את ענין ההתכללות של של כל אות עם כולם.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – רשימו

רל"א שערים הם אותיות הרשימו שבהם נמשך אור הקו שאחרי הצמצום. עניינם מוסבר בהרחבה במספר מקומות בחסידות החל מדרושי רבותינו בלקוטי תורה^[3], במאמרי אדמו"ר האמצעי^[4], באור התורה להרבי הצ"צ^[5], בתניא^[6] ועוד - ועד ביאורי חסידים שדנים בזה בהרחבה במקומות רבים^[7].

ולהמבואר בתניא אותיות וצירופים אלו הם שורשי חיות כל הנבראים שבכל העולמות, ועד שאפילו הנבראים הגשמיים שבעולם הזה (מדומם-צומח-חי-מדבר), הנה השמות בהם נקראו בלשון הקודש^[8] הם הם אותיות הדבור של הקב"ה מעשרה מאמרות שבתורה המשתלשלות ממדרגה למדרגה (ע"י הצמצום) וע"י החילופי ותמורות האותיות ברל"א השערים.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

נוטריקון - חילופי אותיות

הערות שוליים

↑ הסבר מפורט יותר לדרך החישוב הנזכרת למעלה: כל אות מ22 האותיות יכולה להצטרף עם כל שאר האותיות. בשל כך החישוב הוא: 22X21, אך לאחר ההכפלה נדרש להוריד חצי מהכמות, מחמת שבחישוב הנ"ל כל צירוף מופיע פעמיים. לדוג': צירוף א-ת מופיע גם כצירוף של הא' עם הת' וגם של הת' עם הא'. לכן לאחר שמכפילים את האותיות ב21 - מורידים חצי מן הסכום ומתקבל המספר 231. כמובן שבצירוף ה"אחור" החישוב פועל באותה הצורה.
↑ פרק ב, משניות ז-ח.
↑ בחוקותי נא ב, ד"ה להבין מ"ש באוצ"ח בתחלתו כו' צמצם עצמו כו'.
↑ ויקרא ח"ב ע' תתקטו
↑ להרבי הצ"צ, ורא ח"ב ע"מ חצרת
↑ שער היחוד והאמונה פרק א.
↑ שערי עיונים בדא"ח להרב מיכאל גולומב, מדרכי ההשתלשלות לדניאל אורטובסקי ועוד.
↑ היינו, בתורה ובדברי חז"ל.

[1] הסבר מפורט יותר לדרך החישוב הנזכרת למעלה: כל אות מ22 האותיות יכולה להצטרף עם כל שאר האותיות. בשל כך החישוב הוא: 22X21, אך לאחר ההכפלה נדרש להוריד חצי מהכמות, מחמת שבחישוב הנ"ל כל צירוף מופיע פעמיים. לדוג': צירוף א-ת מופיע גם כצירוף של הא' עם הת' וגם של הת' עם הא'. לכן לאחר שמכפילים את האותיות ב21 - מורידים חצי מן הסכום ומתקבל המספר 231. כמובן שבצירוף ה"אחור" החישוב פועל באותה הצורה.

[2] פרק ב, משניות ז-ח.

[3] בחוקותי נא ב, ד"ה להבין מ"ש באוצ"ח בתחלתו כו' צמצם עצמו כו'.

[4] ויקרא ח"ב ע' תתקטו

[5] להרבי הצ"צ, ורא ח"ב ע"מ חצרת

[6] שער היחוד והאמונה פרק א.

[7] שערי עיונים בדא"ח להרב מיכאל גולומב, מדרכי ההשתלשלות לדניאל אורטובסקי ועוד.

