המושבות היהודיות בפלך חרסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(21 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
{{בעבודה מתמשכת}}
המושבות היהודיות בפלך [[חרסון]], הינם ישובים יהודים שהוקמו על ידי אדמו"ר הזקן, והתפתחו על ידי אדמו"ר האמצעי.
{{לעריכה}}
'''המושבות היהודיות בפלך [[חרסון]]''', הינם ישובים [[יהודי|יהודים]] שהוקמו על ידי אדמו"ר האמצעי בשנות תקע"ט-תקפ"ב{{הערה|ראה אגרות קודש מהוריי"צ אגרת ה'שפג. וברשימת המאסר ספר השיחות תרפ"ז עמ' 233-235 נזכר תקע"ג-ע"ד, ונזכר גם המושבות ב[[יקטרינוסלב]]}}.


==קבלת אישור התיישבות==
==קבלת אישור התיישבות==
מהדברים ש[[אדמו"ר הזקן]] עסק בהם כבר בצעירותו מזמן חתונתו, הוא העברת יהודים לעסוק במלאכת קרקע.  
בין הדברים ש[[אדמו"ר הזקן]] עסק בהם כבר בצעירותו מזמן חתונתו, הוא העברת יהודים לעסוק במלאכת קרקע.  


לאחר נצחון מלחמת נפליון<ref>בכל זה ראה בארוכה בספרו של ר' [[יהושע מונדשיין]] [[המסע האחרון]].</ref>, הצר ברוסיה רצה להעניק למשפחת אדמו"ר הזקן מתנה הכרה בכך שאדמו"ר הזקן היה בצידו בעת המלחמה.  
לאחר נצחון מלחמת נפליון{{הערה|בכל זה ראה בארוכה בספרו של ר' [[יהושע מונדשיין]] [[המסע האחרון]].}}, הצאר ברוסיה רצה להעניק למשפחת אדמו"ר הזקן מתנה הכרה בכך שאדמו"ר הזקן היה בצידו בעת המלחמה, מחמת שאדמו"ר הזקן, כבר נפטר הזמין את אדמו"ר האמצעי וביקש לגמול למשפחת אדמו"ר הזקן על תמיכתם בו במלחמה, אדמו"ר האמצעי ביקש שיאשר ליהודים להקים מושבים חקלאים בפלך חרסון, הבקשה התקבלה. והצאר שלח אישור להתיישבות.


אדמו"ר האמצעי ביקש בשביל כך שיאשר ליהודים להקים מושבים חקלאים בפלך חרסון.
אדמו"ר האמצעי ביקש מיהודים ומחסידים רבים להעתיק למושבות והבטיח שיבוא לבקרם, באחת השנים הגיע אדמו"ר האמצעי לבקרם{{הערה| נזכר בספר השיחות תרפ"ז עצ' 234. ועוד.}}, ולאחר מכן שלח את ר' [[הלל מפאריטש]] שיבקרם במקומו.באחד ממסעותיו בפלך חרסון נפטר ר' [[הלל מפאריטש|הלל]] ב[[י"א מנחם אב]].
 
הבקשה התקבלה. והצאר שלח אישור להתיישבות.
 
אדמו"ר האמצעי ביקש מיהודים ומחסידים להעתיק למושבות והבטיח שיבוא לבקרם
 
בשנת ? הגיע אדמו"ר האמצעי לבקרם, ולאחר מכן שלח את ר' [[הלל מפאריטש]] שיבקרם במקומו.


מהערים היהודיות שהיו מרכז יהודי ועזרו ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות היא העיר [[ניקולייב]] עיר הולדתו וילדותו של הרבי.
מהערים היהודיות שהיו מרכז יהודי ועזרו ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות היא העיר [[ניקולייב]] עיר הולדתו וילדותו של הרבי.
באחד ממסעותיו בפלך חרסון נפטר ר' [[הלל מפאריטש|הלל]] ב[[י"א מנחם אב]].


