ואמת – הבדלי גרסאות

התיקון '''ואמת''' מי"ג מידות הרחמים, הוא מקור התגלות '''ש"ע נהורין''' מושג שמוזכר בקבלה פעמים רבות ומורה על הגילוי גדול של [[אור]] פני מלך חיים, שהוא אהבתו יתברך לכל איש ישראל, אשר נקרא בלשון הקבלה התגלות תרין תפוחין דאריך אנפין, וכידוע שבחינת אריך אנפין היא הרצון העליון.

==בזוהר הקדוש==

הני תרי תפוחין, כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עלאין דעתיקא, אתמשך סומקא, ואתי חוורא:

בהאי כתיב (במדבר ו כה) יאר יהו"ה פניו אליך ויחנך, דכד נהירין מתברך עלמא, ובשעתא דאתעבדו סומקא, כתיב ישא יהו"ה פניו אליך, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא:

תאנא, כלהו נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא, אתקרון חסדי קדמאי, ובגין אינון, נהרין כל אינון חסדי עולם|מקור=זוהר חלק ג דף קמא, א}}

==מקור ההארה ==

מבואר בקבלה שאור זה יוצא מ"תרין דתפוחין" ד[[אריך]] (שהם יוצאים מתיקון השביעי שמ[[י"ג מידות הרחמים]] הנקרא "ואמת"), הארת פנים ד[[אריך אנפין]] הנקרא שעשועים ש"ע נהורין. וענינו הוא שבתיקון השביעי נמשך ומתגלה אור ה[[חכמה סתימאה]] שלא על ידי צמצום בבחינת שערות. וזהו שנאמר באדרא "תקונא שביעאה פסיק שערא ואתחזין תרין תפוחין וכו' הדא הוא דכתיב באור פני מלך חיים". ופירוש "פסיק שערא" הוא כמו שבפנים אין שום צמיחת שערות ועל כרחך נקרא בחינה זו "ואמת", דהיינו גילוי האמת כמו שהוא לבדו הוא ואין זולתו. ואין זאת אלא בתיקון "ואמת" לבדו ולא בשאר תיקונים, שאף שהם המידות היותר עליונות מכל מקום כיוון ששייכים לבחינת עלמין אין בהם גילוי עצמיות [[חכמה סתימאה]] שהוא כמו שהוא לבדו, שההמשכה היא על ידי בחינת שערות בלבד.

==מהות ההארה==

כתיב חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח' א') כמו [[רבי אבהו]] שהאירו פניו מחמת שראה [[ברייתא|תוספתא]] חדשה, וניכר אדמומית בלחיים ממש, ואף שהוא ענין גשמי, אמנם סיבתו גבוה מאד נעלה שהוא בחינת עצמיות התענוג שביחידה שבנפש שהיא הנמשכת בכח השכל וגורמת אותו שירד מהעלם אל הגילוי לחדש השכלה חדשה, ולכן ניכר התענוג מאד כשממציא שכל חדש מפני שזה רגע שיצא השכל ונולד מהתענוג בהתלבשותו בכח השכל ומצד אותו התענוג יהיה גם כן הארת פנים הגשמיים בלחייו, ונמצא שאף על פי שהוא הארה גשמית, שרשה נעלה גם מכח השכל והוא בחינת עצמיות התענוג.

תחילת הגילוי בעולמות הוא מתיקון זה. כי ענין תיקון ואמת שבי"ג ת"ד שהוא בחינת הארת פנים תרין תפוחין ששם הוא התגלות החכמה כמ"ש חכמת אדם תאיר פניו, והוא ענין התגלות שע"ה נהורין בחינת אדם דיצירה כמ"ש אשר יצר את האדם בחכמה ובחינת זו נקרא אמת. מה שאין כן שאר התיקונין הם בחינת מדות רחום וחנון כו' שאינו בערך בחינת אין סוף להיות מתפעל במדות ולאו מכל אינון מדות איהו כלל, הגם שהם רק מקורות המדות.  

==בקבלת שבת==

{{ערך מורחב|ערך=[[חקל תפוחין קדישין]]}}

תחילת הארה זו היא בברכה ראשונה של שמונה עשרה בראש השנה, שאז מתגלים הארות אלו בפני המלכות דהיינו כנסת ישראל ומאירים בה אור פני מלך חיים בתיבת מגן (כי ג"פ א-ל גי' מגן){{הערה|שער הכונות לראש השנה}}.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:עולמות]]