לדלג לתוכן

רבי מאיר אבן גבאי – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
יצירת דף עם התוכן "'''רבי מאיר''' בן יחזקאל '''אבן גבאי''', מכונה ר' מאיר ן' גבאי או מהר"ם גבאי (ה'ר"מ (1480) – ה'ש' (1540) לערך), היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד, ולפני האריז"ל בכלל. מחבר ספרי קבלה חשובים, בהם "עבודת הקודש" ו"דרך אמונה". רבי מאיר נולד בספרד בשנת ר"מ (1480), וגלה מספרד בילדו..."
 
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
תיקונים, קישורים
 
(7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי מאיר''' בן יחזקאל '''אבן גבאי''', מכונה ר' מאיר ן' גבאי או מהר"ם גבאי (ה'ר"מ (1480) – ה'ש' (1540) לערך), היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד, ולפני האריז"ל בכלל. מחבר ספרי קבלה חשובים, בהם "עבודת הקודש" ו"דרך אמונה".
'''רבי מאיר''' בן יחזקאל '''אבן גבאי''', מכונה גם ר' מאיר ן' גבאי או מהר"ם גבאי (ה'ר"מ (1480) – ה'ש' (1540) לערך), היה מחשובי ה[[תורת הקבלה|מקובלים]] בתקופת [[ספרד|גירוש ספרד]], ולפני [[האריז"ל]] בכלל. מחבר ספרי קבלה חשובים, בהם "עבודת הקודש" ו"דרך אמונה".
[[קובץ:שער ספר עבודת הקודש.jpg|ממוזער|שער הספר עבודת הקודש]]
==תולדות חיים==
רבי מאיר נולד בספרד בשנת ר"מ (1480), וגלה ממנה בילדותו בעת הגירוש בשנת רנ"ב (1492), בהיותו בן 12. התיישב ב[[טורקיה]] או ב[[מצרים]] ונקבר בארץ ישראל. חיבר שלושה ספרים בתורת הקבלה, בהם פרש וחידש שיטה ייחודית ומחודשת בקבלה, ששימשה יסוד למקובלים שחיו אחריו.


רבי מאיר נולד בספרד בשנת ר"מ (1480), וגלה מספרד בילדותו בעת הגירוש בשנת רנ"ב (1492), בהיותו בן 12. התיישב בטורקיה ונקבר בארץ ישראל. חיבר שלושה ספרים בתורת הקבלה, בהם פרש וחידש שיטה ייחודית ומחודשת בקבלה, ששימשה כיסוד למקובלים שחיו אחריו.
התנגד נחרצות ללימודי [[שיטת החקירה|פילוסופיה]], מפני שטען כי אי אפשר שלא יגרמו לאדם הרהורי כפירה.


לא ידוע לנו כמעט דבר על חייו.
מלבד זאת לא ידוע לנו כמעט דבר על חייו.


את ספרו הראשון תולעת יעקב[2] סיים לכתוב בשנת 1507, בהיותו בן 26[3]. ספר זה מכיל פירוש על התפילות בדרך פרד"ס.
==ספריו ותורתו==
===תולעת יעקב===
ספרו הראשון הינו 'תולעת יעקב', אותו סיים לכתוב בהיותו בן 26. ספר זה מכיל פירוש על ה[[תפילות]] בדרך [[פרד"ס]]. הספר מצוטט רבות בספרי הקבלה שלאחריו ובתורת החסידות.
===עבודת הקודש===
ספרו העיקרי והמפורסם ביותר של רבי מאיר הינו הספר עבודת הקודש, המכונה גם 'מראות אלקים', בו הוא פורס שיטה ייחודית בתורת הקבלה. את דבריו בעניין זה חילק לארבעה נושאים עיקריים: חלק האחדות - העוסק באחדות ה', חלק העבודה - על עבודת ה' המוטלת על האדם, חלק התכלית - על מטרת קיומו של האדם ביקום וחלק סתרי תורה (בו הוא מתמקד רבות בתיאורי מעשה בראשית המצויים בספר בראשית).


