כרת – הבדלי גרסאות
(הטקסט היה פשוט העתקה של מה שכתוב בתניא) |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
||
| (5 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
{{שכתוב|הרבה ציטוטים וכתוב בסגנון תורני}} | |||
כרת הוא עונש על עברות חמורות ביותר, כמו עריות - על רוב העריות (אך על חלקן העונש בחנק - כמו אשת איש, או סקילה - ארוסה, או שריפה - חמות.) | כרת הוא עונש על עברות חמורות ביותר, כמו עריות - על רוב העריות (אך על חלקן העונש בחנק - כמו אשת איש, או סקילה - ארוסה, או שריפה - חמות.) | ||
== | == המקור בתורה == | ||
עונש ה'''כרת''' מוזכר בפסוקים רבים בניסוחים שונים: | |||
*כל אוכל מחמצת – '''ונכרתה הנפש ההיא מעדת ישראל''' ([[שמות]] יב, יט) | |||
*כל נפש אשר תאכל כל דם – '''ונכרתה הנפש ההיא מעמיה''' ([[ויקרא]] ז, כז) | |||
*כל הנוגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא, את משכן ה' טימא – '''ונכרתה הנפש ההיא מישראל''' ([[במדבר]] יט, יג) | |||
*ואיש אשר יטמא ולא יתחטא – '''ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל''' ([[במדבר]] יט, כ) | |||
*והנפש אשר תפנה אל האובות והידעונים לזנות אחריהם ונתתי את פני בנפש ההיא והכרתי אותו מקרב עמו (ויקרא כ', ו) | |||
בכל המקורות מופיע הפועל כ.ר.ת. כשהוא מיוחס ל'''נפש''', והאלמנט שממנו היא נכרתת הוא "(עדת) ישראל", "עמיה", "הקהל". | |||
ישנו מקור אחד שבו מוזכר הכרת בניסוח חריג, וזו הפרשיה העוסקת (על פי פירוש [[חז"ל]]) באיסור עבודה זרה: | |||
{{ציטוט|תוכן=וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה, אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֲלֵיכֶם, בְּיַד מֹשֶׁה, מִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה' וָהָלְאָה, לְדֹרֹתֵיכֶם.{{ש}}...{{ש}}וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר – אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ. כִּי דְבַר ה' בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר, הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, עֲוֹנָה בָהּ.|מקור=במדבר טו, כב-כג; ל-לא}} | |||
קל לראות את ההדגשה המשולשת: | |||
:'''ונכרתה''' הנפש ההיא מקרב עמה; '''הכרת תכרת''' הנפש ההיא, עוונה בה. | |||
יש מהמפרשים שראו בכך דבר ייחודי לעוון עבודה זרה שהוא חמור מכל החטאים, וכך גם פירשו שהכרת האמור בעבודה זרה שונה וחמור מהכרת הרגיל; ויש מהחכמים שראו מכאן מקור לבאר את טיב עונש הכרת בכל המקומות האחרים שבו הוא מופיע. | |||
מבואר מהכתוב ומדברי רז"ל, ענין הכרת ומיתה בידי שמים כשעבר עבירה שחייבים עליה כרת היה מת ממש קודם חמשים שנה. ובמיתה בידי שמים מת ממש קודם ששים שנה כחנניה בן עזור הנביא בירמיה, (ולפעמים גם במיתה בידי שמים נפרעין לאלתר כמו שמצינו בער ואונן). | מבואר מהכתוב ומדברי רז"ל, ענין הכרת ומיתה בידי שמים כשעבר עבירה שחייבים עליה כרת היה מת ממש קודם חמשים שנה. ובמיתה בידי שמים מת ממש קודם ששים שנה כחנניה בן עזור הנביא בירמיה, (ולפעמים גם במיתה בידי שמים נפרעין לאלתר כמו שמצינו בער ואונן). | ||
==בחסידות== | |||
[[אדמו"ר הזקן]] מקשה ב[[אגרת התשובה]], שראינו בכמה דורות אנשים שהתחייבו בכרת, והיה לחלקם אריכות ימים, ושפע גשמי. | [[אדמו"ר הזקן]] מקשה ב[[אגרת התשובה]], שראינו בכמה דורות אנשים שהתחייבו בכרת, והיה לחלקם אריכות ימים, ושפע גשמי. | ||
לכן מסיבר אדמו"ר הזקן: יהודי מקבל חיות מהפנימיות של ה' (נפיחה) ומשם הגוף הגשמי של היהודי חי. | |||
אדמו"ר הזקן | |||
שיהודי עושה עבירה, הוא עובר לקבל חיות מה[[סטרא אחרא]], מאותו מקום שחי,צומח,דומם וגוי מקבלים ממנו חיות. בתקופת בית המקדש (לפני גלות השכינה) יהודי לא היה יכול לקבל חיות מה[[סטרא אחרא]]. | שיהודי עושה עבירה, הוא עובר לקבל חיות מה[[סטרא אחרא]], מאותו מקום שחי,צומח,דומם וגוי מקבלים ממנו חיות. בתקופת בית המקדש (לפני גלות השכינה) יהודי לא היה יכול לקבל חיות מה[[סטרא אחרא]]. | ||
| שורה 27: | שורה 44: | ||
[[אגרת התשובה]] פרק ד' ה' | [[אגרת התשובה]] פרק ד' ה' | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||