[8] היינו, בתורה ובדברי חז"ל.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''"רל"א שערים פָנים ואחור"''' (או בקיצור "רל"א שערים") הינו מושג יסודי ב[[תורת הקבלה]] ומצוי בעיקר בספרי קבלה וכן בכמה מספרי ה[[חסידות]].
+==משמעות==
+ה"רל"א שערים" הם מאתים שלושים ואחד (231) צירופים שונים של [[אותיות ה-אל"ף בי"ת]] ב[[לשון הקודש]] הנמנים ב[[ספר יצירה]] ומהווים למעשה את ראשית המשמעות בלשון הקודש.
-ה"רל"א שערים" הינם מאתים שלושים ואחד (231) צירופים שונים של [[אותיות ה-אל"ף בי"ת]] ב[[לשון הקודש]] הנמנים ב[[ספר יצירה]] ומהווים למעשה את ראשית המשמעות בלשון הקודש.
+ב-א"ב ישנם 22 אותיות, כך שאם נחשב את מספר הצירופים האפשריים ל-22 אותיות באורך 2 תווים וללא חזרה (2÷22×21) נגיע ל-231 (ב[[גימטריא]] רל"א) צירופים ב-"פנים" ו-231 ב"אחור"{{הערה|הסבר מפורט יותר לדרך החישוב הנזכרת למעלה: כל אות מ22 האותיות יכולה להצטרף עם כל שאר האותיות. בשל כך החישוב הוא: 22X21, אך לאחר ההכפלה נדרש להוריד חצי מהכמות, מחמת שבחישוב הנ"ל כל צירוף מופיע פעמיים. לדוג': צירוף א-ת מופיע גם כצירוף של הא' עם הת' וגם של הת' עם הא'. לכן לאחר שמכפילים את האותיות ב21 - מורידים חצי מן הסכום ומתקבל המספר 231. כמובן שבצירוף ה"אחור" החישוב פועל באותה הצורה.}} ("צירוף" פירושו החלפת אות מה-א"ב באחת מהאותיות שלאחריה: לאות א', הראשונה שב-כ"ב האותיות, ישנם כ"א צירופים. לאות ב' שאחריה ישנם כ' צירופים, וכן הלאה עד לאות ש' שיש לה צירוף אחד, וכך מגיעים לסכום של רל"א.)
-ב-א"ב ישנם 22 אותיות, כך שאם נחשב את מספר הצירופים האפשריים ל-22 אותיות (21X22) נגיע ל-231 (ב[[גימטריא]] רל"א) צירופים ב-"פנים" ו-231 ב"אחור" ("צירוף" פירושו החלפת אות מה-א"ב באחת מהאותיות שלאחריה: לאות א', הראשונה שב-כ"ב האותיות, ישנם כ"א צירופים. לאות ב' שאחריה ישנם כ' צירופים, וכן הלאה עד לאות ש' שיש לה צירוף אחד, וכך מגיעים לסכום של רל"א.)
 הסדר של "רל"א שערים" ב"פנים" הינו בסדר הבא:
 *באות אל"ף (כ-כ"א צירופים): א"ב, א"ג, א"ד, וכן הלאה...
 *באות בי"ת (כ- כ' צירופים): ב"ג, ב"ד, ב"ה וכן הלאה...
-*בעוד הסדר ב"רל"א שערים, "באחור" הסדר הוא:
+בעוד הסדר ב"רל"א שערים, "באחור" הוא:
 *באות אל"ף: ב"א, ג"א, ד"א, וכן הלאה...
 *באות בי"ת: ג"ב, ד"ב, ה"ב וכן הלאה...
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 ב[[ספר יצירה]] מתואר בנוסף כי ע"י 462 (ב[[גימטריא]] נתי"ב, 462=231X2.) צירופים אלו ב'פנים' ו'אחור' מתהווית [[בריאת העולם]].
-==== פירוש השימוש במילה "שער" ====
+=== פירוש השימוש במילה "שער" ===