בין השנים 1523–1531[4] חיבר את ספרו העיקרי עבודת הקודש, בו הוא פורס את הדוקטרינה המלאה של תורת הקבלה. את דבריו בעניין זה חילק לארבעה נושאים עיקריים: חלק האחדות העוסק באחדות ה', חלק העבודה על עבודת ה' המוטלת על האדם, חלק התכלית על מטרת קיומו של האדם ביקום וחלק סתרי תורה, ביאור על היבטים אזוטריים בתורה (בו הוא מתמקד רבות בתיאורי מעשה בראשית המצויים בספר בראשית).
בספר זה מתווכח עם חכמי המחקר היהודיים, בהם ה[[אבן עזרא]], [[רמב"ם]], [[רבי יוסף אלבו]], [[רבי יצחק עראמה]], [[רלב"ג]] ועוד, ומנסה להראות כי לא ניתן להבין את טעמי המצוות בפרט ותעלומות התורה בכלל על ידי המחקר בלי סודות התורה.


יצירה חשובה זו[דרושה הבהרה] מהווה ככל הנראה את הסיכום המקיף ביותר של תורת הקבלה שקדמה למקובלי צפת, והוא נחשב עד היום כאחד הספרים הפופולריים על הקבלה. בספר זה מרבה הוא להתפלמס עם קודמיו בתורת הקבלה, ביניהם ר' עזריאל מגירונה ור' שם טוב ביבאגו. הספר עבודת הקודש נדפס לראשונה ב-1566–1568 בשם "מראות אלוקים", דבר המתיישב יפה עם כך שאבן גבאי היה אחד התומכים המובילים בדעה כי הספירות הן מהות האלוהות.
בספר מבוארים עיקרים ויסודות ביהדות ובחקירה על פי פנימיות העניינים - הקבלה, מהם: [[אחדות ה']], הקשר בין הקב"ה לנבראים, דרכי ההנהגה האלוקית, עבודת האדם ו[[תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה]], וביאור אגדות תמוהות ומופשטות ב[[תנ"ך]].


רבי מאיר הדגיש בספר זה[5], כמו הרמח"ל, שיש להפוך כל רע לטוב, על ידי הבנת מקורו של הרע וכן על ידי הבנת התכלית שלשמה הרע הננברא.
חידוש גדול ועיקרי המתבאר בספר, הינו ביאור ותפיסת עניין [[עשר הספירות]] וחלוקתן, סדר השפעתן ומהותן - שהיא, לפי ר' מאיר, אלוקות בעצמה{{הערה|עניין המתבאר בארוכה ב'מצוות האמנת אלוקות' בספר המצוות לצ"צ, בחלקה הראשון}}. ביאור זה היווה בסיס לתורת האריזותלמידיו, שנסמכו עליו ואף ביארוהו בהרחבה.


באחרית ימיו סיים את כתיבת ספרו דרך אמונה (בשנת 1539[6]), הכולל הסבר על מבנה עשר הספירות במתכונת של תשובה לעשר שאלותיו של תלמידו ר' יוסף הלוי[7], על בסיס "שער השואל" שחובר בידי ר' עזריאל מגירונה, מראשוני המקובלים בימי הביניים[8], בשילוב מקורות מספר הזהר. המהדורה הקדומה ביותר מהספר שמצוייה, היא מדפוס פדואה שנת שכ"ג[9]. מהדורה מוערת של הספר יצאה לאור על ידי הוצאת קה"ת בשנת תשמ"ח (1987) בעריכת הרבנים אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי ואליהו מטוסוב.
אחד הדברים הבולטים לאורך כל החיבור, היא התנגדותו החריפה של המחבר לשיטת הלימוד של הפילוסופים היהודים וחכמי המחקר, שלדעתו לקוחה ממקורות גויים. לפי הבנתו והבחנתו דבר זה גורם להם לפרש את פסוקי התורה ומאמרי חז"ל שלא כפי האמת. עיקר חיצי ביקורתו מופנים אל ספר [[מורה נבוכים]] של הרמב"ם.