==שדה מנוחה==
==שדה מנוחה==
[[קובץ:9471119099484640360yes1130.jpg|ממוזער|בסביבות [[תר"פ]]: חקלאים יהודים מציגים את התוצרת החקלאית של שדה מנוחה הקטנה(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, באדיבות ארכיון משפחת בית אור)]]
היישוב הראשון שהוקם בשם "שדה מנוחה" (סעידע מענוכא, באידיש). ההתיישבות‬ כונתה "שדה מנוחה הגדולה", לאחר שנוסדה גם "שדה מנוחה הקטנה". ההתיישבות נקראת{{הערה|בעמוד הפייסבוק המשפחתי, שבט שמחוני.}} על שם בתו של אדמו"ר האמצעי מרת '''מנוחה''' שנפטרה בצעירותה{{הערה|גירסא אחרת: היהודים הראושנים "פה ננוח", אמרו לעצמם - וקראו למקום "שדה מנוחה".}}.
הישוב הראשון שהוקם בשם "שדה מנוחה" (סעידע מענוכא, באידיש). ההתיישבות‬ כונתה "שדה מנוחה הגדולה", לאחר שנוסדה גם "שדה מנוחה הקטנה".  
 
ההתיישבות נקראת<ref>בעמוד הפייסבוק המשפחתי, שבט שמחוני.</ref> על שם בתו של אדמו"ר האמצעי מרת '''מנוחה''' שנפטרה בצעירותה<ref>גירסא אחרת: היהודים הראושנים "פה ננוח", אמרו לעצמם - וקראו למקום "שדה מנוחה".</ref>.
 
[[קובץ:מפת המושבות.jpg|ממוזער|מפה של חלק מהמושבות.]]
[[קובץ:מפת המושבות.jpg|ממוזער|מפה של חלק מהמושבות.]]
==תיאור החיים במושבות==
תיאור מיוחד נשמר מאת אסף שמחוני<ref>לימים אלוף בצה"ל.</ref> בן לאחד ממשפחות המתיישבים:


