שניאור זלמן סלונים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (25 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{פירוש נוסף|נוכחי=נינו של אדמו"ר האמצעי|אחר=שליח הרבי ב[[ברזיל]]|ראו=[[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)]]}} | ||
[[קובץ:Slonim, Schneur.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור סלונים]] | |||
הרב '''שניאור זלמן סלונים''' ([[אדר]] [[תרכ"ב]] – [[י"א בתמוז]] [[תרצ"ו]]) היה נינו של [[אדמו"ר האמצעי]], נכד לבתו [[הרבנית מנוחה רחל]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד בחודש אדר [[תרכ"ב]] בעיר [[חברון]] לאביו הרב [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דובער סלונים]], שהיה בנה של הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)]]. | |||
הרב שניאור זלמן היה גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא [[נישואין|נשא]] את הרבנית מושקא סלונים, בת דודו הרב [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק סלונים]]. לאחר פטירתה{{הערה|בשנת תרנ"ג.}} הוא נשא בזיווג שני את אחייניתה חנה מינה סלונים{{הערה|נפטרה בשנת תרע"ט.}}. | |||
בשנת [[תרמ"ה]] נסע ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], שם שהה תקופה ארוכה כ"[[יושבים|יושב]]". אדמו"ר הרש"ב קירבו ולמד איתו חסידות. | |||
ב"[[מסע יאלטא]]" (שהחל ב[[חודש אלול]] תרמ"ו), לקח אדמו"ר הרש"ב את הרב סלונים יחד איתו. בהיותם ביאלטא היה הרב סלונים ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
הרב סלונים הביא את הניגון '[[ניגון ידידי רועי מקימי|ידידי רועי]]' מארץ ישראל לאדמו"ר הרש"ב. | |||
==בארץ ישראל== | ==בארץ ישראל== | ||
לאחר שחזר ל[[ארץ ישראל]], החלה חליפת מכתבים בינו לבין [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום ש[[אדמו"ר המהר"ש]] כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי". | |||
בשנת [[תר"ס]] ציווה עליו הגאון החסיד הרב [[שניאור זלמן מלובלין]] (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר [[יפו]]. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו, במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו. | |||
נפטר ב[[י"א תמוז]] [[תרצ"ו]] מנוחתו כבוד ב[[תל אביב]]. | |||
==משפחתו== | |||
* בנו, הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה האשכנזי האחרון של [[חברון]] | |||
* בנו, מנחם מענדל שמואל סלונים | |||
* בתו מזיווג שני, מרת סימה - ציירת ישראלית | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*דב לבנון, '[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/6/29/273808177354.html נכדו של הרש"ב]', מתוך [[שבועון בית משיח]]. | |||
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105254 "זיכרון להולכים"] באתר [[COL]]. | |||
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:סלונים, שניאור זלמן}} | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | |||
[[קטגוריה:משפחת סלונים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ו]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ב]] | |||
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:מלמדי רבותינו נשיאנו]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:06, 7 במרץ 2025
הרב שניאור זלמן סלונים (אדר תרכ"ב – י"א בתמוז תרצ"ו) היה נינו של אדמו"ר האמצעי, נכד לבתו הרבנית מנוחה רחל.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בחודש אדר תרכ"ב בעיר חברון לאביו הרב מרדכי דובער סלונים, שהיה בנה של הרבנית מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי).
הרב שניאור זלמן היה גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא נשא את הרבנית מושקא סלונים, בת דודו הרב לוי יצחק סלונים. לאחר פטירתה[1] הוא נשא בזיווג שני את אחייניתה חנה מינה סלונים[2].
בשנת תרמ"ה נסע לליובאוויטש לאדמו"ר הרש"ב, שם שהה תקופה ארוכה כ"יושב". אדמו"ר הרש"ב קירבו ולמד איתו חסידות.
ב"מסע יאלטא" (שהחל בחודש אלול תרמ"ו), לקח אדמו"ר הרש"ב את הרב סלונים יחד איתו. בהיותם ביאלטא היה הרב סלונים המלמד של אדמו"ר הריי"צ.
הרב סלונים הביא את הניגון 'ידידי רועי' מארץ ישראל לאדמו"ר הרש"ב.
בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שחזר לארץ ישראל, החלה חליפת מכתבים בינו לבין אדמו"ר הרש"ב. באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום שאדמו"ר המהר"ש כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי".
בשנת תר"ס ציווה עליו הגאון החסיד הרב שניאור זלמן מלובלין (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר יפו. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו, במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו.
נפטר בי"א תמוז תרצ"ו מנוחתו כבוד בתל אביב.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב יעקב יוסף סלונים - רבה האשכנזי האחרון של חברון
- בנו, מנחם מענדל שמואל סלונים
- בתו מזיווג שני, מרת סימה - ציירת ישראלית
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דב לבנון, 'נכדו של הרש"ב', מתוך שבועון בית משיח.
- "זיכרון להולכים" באתר COL.
| הצגהעץ משפחת אדמו"רי חב"ד |
|---|
| הצגהבית רבי |
|---|