בספר דרך אמונה שהודפס מהספרייה נמצאים ע"ג הכריכה מהצד הפנימי הערות שרשם מוהרש"ב בכתי"ק - פורסם בגליון 'אוצרות ליובאוויטש' תשפ"ב של קפלון.
הספר מהווה ככל הנראה את הסיכום המקיף ביותר של תורת הקבלה שקדמה למקובלי צפת, והוא נחשב עד היום כאחד הספרים החשובים בהקבלה. בספר זה מרבה הוא להתפלמס עם קודמיו בתורת הקבלה, ביניהם [[ר' עזריאל מגירונה]] ור' שם טוב ביבאגו. הספר עבודת הקודש נדפס לראשונה בשנת ה'שכ"ח בשם "מראות אלוקים" (המרמז על שיטתו הנ"ל, שהספירות (בהם עוסק בעיקר בספר) הינן מהות אלוקות).
א אחת הסוגיות המרכזיות בעבודת ה' בהן דנים חכמי ישראל הקדמונים היא ביחס לשאלת היסוד המנוסחת בסגנונם עבודה צורך גבוה כלומר האם יש לקב"ה צורך בעבודת הנבראים וממילא עבודתם נעשית כשירות עבורו והיא ממלאת את חסרונו כביכול או שמא אין העבודה צורך גבוה כלל ומטרתה היא רק תועלת הנבראים שחפץ הקב"ה לזכותם ולפיכך הרבה להם תורה ומצוות


עבוה"ק חלק העבודה פ"ג. מילותיו של בעל עבודת הקודש עלולות להיות סתומות לאנשים כערכנו כ"ק אדמו"ר הרש"ב דן בהן ספר המאמרים תרע"ז ע' קצה ואילך ורבנו זי"ע באחד ממאמריו המפורסמים הנודע בשם ד"ה לא תהיה משכלה תשי"ב מלמדנו את תורף הדברים תורת מנחם ח"ד ע' 324 אוצר מאמרי חסידות ע שיר הקב"ה עצמו הנו למעלה מכל מציאות העולמות
ידוע בידינו{{מקור}}, שאין ללמוד בספרי המקובלים הראשונים שקדמו לתורת האריז"ל, מלבד ספר זה.


בב' כסלו תשמ"ח הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד". כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי למזכיר הרב יהודה קרינסקי להוציא באקראי שלושה ספרים מאחד הארגזים, ולהדפיס אחד מהם מיד בהוצאת קה"ת, ולמוכרו במחיר של דולר אחד. והספר שיצא הינו הספר "דרך אמונה" (ספרו של רבי מאיר ן' גבאי). ביום שני, ב' כסלו תשמ"ח, כאשר חזרו ל-770 הספרים שנגנבו מספריית ליובאוויטש - לאחר הניצחון במשפט הספרים, שהה הרבי באוהל הקדוש. עוד קודם צאתו ביקש שאם יגיעו הספרים בעודו שוהה באוהל, ישלחו אליו כמה מהם לאוהל. ואכן, נשלחו לרבי שלושה ספרים. ביניהם היה הספר 'דרך אמונה'.
===דרך אמונה===
באחרית ימיו סיים את כתיבת ספרו דרך אמונה (בשנת ה'רצ"ט לערך), הכולל הסבר על מבנה עשר הספירות, במתכונת של תשובה לעשר שאלותיו של תלמידו - ר' יוסף הלוי, על בסיס הספר "שער השואל" שחובר בידי ר' עזריאל מגירונה, מראשוני המקובלים בימי הביניים, בשילוב מקורות מספר הזהר. בין העניינים בהם עוסק הספר: ההוכחה למציאות הבורא, הדרך שבה הוא מנהיג את עולמו, הצורך בעשר הספירות ככלי להבנת האלוקות, הסבר לתפיסת האחדות האלוקית, תכלית הבריאה ותפקיד האדם.


לאחר מכן הורה הרבי בהפתעה להדפיס לאור במהדורה מיוחדת את הספר, במהדורה מחודשת בהוצאת קה"ת, עד יום חמישי של אותו שבוע לפני נסיעתו לאוהל. הרבי הורה לעורכים לחלק את הספר לקטעים נוספים ולהוסיף בו ציונים והערות. הספר נערך על ידי הרבנים אליהו מטוסוב ואלכסנדר זיסקינד פיקרסקי. העורכים עמדו במשימה הבלתי אפשרית, ולפני הנסיעה לאוהל ביום חמישי הגישו את הספר לרבי, שאמר: "תודה על ההגשה לפני הנסיעה לאוהל".
המהדורה הראשונה יצאה לאור דפוס פדוואה שנת שכ"ג.
 