"...נאמר על המושבות הללו שנבדלו מסביבתן בכך שמעולם לא נראה בהן איכר שיכור - למעט בשמחת תורה - או איכר שמפליא את מכותיו באשתו. אין ספק שהיו להן עוד כמה מאפיינים ייחודיים. תושביהן שבתו בשבתות ובחגים מכל מלאכה והקפידו לקיים חלק ניכר מתרי"ג המצוות גם כאשר העבודה בשדות כבדה עליהם. "בהתקרב הימים הנוראים", כתב, למשל, מרדכי שמחוני כעבור עשרות שנים, "היה אבא מתחיל לזמזם את התפילות. מכין את הכלים לחריש. את שקי הזריעה. בודק את העגלה אם יש בה כל האבזרים הדרושים, וחוזר על התפילות. ... בערב יום הכיפורים היו יוצאים לבית הקברות לפקוד את קברי היקרים ולאחר מכן מתכנסים לתפילת יממה שלמה בבית הכנסת. בחג הסוכות היו מקימים סוכה ליד כל בית. ... עונת הזריעה באביב קצרה היתה והמאמץ הכרוך בה גדול כי השדות מרוחקים ורבה החרדה מפני הגשמים העשויים לרדת כל שעה ולהפריע את העבודה. כדי לא לבזבז זמן לנסיעות הלוך ושוב היו נשארים כל השבוע בשדה. מקימים חניון וישנים בבגדים בעגלה מחופה. לשדה היינו יוצאים עם הנץ השחר. כשהגיעה שעת התפילה היה אבא מתעטף בטליתו, מניח תפילין ולוחש תפילותיו תוך כדי נסיעה בעגלה. ... תוך כדי חרישה היה אבא מתפלל בקול רם את תפילת המנחה. רק ב'שמונה עשרה' היה אומר להפסיק ולעמוד על המקום לרגע קל".
אסף שמחוני תיאר{{הערה|לימים אלוף בצה"ל.}} באחת הפעמים את החיים במושבה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="...נאמר על המושבות הללו שנבדלו מסביבתן בכך שמעולם לא נראה בהן איכר שיכור - למעט בשמחת תורה - או איכר שמפליא את מכותיו באשתו. אין ספק שהיו להן עוד כמה מאפיינים ייחודיים. תושביהן שבתו בשבתות ובחגים מכל מלאכה והקפידו לקיים חלק ניכר מתרי"ג המצוות גם כאשר העבודה בשדות כבדה עליהם. "בהתקרב הימים הנוראים", כתב, למשל, מרדכי שמחוני כעבור עשרות שנים, "היה אבא מתחיל לזמזם את התפילות. מכין את הכלים לחריש. את שקי הזריעה. בודק את העגלה אם יש בה כל האבזרים הדרושים, וחוזר על התפילות. ... בערב יום הכיפורים היו יוצאים לבית הקברות לפקוד את קברי היקרים ולאחר מכן מתכנסים לתפילת יממה שלמה בבית הכנסת. בחג הסוכות היו מקימים סוכה ליד כל בית. ... עונת הזריעה באביב קצרה הייתה והמאמץ הכרוך בה גדול כי השדות מרוחקים ורבה החרדה מפני הגשמים העשויים לרדת כל שעה ולהפריע את העבודה. כדי לא לבזבז זמן לנסיעות הלוך ושוב היו נשארים כל השבוע בשדה. מקימים חניון וישנים בבגדים בעגלה מחופה. לשדה היינו יוצאים עם הנץ השחר. כשהגיעה שעת התפילה היה אבא מתעטף בטליתו, מניח תפילין ולוחש תפילותיו תוך כדי נסיעה בעגלה. ... תוך כדי חרישה היה אבא מתפלל בקול רם את תפילת המנחה. רק ב'שמונה עשרה' היה אומר להפסיק ולעמוד על המקום לרגע קל".}}


==בתקופה קומוניסטית==
==בשואה==
הטיהורים הגדולים של [[סטאלין]] של אמצע שנות השלושים פגעו גם בפרוייקט ההיאחזות היהודית בקרקע. אף על פי כן, המשיכו הקולחוזים היהודיים לתפקד ולהצליח, יחסית, יותר מאחרים. עד אשר הונף עליהם הגרזן הנאצי בתש"א.
[[קובץ:בית כנסת חב"ד בחרסון.jpg|בית כנסת חב"ד בחרסון לפני מלחמת העולם השנייה]]
במשך השנים עלו רבים מן המשפחות שם ל[[ארץ ישראל]] והיו לגרעין להתיישבות חקלאית ב[[ארץ ישראל]]


מן המושבות עלו ארצה משפחות וקבוצות, רבים מאד נשארו באוקראינה ונספו, אם בידי סטאלין ואם בידי הנאצים. אלה שעלו, הגיעו מוכנים לעבודת האדמה, עם ידע שהיה כל כך נדיר בארץ, ועם רצון עז להגשים התישבות בארצנו שלנו. הם היוו את גרעין החקלאות בעמק יזרעאל ובאזורים אחרים. בין הבאים היו ראשוני המתישבים בגבע, נהלל, עין חרוד, כפר ויתקין, הגרעין המייסד של קיבוץ משמרות, עוד. כמה מהמשפחות ידועות ומוכרות בתחומים שונים, בצבא, בחברה ועוד.
בכ"ד אלול תש"א - ריכזו הנאצים ועוזריהם את 15 אלף יהודי המקום ברפת, הריצו אותם בקבוצות של שישים איש אל התעלה – וירו בהם.
 
