מקרר: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מקרר''' הוא מכשיר ביתי לשימור מזון באמצעות קירור המוצרים, והוא ממוצרי החשמל הביתי הנפוץ ביותר בעולם, ו-99% ממשקי הבית מחזיקים במקרר. המקרר הביתי פועל על חשמל ומשתמש במשאבת חום העובדת במעגל קירור, באמצעות דחיסת ושאיבת גזים. רוב המכשירים כוללים שני תאי אחסון, אחד להקפאת מזון והשני לקירור מזון. | '''מקרר''' הוא מכשיר ביתי לשימור מזון באמצעות קירור המוצרים, והוא ממוצרי החשמל הביתי הנפוץ ביותר בעולם, ו-99% ממשקי הבית מחזיקים במקרר. המקרר הביתי פועל על חשמל ומשתמש במשאבת חום העובדת במעגל קירור, באמצעות דחיסת ושאיבת גזים. רוב המכשירים כוללים שני תאי אחסון, אחד להקפאת מזון והשני לקירור מזון. | ||
המינוח מְקָרֵר התקבל והוטמע בשנת תרפ"ח. | המינוח מְקָרֵר התקבל והוטמע בשנת [[תרפ"ח]]. | ||
בעבר, היו קיימים בתי קרח לשם קירור מזון בחודשי הקיץ, ובשנים האחרונות של המאה ה-19 החל השימוש בארונות קרח כאמצעי ביתי לקירור. בשנת תרט"ז (1856) יוצר המקרר השימושי הראשון שפעל על עקרון דחיסת גזים. ובשנת [[תרע"ג]] (1913) יוצר המקרר הביתי הראשון. | בעבר, היו קיימים בתי קרח לשם קירור מזון בחודשי הקיץ, ובשנים האחרונות של המאה ה-19 החל השימוש בארונות קרח כאמצעי ביתי לקירור. בשנת תרט"ז (1856) יוצר המקרר השימושי הראשון שפעל על עקרון דחיסת גזים. ובשנת [[תרע"ג]] (1913) יוצר המקרר הביתי הראשון. | ||
==שימוש במקרר בשבת== | |||
במקררים המודרניים לא מספיק לכבות או להוציא את המנורה, כי מצויים בהם חיישנים רבים{{הערה|חיישני טמפרטורה, לחות, רגשי פתיחת דלתות, מודדי זמן פתיחת דלתות ובודקי זרימת אוויר.}} שרובם מוחבאים בעובי הדפנות או במקומות שונים במערכת האורור ואינם נראים לעין. פתיחת הדלת גורמת להפעלת רבים מהם באופן הנקרא "גרמא" או אפילו באופן ישיר, ולכן השימוש במקרר בשבת מחייב הכשר עם פיקוח הלכתי מהודר{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=14382&CategoryID=68 הרב יוסף שמחה גינזבורג: מקרר דורש הכשר], [http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=21634&CategoryID=68 רשימת מקררים מתאימים להלכה].}}. במקרה של ספק האם העבירו את המקרר למצב שבת, אסור לפתוח את דלת המקרר{{הערה|1=[https://machon-halacha.co.il/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%9c%d7%a4%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%a8-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%9b%d7%a9%d7%a1%d7%a4%d7%a7-%d7%90%d7%9d-%d7%9b%d7%99%d7%91%d7%95/ תשובה הלכתית באתר מכון הלכה חב"ד].}}. | |||
==התייחסות רבותינו נשיאינו== | ==התייחסות רבותינו נשיאינו== | ||
הרבי עומד על כך שיש הבדל בצורה שמכשיר זה נקרא בשפות השונות, ובמשמעות של השמות ביחס לעבודת השם שצריכה להיות מתוך להט וחמימות, ואילו היצר הרע ענינו לקרר ולצנן את האדם{{הערה|כמו שכתוב על עמלק "אשר קרך בדרך", שאינו רק מלשון מקרה, אלא גם מלשון התקררות, כמו שחז"ל דורשים במשל על אמבטיה רותחת, שעמלק מגיע וקופץ אליה ומקרר אותה.}}. | הרבי עומד על כך שיש הבדל בצורה שמכשיר זה נקרא בשפות השונות, ובמשמעות של השמות ביחס לעבודת השם שצריכה להיות מתוך להט וחמימות, ואילו היצר הרע ענינו לקרר ולצנן את האדם{{הערה|כמו שכתוב על עמלק "אשר קרך בדרך", שאינו רק מלשון מקרה, אלא גם מלשון התקררות, כמו שחז"ל דורשים במשל על אמבטיה רותחת, שעמלק מגיע וקופץ אליה ומקרר אותה.}}. | ||
ב[[עברית]] (שהיא השפה הקרובה ביותר ל[[לשון הקודש]]) נקרא המכשיר 'מקרר', ופעולת הקירור היא אפילו | ב[[עברית]] (שהיא השפה הקרובה ביותר ל[[לשון הקודש]]) נקרא המכשיר 'מקרר', ופעולת הקירור היא עצם הדבר שנפעלה בדבר קרירות - אפילו אם מדובר במעלה אחת בלבד (נניח מ-100 ל-99) והדבר עדיין חם ולוהט. | ||