על המהדורה שיצאה לאור בשנת [[תשמ"ח]] בהוראת [[הרבי]] - ראה להלן בפסקה הבאה.
 
==אצל רבותינו נשיאנו ובתורת חב"ד==
[[קובץ:דרך אמונה גבאי קהת.jpeg|ממוזער|שער הספר דרך אמונה בהוצאת קה"ת|354x354 פיקסלים]]
תורתו של ר' מאיר, ובעיקר ספרו 'עבודת הקודש', מצוטטים רבות ב[[תורת חב"ד]], ועליהם אף מיוסדים כמה וכמה ביאורים ב[[דא"ח]].
 
לדוגמא, בעניין היחס בין עבודת ה' של הנבראים לקב"ה - כלומר האם תכלית עבודת ה' הינה למלא רצון וצורך מסוים בבורא, וא"כ פועלת בו משהו ונוגעת אליו, או שמא מיועדת לטובת הנבראים עצמם לגמרי - ביאורו של ר"מ ן' גבאי{{הערה|חלק העבודה פ"ג}} הובא ונידון בארוכה בתורת [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|ספר המאמרים תרע"ז ע' קצה ואילך}}, ואף המאמר המפורסם של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, [[לא תהיה משכלה תשי"ב|ד"ה לא תהיה משכלה תשי"ב]]{{הערה|תורת מנחם ח"ד ע' 324}} מיוסד על ביאור זה ומבארו בהרחבה.
 
גם עניין ה[[השגחה הפרטית]] ואחדות ה', כפי שמבוארים בתורת חב"ד, וביחוד - ב[[שער היחוד והאמונה]], עיקרו ויסודו נמצא בתורת ר' מאיר, המבאר (באופן ראשון מסוגו) את עניין אחדות ה' במשמעותה הרחבה, כלומר שאין שום מציאות בעולם מלבד אלוקות{{הערה|הרבי מציין שלפי עבודת הקודש , ההשגחה של ה' היא כללית ופרטית גם יחד, ללא שום דבר מחוץ לרצון ה'{{מקור}}. }}.
 
גם המשפט הידוע 'כשם שיש לו כח בבלתי בעל גבול כך יש לו כח בבעל גבול' מקורו בספר עבודת הקודש.
 
ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד|ספריית ליובאוויטש]] מצוי עותק מאחד מדפוסיו הראשונים של הספר 'דרך אמונה'. בצדה הפנימי של הכריכה נמצאו (בשנים האחרונות) הערות והגהות שרשם אדמו"ר הרש"ב על הספר בכתב יד קודשו {{הערה|פורסם בגליון 'אוצרות ליובאוויטש' (לר"א קפלון) תשפ"ב}}.
 
ביום שני, [[ב' כסלו תשמ"ח]], כאשר חזרו ל-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] הספרים שנגנבו מספריית ליובאוויטש - לאחר הניצחון ב[[פרשת הספרים|משפט הספרים]], שהה הרבי ב[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל הקדוש]]. עוד קודם צאתו ביקש הרבי ממזכירו הרב [[חיים יהודה קרינסקי|יהודה קרינסקי]], שאם יגיעו הספרים בעודו שוהה באוהל, ישלחו אליו כמה מהם לאוהל. ואכן, נשלחו לרבי שלושה ספרים, ביניהם היה עותק הספר דרך אמונה הנזכר.
 
לאחר מכן הורה הרבי בהפתעה להוציא לאור את הספר במהדורה מחודשת בהוצאת [[הוצאת ספרים קה"ת|קה"ת]], עד יום חמישי של אותו שבוע, לפני נסיעתו לאוהל. הרבי הורה לעורכים לחלק את הספר לקטעים, ולהוסיף בו ציונים והערות. הספר נערך על ידי הרבנים [[אליהו מטוסוב]] ו[[אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי]]. העורכים עמדו במשימה הבלתי אפשרית, ולפני הנסיעה לאוהל ביום חמישי הגישו את הספר לרבי, שהגיב: "תודה על ההגשה לפני הנסיעה לאוהל".


