רגש – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "'''רגש''' הוא שם לתכונת האדם להתפעל באופנים שונים מהמציאות הסובבת אותו. התורה מבחינה בין שב..." |
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==משמעות השורש רג"ש== | ==משמעות השורש רג"ש== | ||
השורש רג"ש ב[[לשון הקודש]] מורה על רעש, סער ושאון: הן בפסוקי ה[[תורה]], כגון "למה רגשו גויים"{{הערה| | השורש רג"ש ב[[לשון הקודש]] מורה על רעש, סער ושאון: הן בפסוקי ה[[תורה]], כגון "למה רגשו גויים"{{הערה|תהלים ב' א'.}} ו"בית אלקים נהלך ברגש"{{הערה|תהלים נ"ה ט"ו.}}, הן בלשון חז"ל, כגון "למה מפיסין וחוזרין ומפיסין... כדי להרגיש כל העזרה"{{הערה|יומא כד:}}, ועל דרך זה בלשון [[ארמית]] "אתי רגשא ואתא על ימא"{{הערה|זוהר נשא קל"ב א'}}. | ||
==טעם שרגשות האדם נקראים "רגשות"== | ==טעם שרגשות האדם נקראים "רגשות"== | ||
הטעם לשם זה למידות האדם הוא, כי מידות האדם הן בתנועת התפעלות, רעש ושאון, וזאת בשונה ואף בניגוד לתכונת ה[[מוחין]] | הטעם לשם זה למידות האדם הוא, כי מידות האדם הן בתנועת התפעלות, רעש ושאון, וזאת בשונה ואף בניגוד לתכונת ה[[מוחין]] - ועד שבספרי חסידות נמשלו המוחין ל"[[מים]]" והרגשות ל"[[אש]]": | ||
"דהנה ידוע דמוחין ומדות הן מים ואש, דמדות הן בחינת יסוד האש שהוא חם ויבש והיינו '''שאינו''' מאיר בהם אור האלקי וזהו עניין יבישות מבחינת אור וגילוי וע"י זה הם בבחינת חמימות ורשפי אש כו' וזהו עניין ההתפעלות כו', והמוחין בכלל הן בחינת יסוד המים קר ולח '''שמאיר''' שם האור האלקי ואינם בבחינת התפעלות במורגש כי אם בבחינת קרירות כו'"{{הערה|מאמרים עת"ר קל"ה.}}. | |||
ראה גם {{ערכים מורחבים|ערך=[[מידות טובות]], [[מידות (ספירות)|ספירות]]}} | |||
==טעם שהרגשות נקראו גם "מידות"== | ==טעם שהרגשות נקראו גם "מידות"== | ||
===מלשון "מדו בד"{{הערה|ויקרא ו' ג'.}} – לבוש=== | ===מלשון "מדו בד"{{הערה|ויקרא ו' ג'.}} – לבוש=== | ||
השכל והרגש אינם עצם הנפש אלא רק "הארה" ו[[ | השכל והרגש אינם עצם הנפש אלא רק "הארה" ו[[כוח חוש וכשרון|כוחות]] המתפשטים ממנה, ולכן נקראים "מידות" - מלשון "מדו בד"{{הערה|תורה אור פ"ב ג'}}. כלומר, שהם רק [[לבוש|לבושים]] לעצם הנפש, על דרך שהמידות למעלה (בספירות העליונות) הן רק כלים ולבושים דרכם עובר האור האלקי ל[[עולם (בחסידות)|עולמות]]{{הערה|המשך תער"ב ח"ב עמ' תשכ"ו.}} | ||
===מלשון מדידה והגבלה=== | ===מלשון מדידה והגבלה=== | ||
כללות עניין הספירות{{הערה|מדרכי ההשתלשלות א' עמ' 401, על פי תורת מנחם ל"ב עמ' 372.}} | כללות עניין הספירות{{הערה|מדרכי ההשתלשלות א' עמ' 401, על פי תורת מנחם ל"ב עמ' 372.}} הוא מלשון ספירה וגבול. אך מכל מקום עניין זה מתבטא ביותר במידות דאצילות, ששם מתעבה האור יותר ואז דוקא שייך עניין הגבול וקיצבה. כי האור עצמו הוא למעלה מהנבראים ושלא בערך אליהם כלל, ופעולת הכלים (המידות) בהאור הוא להלבישו ולהורידו לבחינה שיהיה שייך לעולמות (והיינו, שבחינת מידות היא מדידה והגבלה){{הערה|והגבלה מעין זו שייכת גם בהאור שלמעלה מהשתלשלות, כמו י"ג מדות הרחמים שהם למעלה מהשתלשלות ובכל זאת נקראים מדות.}} | ||
==טעם שנקראו "כפולות" ו"שבעת ימי הבניין"== | ==טעם שנקראו "כפולות" ו"שבעת ימי הבניין"== | ||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
===כפולות=== | ===כפולות=== | ||
על שם שאופן התגלותן הוא "כפול" – באופן "רך" ובאופן "קשה"{{הערה|תיקוני זוהר תיקון ע'}}. ביאור: נאמר | על שם שאופן התגלותן הוא "כפול" – באופן "רך" ובאופן "קשה"{{הערה|תיקוני זוהר תיקון ע'}}. ביאור: נאמר ב[[ספר יצירה]]{{הערה|פרק א'.}} שכ"ב האותיות נחלקות לעשר עיקריות וי"ב פשוטות. עשר העיקריות נחלקות גם הן לשלוש ראשיות (אמ"ש) ושבע משניות (בג"ד כפר"ת). שבע האותיות המשניות הן שבע המידות, ורק הן המקבלות (מבחינה דקדוקית) את נקודת הדגש. ובמידות האדם מתבטא הדבר בכך שפעמים הן בתוקף ופעמים ברכות. | ||
===שבעת ימי הבניין=== | ===שבעת ימי הבניין=== | ||
| שורה 29: | שורה 30: | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | ||
[[קטגוריה:מידות ורגשות]] | |||