ב[[אנגלית]] נקרא המכשיר 'פריז'דער', שמקפיא את הדבר, וברוסית נקרא 'ליעדניק', שמשמעותו קרח שלא רק שקופא ועומד במקום, אלא עמידתו היא בתוקף גדול{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1iZK6df5raFz6saF89q5UUrEmgPUBIvRw/view שיחת ש"פ וישלח תשמ"ה סט"ז (התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמוד 806)].}}. | ב[[אנגלית]] נקרא המכשיר 'פריז'דער', שמקפיא את הדבר, וברוסית נקרא 'ליעדניק', שמשמעותו קרח שלא רק שקופא ועומד במקום, אלא עמידתו היא בתוקף גדול{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1iZK6df5raFz6saF89q5UUrEmgPUBIvRw/view שיחת ש"פ וישלח תשמ"ה סט"ז (התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמוד 806)].}}. | ||
הרבי הזכיר גם, שלמרות שבדורנו יש אפשרות להכין את מאכלי השבת כבר מתחילת השבוע ולשמור אותם במקרר עד לשבת ואז רק להוציא ולחמם אותם, מפני המעלה והחשיבות שבדבר טרי, נוהגים להכין את מאכלי השבת דווקא בערב שבת ממש{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/12P69tUCI85ZwRdX-SFh1ycS8S8C9O0ry/view שיחת שבת פרשת וארא ה'תשד"מ, סעיף יב].}}. | הרבי הזכיר גם, שלמרות שבדורנו יש אפשרות להכין את מאכלי השבת כבר מתחילת השבוע ולשמור אותם במקרר עד לשבת ואז רק להוציא ולחמם אותם, מפני המעלה והחשיבות שבדבר טרי, נוהגים להכין את מאכלי השבת דווקא בערב שבת ממש{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/12P69tUCI85ZwRdX-SFh1ycS8S8C9O0ry/view שיחת שבת פרשת וארא ה'תשד"מ, סעיף יב].}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://machon-halacha.co.il/courses/?tags%5B%5D=3057 תגית: מקרר]''', {{מכון הלכה חב"ד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:שונות]] | ||
[[en:refrigerator]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:04, 17 במרץ 2025
מקרר הוא מכשיר ביתי לשימור מזון באמצעות קירור המוצרים, והוא ממוצרי החשמל הביתי הנפוץ ביותר בעולם, ו-99% ממשקי הבית מחזיקים במקרר. המקרר הביתי פועל על חשמל ומשתמש במשאבת חום העובדת במעגל קירור, באמצעות דחיסת ושאיבת גזים. רוב המכשירים כוללים שני תאי אחסון, אחד להקפאת מזון והשני לקירור מזון.
המינוח מְקָרֵר התקבל והוטמע בשנת תרפ"ח.
בעבר, היו קיימים בתי קרח לשם קירור מזון בחודשי הקיץ, ובשנים האחרונות של המאה ה-19 החל השימוש בארונות קרח כאמצעי ביתי לקירור. בשנת תרט"ז (1856) יוצר המקרר השימושי הראשון שפעל על עקרון דחיסת גזים. ובשנת תרע"ג (1913) יוצר המקרר הביתי הראשון.
שימוש במקרר בשבת[עריכה | עריכת קוד מקור]
במקררים המודרניים לא מספיק לכבות או להוציא את המנורה, כי מצויים בהם חיישנים רבים[1] שרובם מוחבאים בעובי הדפנות או במקומות שונים במערכת האורור ואינם נראים לעין. פתיחת הדלת גורמת להפעלת רבים מהם באופן הנקרא "גרמא" או אפילו באופן ישיר, ולכן השימוש במקרר בשבת מחייב הכשר עם פיקוח הלכתי מהודר[2]. במקרה של ספק האם העבירו את המקרר למצב שבת, אסור לפתוח את דלת המקרר[3].
התייחסות רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי עומד על כך שיש הבדל בצורה שמכשיר זה נקרא בשפות השונות, ובמשמעות של השמות ביחס לעבודת השם שצריכה להיות מתוך להט וחמימות, ואילו היצר הרע ענינו לקרר ולצנן את האדם[4].
בעברית (שהיא השפה הקרובה ביותר ללשון הקודש) נקרא המכשיר 'מקרר', ופעולת הקירור היא עצם הדבר שנפעלה בדבר קרירות - אפילו אם מדובר במעלה אחת בלבד (נניח מ-100 ל-99) והדבר עדיין חם ולוהט.
באנגלית נקרא המכשיר 'פריז'דער', שמקפיא את הדבר, וברוסית נקרא 'ליעדניק', שמשמעותו קרח שלא רק שקופא ועומד במקום, אלא עמידתו היא בתוקף גדול[5].
הרבי הזכיר גם, שלמרות שבדורנו יש אפשרות להכין את מאכלי השבת כבר מתחילת השבוע ולשמור אותם במקרר עד לשבת ואז רק להוציא ולחמם אותם, מפני המעלה והחשיבות שבדבר טרי, נוהגים להכין את מאכלי השבת דווקא בערב שבת ממש[6].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ חיישני טמפרטורה, לחות, רגשי פתיחת דלתות, מודדי זמן פתיחת דלתות ובודקי זרימת אוויר.
- ↑ הרב יוסף שמחה גינזבורג: מקרר דורש הכשר, רשימת מקררים מתאימים להלכה.
- ↑ תשובה הלכתית באתר מכון הלכה חב"ד.
- ↑ כמו שכתוב על עמלק "אשר קרך בדרך", שאינו רק מלשון מקרה, אלא גם מלשון התקררות, כמו שחז"ל דורשים במשל על אמבטיה רותחת, שעמלק מגיע וקופץ אליה ומקרר אותה.
- ↑ שיחת ש"פ וישלח תשמ"ה סט"ז (התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמוד 806).
- ↑ שיחת שבת פרשת וארא ה'תשד"מ, סעיף יב.