בהוראת הרבי, נמכר הספר לציבור במחיר דולר אחד.
בהוראת הרבי, נמכר הספר לציבור במחיר דולר אחד.


בהתוועדות בשבת שלאחר מכן, פרשת ויצא, התייחס הרבי בשיחה לתוכנו של הספר 'דרך אמונה' וביאר ענין בקבלה המובא בתחילת הספר. בשיחה התייחס למעלת הספר, בכך שבו מודגש שהיסוד להבנת עניני אלוקות שנתבארו בתורת הקבלה - היא האמונה המוחלטת בה' למעלה מתפיסת שכל האדם; ורק לאחר מכן ניתן לנסות להבין זאת גם בשכל.
ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בשבת שלאחר מכן, [[פרשת ויצא]], התייחס הרבי בשיחה לתוכנו של הספר 'דרך אמונה' וביאר ענין בקבלה המובא בתחילת הספר. בשיחה התייחס למעלת הספר, בכך שבו מודגש שהיסוד להבנת עניני אלוקות שנתבארו בתורת הקבלה - היא ה[[אמונה בה'|אמונה]] המוחלטת בה' למעלה מתפיסת שכל האדם; ורק לאחר מכן ניתן לנסות להבין זאת גם בשכל.
 
באותה הזדמנות הדגיש הרבי, שהדפסת הספר הייתה לא רק על מנת שיקנו אותו, אלא על מנת שילמדו בו.


הרבי הדגיש שהדפסת הספר הייתה לא רק על מנת שיקנו אותו, אלא על מנת שילמדו בו...
ב[[ט"ו בשבט|ט"ו שבט]] תשמ"ח הודפס הספר מחדש, ותוקנו שיבושים שנפלו בו עקב ההדפסה המהירה בת יום אחד.


בט"ו שבט תשמ"ח הודפס הספר מחדש, ותוקנו שיבושים שנפלו בו עקב ההדפסה המהירה בת יום אחד.
{{מקובלים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:מגורשי ספרד]]
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]

גרסה אחרונה מ־23:26, 30 במרץ 2025

רבי מאיר בן יחזקאל אבן גבאי, מכונה גם ר' מאיר ן' גבאי או מהר"ם גבאי (ה'ר"מ (1480) – ה'ש' (1540) לערך), היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד, ולפני האריז"ל בכלל. מחבר ספרי קבלה חשובים, בהם "עבודת הקודש" ו"דרך אמונה".

שער הספר עבודת הקודש

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי מאיר נולד בספרד בשנת ר"מ (1480), וגלה ממנה בילדותו בעת הגירוש בשנת רנ"ב (1492), בהיותו בן 12. התיישב בטורקיה או במצרים ונקבר בארץ ישראל. חיבר שלושה ספרים בתורת הקבלה, בהם פרש וחידש שיטה ייחודית ומחודשת בקבלה, ששימשה יסוד למקובלים שחיו אחריו.

התנגד נחרצות ללימודי פילוסופיה, מפני שטען כי אי אפשר שלא יגרמו לאדם הרהורי כפירה.

מלבד זאת לא ידוע לנו כמעט דבר על חייו.

ספריו ותורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

תולעת יעקב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספרו הראשון הינו 'תולעת יעקב', אותו סיים לכתוב בהיותו בן 26. ספר זה מכיל פירוש על התפילות בדרך פרד"ס. הספר מצוטט רבות בספרי הקבלה שלאחריו ובתורת החסידות.

עבודת הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספרו העיקרי והמפורסם ביותר של רבי מאיר הינו הספר עבודת הקודש, המכונה גם 'מראות אלקים', בו הוא פורס שיטה ייחודית בתורת הקבלה. את דבריו בעניין זה חילק לארבעה נושאים עיקריים: חלק האחדות - העוסק באחדות ה', חלק העבודה - על עבודת ה' המוטלת על האדם, חלק התכלית - על מטרת קיומו של האדם ביקום וחלק סתרי תורה (בו הוא מתמקד רבות בתיאורי מעשה בראשית המצויים בספר בראשית).

