מרדכי אליהו שווי – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־20:19, 7 באפריל 2025

הרב מרדכי אליהו שוויי (תרס"ד – ו' שבט תש"ב) היה חסיד בתקופת הרבי הריי"צ, חניך ישיבות תומכי תמימים, ושליחו של הרבי הריי"צ לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים רבניים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרס"ד בעיר דווינסק שבלטביה, הוא היה נכדו של הרב אייזיק טריווש מווילנה, מגזע צאצאי רש"י.

בשנת תרע"ו נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ תרע"ז, חזר לבית הוריו בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה^[1], והמשיך לשקוד על לימוד התורה באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק.

ה'רוגוצ'ובר', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו 'סמיכה' להוראה.

כשהגיע לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו מרת בוניא, בתו של החסיד ר' מנחם מענדל דימאנט, ונכדתו של החסיד ר' אהרן יעקב וויילער.

בשנת תרפ"ח לערך, העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת הרבי הריי"צ לעיר אבּוּ (טורְקוּ) שבפינלנד, ועסק שם בחינוך הנוער, ובקירוב צעירים ליהדות, שם גם נולדו לו ילדיו.

פתגם היום יום הידוע על גיל האפשערניש, היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין גם כן בהערות הרבי על היום יום משנת תשנ"ג.

במשך חמש שנים שהה הרב שוויי בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו^{[דרושה הבהרה]}, ובשנת תרצ"ה העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווה שבאסטוניה, שם כיהן כרב מורה הוראה, וכשוחט ובודק.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת ת"ש, נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וופקנט, שבסמיכות לבוכרה.

בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה בו' שבט תש"ב, ולמרות המאמצים הרבים, לצערה של המשפחה לא הצליחו להביאו לקבר ישראל. הוא הותיר אחריו אלמנה וארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).

לאחר פטירתו שלחה אשתו את הילדים ללמוד בתומכי תמימים סמרקנד, הילד הקטן (לימים הרב אהרון יעקב שוויי רבה של שכונת קראון הייטס) היה הולך בכל יום לתחנת הרכבת לבדוק אם אמו הגיעה^[2]. בשנת תשע"ט קעמפ ב'גן ישראל מוסקבה' כתבו שיר על הסיפור^[3].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתו, מרת הינדא - נפטרה מזיהום בהיותה בת 14, בט"ו אלול תש"ב.
בנו, הרב ברוך שלום שוויי.
בנו, הרב אייזיק שוויי - מרבני קהילת חב"ד ליובאוויטש במונטריאול.
בנו, הרב אהרן יעקב שוויי - מרא דאתרא של שכונת קראון הייטס.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבוא לכרך הראשון של 'כתבי ר' אייזיק'.
מבוא לספר 'כתבי ר' אהרן יעקב'.

הערות שוליים

↑ ראה זכרון לבני ישראל פרק י"ב
↑ כשהרב שוויי חיכה לאימו כל יום בתחנת הרכבת… - טור פרידה מאת ר' שרגא קרומבי
↑ קליפ מרגש על סיפור הילדות של הרב שוויי ע"ה