-אחת הסיבות לקריאת 462 צירופים אלו בשם "שערים" הינה משום שצירופם של אותיות אלו מהווה למעשה כעין 'שער' כניסה מאותה התיבה לעוד תיבות רבות בלשון הקודש השייכות לאותו השער כלומר- הימצאותם של מספר מילים באותו ה"שער" מצביעה בנוסף גם על קשר מסוים ביניהם. היות ו[['לשון הקודש']] הינה למעשה השפה בה השתמש הקב"ה לברוא את העולם, הינה שפה מכוונת ומדוייקת ביותר, ואף מבואר בחסידות (ב[[ספר התניא]], [[שער היחוד והאמונה]] פרק א'. וכן בתורת [[הבעש"ט]]) כי כשהקב"ה ברא את השמים במאמר "יהי רקיע" ([[חומש בראשית|בראשית]] א,ו)- אותם האותיות שיצאו מ"דיבור" הקב"ה (כביכול)- הם עצמם עומדים ברקיע ומהווים אותו בכל רגע ורגע (וזהו פירוש הפסוק "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם", דברך ניצב, תרתי משמע!)! ולכן היות ולשון הקודש הינה למעשה שפת הבריאה ממש, ישנה חשיבות רבה ביותר למילים בה, וממילא המצאותם של שני מילים באותו ה"שער" מצביע על קשר ביניהם.
+אחת הסיבות לקריאת 462 צירופים אלו בשם "שערים" הינה משום שצירופם של אותיות אלו מהווה למעשה כעין 'שער' כניסה מאותה התיבה לעוד תיבות רבות ב[[לשון הקודש]] השייכות לאותו השער כלומר- הימצאותם של מספר מילים באותו ה"שער" מצביעה בנוסף גם על קשר מסוים ביניהם. היות ו'[[לשון הקודש]]' הינה למעשה השפה בה השתמש הקב"ה לברוא את העולם, הינה שפה מכוונת ומדוייקת ביותר, ואף מבואר בחסידות (ב[[ספר התניא]], [[שער היחוד והאמונה]] פרק א'. וכן בתורת [[הבעש"ט]]) כי כשהקב"ה ברא את השמים במאמר "יהי רקיע" ([[חומש בראשית|בראשית]] א,ו)- אותם האותיות שיצאו מ"דיבור" הקב"ה (כביכול)- הם עצמם עומדים ברקיע ומהווים אותו בכל רגע ורגע, (וזהו פירוש הפסוק "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם", דברך ניצב, תרתי משמע!) ולכן היות ולשון הקודש הינה למעשה שפת הבריאה ממש, ישנה חשיבות רבה ביותר למילים בה, וממילא המצאותם של שני מילים באותו ה"שער" מצביע על קשר ביניהם.
-=== מקור הרל"א שערים ===
+== מקור עניין הרל"א שערים ==
-המקור הקדום ביותר בו מופיע אזכור אודות "רל"א שערים" הינו ב-[[בספר יצירה]]{{הערה|פרק ב, משניות ז-ח.}} (המיוחס עוד ל[[אברהם אבינו]].) ושם כתוב: "כ"ב אותיות יסוד קבועות בגלגל ברל"א שערים, חזר גלגל פנים ואחור, סימן לדבר אין בטוב למעלה מ-ענ"ג ואין ברעה למטה מ-נג"ע. כיצד? שקלן והמירן: א' עם כולן וכולן עם א', ב' עם כולן וכולן עם ב', חוזרות חלילה, נמצאו יוצאות ברל"א שערים". ובהמשך מבאר את ענין ההתכללות של של כל אות עם כולם.
+המקור הקדום ביותר בו מופיע אזכור אודות "רל"א שערים" הינו ב[[ספר יצירה]]{{הערה|פרק ב, משניות ז-ח.}} (המיוחס עוד ל[[אברהם אבינו]].) ושם כתוב: "כ"ב אותיות יסוד קבועות בגלגל ברל"א שערים, חזר גלגל פנים ואחור, סימן לדבר אין בטוב למעלה מ-ענ"ג ואין ברעה למטה מ-נג"ע. כיצד? שקלן והמירן: א' עם כולן וכולן עם א', ב' עם כולן וכולן עם ב', חוזרות חלילה, נמצאו יוצאות ברל"א שערים". ובהמשך מבאר את ענין ההתכללות של של כל אות עם כולם.
-== תפקידם של הרל"א שערים ==