בספר זה מתווכח עם חכמי המחקר היהודיים, בהם האבן עזרא, רמב"ם, רבי יוסף אלבו, רבי יצחק עראמה, רלב"ג ועוד, ומנסה להראות כי לא ניתן להבין את טעמי המצוות בפרט ותעלומות התורה בכלל על ידי המחקר בלי סודות התורה.

בספר מבוארים עיקרים ויסודות ביהדות ובחקירה על פי פנימיות העניינים - הקבלה, מהם: אחדות ה', הקשר בין הקב"ה לנבראים, דרכי ההנהגה האלוקית, עבודת האדם ותכלית ירידת הנשמה לעולם הזה, וביאור אגדות תמוהות ומופשטות בתנ"ך.

חידוש גדול ועיקרי המתבאר בספר, הינו ביאור ותפיסת עניין עשר הספירות וחלוקתן, סדר השפעתן ומהותן - שהיא, לפי ר' מאיר, אלוקות בעצמה[1]. ביאור זה היווה בסיס לתורת האריז"ל ותלמידיו, שנסמכו עליו ואף ביארוהו בהרחבה.

אחד הדברים הבולטים לאורך כל החיבור, היא התנגדותו החריפה של המחבר לשיטת הלימוד של הפילוסופים היהודים וחכמי המחקר, שלדעתו לקוחה ממקורות גויים. לפי הבנתו והבחנתו דבר זה גורם להם לפרש את פסוקי התורה ומאמרי חז"ל שלא כפי האמת. עיקר חיצי ביקורתו מופנים אל ספר מורה נבוכים של הרמב"ם.

הספר מהווה ככל הנראה את הסיכום המקיף ביותר של תורת הקבלה שקדמה למקובלי צפת, והוא נחשב עד היום כאחד הספרים החשובים בהקבלה. בספר זה מרבה הוא להתפלמס עם קודמיו בתורת הקבלה, ביניהם ר' עזריאל מגירונה ור' שם טוב ביבאגו. הספר עבודת הקודש נדפס לראשונה בשנת ה'שכ"ח בשם "מראות אלוקים" (המרמז על שיטתו הנ"ל, שהספירות (בהם עוסק בעיקר בספר) הינן מהות אלוקות).

ידוע בידינו[דרוש מקור], שאין ללמוד בספרי המקובלים הראשונים שקדמו לתורת האריז"ל, מלבד ספר זה.

דרך אמונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

באחרית ימיו סיים את כתיבת ספרו דרך אמונה (בשנת ה'רצ"ט לערך), הכולל הסבר על מבנה עשר הספירות, במתכונת של תשובה לעשר שאלותיו של תלמידו - ר' יוסף הלוי, על בסיס הספר "שער השואל" שחובר בידי ר' עזריאל מגירונה, מראשוני המקובלים בימי הביניים, בשילוב מקורות מספר הזהר. בין העניינים בהם עוסק הספר: ההוכחה למציאות הבורא, הדרך שבה הוא מנהיג את עולמו, הצורך בעשר הספירות ככלי להבנת האלוקות, הסבר לתפיסת האחדות האלוקית, תכלית הבריאה ותפקיד האדם.

המהדורה הראשונה יצאה לאור דפוס פדוואה שנת שכ"ג.

על המהדורה שיצאה לאור בשנת תשמ"ח בהוראת הרבי - ראה להלן בפסקה הבאה.

אצל רבותינו נשיאנו ובתורת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער הספר דרך אמונה בהוצאת קה"ת

תורתו של ר' מאיר, ובעיקר ספרו 'עבודת הקודש', מצוטטים רבות בתורת חב"ד, ועליהם אף מיוסדים כמה וכמה ביאורים בדא"ח.