[1] ראה זכרון לבני ישראל פרק י"ב

[2] כשהרב שוויי חיכה לאימו כל יום בתחנת הרכבת… - טור פרידה מאת ר' שרגא קרומבי

[3] קליפ מרגש על סיפור הילדות של הרב שוויי ע"ה

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב '''מרדכי אליהו שווי''' ([[תרס"ד]] - [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של הרבי הריי"צ לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].
+{{אין תמונה}}
+הרב '''מרדכי אליהו שוויי''' ([[תרס"ד]] – [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].
 ==תולדות חיים==
-הרב מרדכי אליהו שווי נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שבליטא כנכדו של הרב אייזיק טראוויש, מגזע צאצאי [[רש"י]].
+נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שבלטביה, הוא היה נכדו של הרב אייזיק טריווש מווילנה, מגזע צאצאי [[רש"י]].
-בשנת [[תרע"ד]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן חזר לביתו הורה בדווינק, והמשיך לשקוד על לימוד התורה באחד מבתי המדרש שבעיר.
+בשנת [[תרע"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ [[תרע"ז]], חזר לבית הוריו בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה{{הערה|ראה זכרון לבני ישראל פרק י"ב}}, והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק.
 ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה.
-לכשהגיע לגיל הנישואים, [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' [[מנחם מענדל דימונד]], ונכדתו של ר' [[אהרון יעקב ויילער]].
+כשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של החסיד ר' [[מנחם מענדל דימאנט]], ונכדתו של החסיד ר' [[אהרן יעקב וויילער]].
-בשנת [[תר"צ]] העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבו שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולד לו בנו הרב [[אייזיק שווי]].
+בשנת [[תרפ"ח]] לערך, העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבּוּ (טורְקוּ) שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולדו לו ילדיו.
-הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווא (אסטוניה), שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]], ובשנת [[תרצ"ט]] נולד בנו הרב [[אהרון יעקב שווי]].
+פתגם [[היום יום]] הידוע על גיל ה[[אפשערניש]], היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין גם כן בהערות הרבי על היום יום משנת [[תשנ"ג]].
-לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].
+במשך חמש שנים שהה הרב שוויי בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו{{הבהרה}}, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווה שב[[אסטוניה]], שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]].
-בהיותו בבוכרה, נפטר מקשיי המלחמה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).
+לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וופקנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].
+בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], ולמרות המאמצים הרבים, לצערה של המשפחה לא הצליחו להביאו לקבר ישראל. הוא הותיר אחריו אלמנה וארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).
+לאחר פטירתו שלחה אשתו את הילדים ללמוד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]], הילד הקטן (לימים הרב [[אהרון יעקב שוויי]] רבה של שכונת [[קראון הייטס]]) היה הולך בכל יום לתחנת הרכבת לבדוק אם אמו הגיעה{{הערה|[https://chabad.info/blogs/594610/ כשהרב שוויי חיכה לאימו כל יום בתחנת הרכבת…] - טור פרידה מאת ר' שרגא קרומבי{{אינפו}}}}. בשנת [[תשע"ט]] קעמפ ב'[[גן ישראל מוסקבה]]' כתבו שיר על הסיפור{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/594907/ קליפ מרגש על סיפור הילדות של הרב שוויי ע"ה {{וידפו}}]}}.
 ==משפחתו==
-'''בניו:'''
+[[קובץ:משפחת שווי.jpg|250px| שמאל|ממוזער|ילדי משפחת שוויי: הרב [[אהרון יעקב שוויי]] (במרכז), הרב [[ברוך שלום שוויי]] (מימין) והרב [[אייזיק שוויי]] (משמאל)]]
-*[[אהרון יעקב שווי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]].
+*בתו, מרת הינדא - נפטרה מזיהום בהיותה בת 14, ב[[ט"ו אלול]] [[תש"ב]].
-*[[אייזיק שווי]] - מרא דאתרא בקהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]] ().
+*בנו, הרב [[ברוך שלום שוויי]].
-*[[אברהם שווי]] ().
+*בנו, הרב [[אייזיק שוויי]] - מרבני קהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]].
-*[[ברוך שלום שווי]] ().
+*בנו, הרב [[אהרן יעקב שוויי]] - [[מרא דאתרא]] של שכונת [[קראון הייטס]].
 ==לקריאה נוספת==
-הקדמה לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.
+*מבוא לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.
+*מבוא לספר '[[כתבי ר' אהרן יעקב]]'.
-{{מיון רגיל:שווי, מרדכי אליהו}}
+{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
+{{מיון רגיל:שוויי, מרדכי אליהו}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]]
+[[קטגוריה:אישים בדווינסק]]
+[[קטגוריה:משפחת שוויי]]