פרעה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פרעה''' היה כינויים של | '''פרעה''' היה כינויים של מלכי [[מצרים]] לדורותיהם. | ||
== פרעה והטבחים == | == פרעה והטבחים == | ||
על הפסוק "ויוסף הורד מצרימה", מובא בספרי החסידות ש[[ | על הפסוק "ויוסף הורד מצרימה", מובא בספרי החסידות ש[[יסוד דא"ק]]{{הערה|ענין [[יוסף הצדיק|יוסף]] הוא בבחינת יסוד דא"ק, לעומת ה[[שבטים]] שענינם הוא [[מלכות דא"ק]].}} ירד עד בחינת גרון ד[[אריך אנפין]] ד[[קליפה]] שהוא ענין [[פרעה]], העורף העליון. | ||
ענין שר המשקים ושר הטבחים ושר האופים שהם ג' שרי פרעה הוא שהם יונקים מן העורף. | ענין שר המשקים ושר הטבחים ושר האופים שהם ג' שרי פרעה הוא שהם יונקים מן העורף. | ||
גרסה אחרונה מ־19:23, 25 בדצמבר 2024
פרעה היה כינויים של מלכי מצרים לדורותיהם.
פרעה והטבחים[עריכה | עריכת קוד מקור]
על הפסוק "ויוסף הורד מצרימה", מובא בספרי החסידות שיסוד דא"ק[1] ירד עד בחינת גרון דאריך אנפין דקליפה שהוא ענין פרעה, העורף העליון.
ענין שר המשקים ושר הטבחים ושר האופים שהם ג' שרי פרעה הוא שהם יונקים מן העורף.
וכשנתעלה יוסף בירר וחתך יניקת ג' שרי פרעה מן העורף, לבלתי יוכלו להמשיך שפע לעורף עוד. וזהו "כי רוממות אל" המשיך בגרון בג' שרים דקדושה, ועל ידי זה היה חרב פיפיות להפריד יניקת ג' שרי פרעה, ולברר בחינת אחוריים דאריך אנפין.
פרעה לא היה חסיד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהיות אדמו"ר הריי"צ נער קטן, הסביר לו מלמדו ר' שמשון את מהלך רוחו של פרעה, שהבטיח וחזר בו וכו', ולא נתישבה דעתו. עד שאמר לו: "משה רבינו עליו השלום היה חסיד (ודוקא חסיד חב"ד'י, שלא רצה במופתים, כי אם שיתנו לו התורה, וכשיביא לישראל את התורה, ידעו ששלחו ד'), ופרעה מתנגד. ומתנגד בשעה שנעשה הרווחה חוזר לסורו[2].
איתפריעו כל נהורין[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כי אני הכבדתי את ליבו, לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו אודות פרעה, שבועון בית משיח גליון 1199 עמוד 14, גליון 200 עמוד 10
הערות שוליים
- ↑ ענין יוסף הוא בבחינת יסוד דא"ק, לעומת השבטים שענינם הוא מלכות דא"ק.
- ↑ אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ), כרך יד ה'שעו.