לדוגמא, בעניין היחס בין עבודת ה' של הנבראים לקב"ה - כלומר האם תכלית עבודת ה' הינה למלא רצון וצורך מסוים בבורא, וא"כ פועלת בו משהו ונוגעת אליו, או שמא מיועדת לטובת הנבראים עצמם לגמרי - ביאורו של ר"מ ן' גבאי[2] הובא ונידון בארוכה בתורת אדמו"ר הרש"ב[3], ואף המאמר המפורסם של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ד"ה לא תהיה משכלה תשי"ב[4] מיוסד על ביאור זה ומבארו בהרחבה.

גם עניין ההשגחה הפרטית ואחדות ה', כפי שמבוארים בתורת חב"ד, וביחוד - בשער היחוד והאמונה, עיקרו ויסודו נמצא בתורת ר' מאיר, המבאר (באופן ראשון מסוגו) את עניין אחדות ה' במשמעותה הרחבה, כלומר שאין שום מציאות בעולם מלבד אלוקות[5].

גם המשפט הידוע 'כשם שיש לו כח בבלתי בעל גבול כך יש לו כח בבעל גבול' מקורו בספר עבודת הקודש.

בספריית ליובאוויטש מצוי עותק מאחד מדפוסיו הראשונים של הספר 'דרך אמונה'. בצדה הפנימי של הכריכה נמצאו (בשנים האחרונות) הערות והגהות שרשם אדמו"ר הרש"ב על הספר בכתב יד קודשו [6].

ביום שני, ב' כסלו תשמ"ח, כאשר חזרו ל-770 הספרים שנגנבו מספריית ליובאוויטש - לאחר הניצחון במשפט הספרים, שהה הרבי באוהל הקדוש. עוד קודם צאתו ביקש הרבי ממזכירו הרב יהודה קרינסקי, שאם יגיעו הספרים בעודו שוהה באוהל, ישלחו אליו כמה מהם לאוהל. ואכן, נשלחו לרבי שלושה ספרים, ביניהם היה עותק הספר דרך אמונה הנזכר.

לאחר מכן הורה הרבי בהפתעה להוציא לאור את הספר במהדורה מחודשת בהוצאת קה"ת, עד יום חמישי של אותו שבוע, לפני נסיעתו לאוהל. הרבי הורה לעורכים לחלק את הספר לקטעים, ולהוסיף בו ציונים והערות. הספר נערך על ידי הרבנים אליהו מטוסוב ואלכסנדר זיסקינד פיקרסקי. העורכים עמדו במשימה הבלתי אפשרית, ולפני הנסיעה לאוהל ביום חמישי הגישו את הספר לרבי, שהגיב: "תודה על ההגשה לפני הנסיעה לאוהל".

בהוראת הרבי, נמכר הספר לציבור במחיר דולר אחד.

בהתוועדות בשבת שלאחר מכן, פרשת ויצא, התייחס הרבי בשיחה לתוכנו של הספר 'דרך אמונה' וביאר ענין בקבלה המובא בתחילת הספר. בשיחה התייחס למעלת הספר, בכך שבו מודגש שהיסוד להבנת עניני אלוקות שנתבארו בתורת הקבלה - היא האמונה המוחלטת בה' למעלה מתפיסת שכל האדם; ורק לאחר מכן ניתן לנסות להבין זאת גם בשכל.

באותה הזדמנות הדגיש הרבי, שהדפסת הספר הייתה לא רק על מנת שיקנו אותו, אלא על מנת שילמדו בו.

בט"ו שבט תשמ"ח הודפס הספר מחדש, ותוקנו שיבושים שנפלו בו עקב ההדפסה המהירה בת יום אחד.


הערות שוליים

  1. ^ עניין המתבאר בארוכה ב'מצוות האמנת אלוקות' בספר המצוות לצ"צ, בחלקה הראשון
  2. ^ חלק העבודה פ"ג
  3. ^ ספר המאמרים תרע"ז ע' קצה ואילך
  4. ^ תורת מנחם ח"ד ע' 324
  5. ^ הרבי מציין שלפי עבודת הקודש , ההשגחה של ה' היא כללית ופרטית גם יחד, ללא שום דבר מחוץ לרצון ה'[דרוש מקור].
  6. ^ פורסם בגליון 'אוצרות ליובאוויטש' (לר"א קפלון) תשפ"ב