פינחס – הבדלי גרסאות

'''פינחס בן [[אלעזר]] בן [[אהרן הכהן]]''' היה נכדו של אהרן הכהן שקינא את קנאת ה' והרג את [[זמרי בן סלוא]], ובכך הסיר את כעסו של ה' ועצר את ה[[מגיפה]] שפרצה בעקבות [[חטא בעל פעור]]. בשכר קנאותו זכה לקבל את ה[[כהונה]].

נולד לאביו, [[אלעזר בן אהרן הכהן]], ולאמו שהייתה מזרע [[יוסף הצדיק]] וכן מזרע [[יתרו]]{{הערה|בבא בתרא קט, ב.}}.

נקודת המפנה בחייו היתה במעשה זמרי - בו פינחס קינא לה', והרג את זמרי שהעיז לעשות עבירות חמורות בפרהסיא, ולעודד את העם לעשות זאת. במעשהו זה עצר את המגיפה שכילתה כעשרים וארבעה אלף מישראל{{הערה|במדבר, פרק כה.}}.

פינחס הוא גם זה שהצליח להרוג ב[[מלחמת מדין]] את [[בלעם הרשע]]. לא לחנם הלך פינחס למלחמה, אלא ליפרע דין אבי אמו [[יוסף הצדיק]] שנאמר "והמדנים מכרו אותו אל מצרים"{{הערה|בראשית לז, לו. [[סוטה]] דף מג.}}.

חבירו של [[כלב בן יפונה]] ואף הלך עמו כדי ללכוד את העיר מכבר{{הערה|יעזר.}} ואת העיירות שבחסותה{{הערה|במדבר כא, לב.}}.

פינחס שימש כ[[כהן גדול]] ב[[יום הכיפורים]] כאשר אביו [[אלעזר]] וסבו [[אהרן]] לא יכלו לעשות זאת{{הערה|אבות דרבי נתן פרק יב, ה'.}}.

מלבד הריגול על יעזר, הלך לרגל יחד עם חבירו כלב בן יפונה את ירחו, ושם נתחבאו בבית [[רחב]] שהתגיירה לאחר מכן והפכה לאשתו של [[יהושע בן נון]]{{הערה|במדבר רבה פרשה טז, א'.}}.

במעשה [[יפתח הגלעדי]] לא רצה ללכת להתיר לו את נדרו, מפני שאמר 'הוא צריך לי ואני אלך אצלו?!', ונענש על כך שניטלה ממנו [[רוח הקודש]] למשך תקופה ארוכה{{הערה|בראשית רבה פרשה ס', ג'.}}.

על פי המסורת, נקבר פינחס ביחד עם אביו [[אלעזר]] בעוותרא שבשומרון, ועל שניהם נבנתה מצבה אחת גדולה בת מאות שנים, שנשתמרה עד היום.