+==בחסידות==
-ההתייחסות העיקרית ואולי גם הראשונה לרל"א שערים הינה ב[[ספר התניא]] שחיבר [[אדמו"ר הזקן]] ([[שער היחוד והאמונה|שעהיוה"א]] פרק א) ושם כתוב: "וז"ש [[האריז"ל]] שגם בדומם ממש כמו אבנים ואפר ומים יש בחי' נפש וחיות רוחנית, דהיינו בחי' התלבשות [[אותיות הדיבור]] [[עשרה מאמרות|מעשרה מאמרו']] המחיות ומהוות את הדומם... ואף שלא הוזכר שם אבן בעשרה מאמרות שבתורה, אעפ"כ נמשך חיות לאבן ע"י צירופים וחילופי אותיות המתגלגלות ב'''רל"א שערים''' פנים ואחור כמ"ש ב[[ספר יצירה|ס' יצירה]]...".
+{{ערך מורחב|ערך=[[רשימו]]}}
+רל"א שערים הם אותיות ה[[רשימו]] שבהם נמשך [[אור הקו]] שאחרי [[הצמצום]]. עניינם מוסבר בהרחבה במספר מקומות בחסידות החל מדרושי רבותינו ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|בחוקותי נא ב, ד"ה להבין מ"ש באוצ"ח בתחלתו כו' צמצם עצמו כו'.}}, במאמרי אדמו"ר האמצעי{{הערה|ויקרא ח"ב ע' תתקטו}}, באור התורה להרבי הצ"צ{{הערה|להרבי הצ"צ, ורא ח"ב ע"מ חצרת}}, ב[[ספר התניא|תניא]]{{הערה|[[שער היחוד והאמונה]] פרק א.}} ועוד - ועד ביאורי חסידים שדנים בזה בהרחבה במקומות רבים{{הערה|שערי עיונים בדא"ח להרב מיכאל גולומב, מדרכי ההשתלשלות לדניאל אורטובסקי ועוד.}}.
-כלומר, הכוונה היא כי בכל הנבראים שבעולם הן בני-האדם והן ב"[[דצח"מ|דומם-צומח-חי-מדבר]]", השמות בהם נקראו בלשון הקודש (הכוונה למילים המופיעות בתנ"ך, להוציא ממילים שהתחדשו והומצאו בעת האחרונה.
+ולהמבואר בתניא אותיות וצירופים אלו הם שורשי חיות כל הנבראים שבכל העולמות, ועד שאפילו הנבראים הגשמיים שבעולם הזה (מ[[דצח"מ|דומם-צומח-חי-מדבר]]), הנה השמות בהם נקראו בלשון הקודש{{הערה|היינו, בתורה ובדברי חז"ל.}} הם הם אותיות הדבור של הקב"ה מ[[עשרה מאמרות]] שבתורה המשתלשלות ממדרגה למדרגה (ע"י ה[[צמצום]]) וע"י החילופי ותמורות האותיות ברל"א השערים.
-וגם המילים שהומצאו בזמן התנ"ך, לדוגמא קריאת שמות החיות ע"י אדם, מובא בהמשך התניא כי [[אדם הראשון]] כיוון בקריאת השמות לשמם האמיתי כפי שהקב"ה רצה שיקראו וכפי שחיותם נמשכת להם ע"י החילופי אותיות מעשרה מאמרות.) הם הם אותיות הדבור של הקב"ה מ[[עשרה מאמרות]] שבתורה המשתלשלות ממדרגה למדרגה (ע"י ה[[צמצום]]) וע"י החילופי ותמורות האותיות ברל"א השערים הן מגיעות ומתלבשות באותו נברא, ואותו נברא למעשה 'מתחייה" מאותה הקדושה ש"בעשרה המאמרות" וכך מתהווה בכל רגע. (הדוגמא שהובאה בתניא היא אבן- נכון אמנם שהמילה אבן לא מוזכרת בעשרה מאמרות, אך ע"י החילופים ותמורות האותיות [בין היתר ע"י רל"א שערים] משתלשל השער של המילה אב"ן לעולם הזה הגשמי. אז למעשה יוצא שבסופו של דבר כל חיות הבריאה משלשלת ע"י הרל"א שערים פנים ואחור.
+==ראו גם==
+*[[נוטריקון]] - [[חילופי אותיות]]
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:תורת הקבלה]]