ביניהם היה חיים בבילוב, לימים בבלי. הוא היה בן הרב של המושבה, שדה מנוחה הקטנה שבפלך חרסון והיה מחלוצי החקלאות בעמק יזרעאל, ממייסדי קיבוץ גניגר, ומהמחדשים בחקלאות הארצית בכלל.
 
==השואה בפלך חרסון==
סיפורה של ההתיישבות היהודית החקלאית בדרום אוקראינה הסתיים בצורה טראגית.
 
ב כ"ד אלול תש"א - ריכזו הנאצים ועוזריהם את יהודי המקום ברפת, הריצו אותם בקבוצות של שישים איש אל התעלה – וירו בהם.
 
כך הושמדה בשיטתיות נאצית כלל האוכלוסייה היהודית שחייתה באזור ומנתה כ-15 אלף נפש. מאז גוועו המושבות היהודיות בערבות חרסון ולא קמו עוד לתחייה.
 
רק שתי מצבות על קברי אחים נותרו – זכר ליהודי שדה מנוחה.
 
כך הסתיים רצף של 135 שנות התיישבות יהודית חקלאית בדרום אוקראינה.


===המושבות כיום===
===המושבות כיום===
המושבות קיימות עד היום אך מאוכלסות באיכרים רוסיים שרובם לא מודעים כלל להיסטוריה היהודית ולמשמעות השמות העבריים שנשמרו. מַאלַה שדה מנוחה היא שדה מנוחה הקטנה ו-נגרטוב שזו בעצם הדרך הרוסית לבטא את השם נהר טוב.
המושבות קיימות עד היום אך מאוכלסות באיכרים רוסיים שרובם לא מודעים כלל להיסטוריה היהודית ולמשמעות השמות העבריים שנשמרו. מַאלַה שדה מנוחה היא שדה מנוחה הקטנה ו-נגרטוב שזו בעצם הדרך הרוסית לבטא את השם נהר טוב.
כיום יש שתי מצבות של קברי אחים זכר ליהודי שדה מנוחה.


==משפחות חב"דיות מיוצאי המושבות==
==משפחות חב"דיות מיוצאי המושבות==


*[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]] - צאצאי הרב [[אברהם דוד לאוואט]]
*[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|משפחת אדמו"ר שליט"א]] - צאצאי הרב [[אברהם דוד לאוואט]]


*משפחת הורוביץ - צאצאי ר' [[יצחק מתמיד]].
*משפחת הורוביץ - צאצאי ר' [[יצחק מתמיד]].
*[[:קטגוריה:משפחת חריטונוב]]
*[[:קטגוריה:משפחת חריטונוב|משפחת חריטונוב]]
*[[:קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]].
*[[:קטגוריה:משפחת וילשאנסקי|משפחת וילשאנסקי]].
*משפחת פרלוב - צאצאי הרב [[חיים מרדכי פרלוב]].
*משפחת פרלוב - צאצאי הרב [[חיים מרדכי פרלוב]].
*חסידי חב"ד תושבי [[ניקולייב]]
*חסידי חב"ד תושבי [[ניקולייב]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־01:10, 23 בדצמבר 2024

ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

המושבות היהודיות בפלך חרסון, הינם ישובים יהודים שהוקמו על ידי אדמו"ר האמצעי בשנות תקע"ט-תקפ"ב[1].

קבלת אישור התיישבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בין הדברים שאדמו"ר הזקן עסק בהם כבר בצעירותו מזמן חתונתו, הוא העברת יהודים לעסוק במלאכת קרקע.

לאחר נצחון מלחמת נפליון[2], הצאר ברוסיה רצה להעניק למשפחת אדמו"ר הזקן מתנה הכרה בכך שאדמו"ר הזקן היה בצידו בעת המלחמה, מחמת שאדמו"ר הזקן, כבר נפטר הזמין את אדמו"ר האמצעי וביקש לגמול למשפחת אדמו"ר הזקן על תמיכתם בו במלחמה, אדמו"ר האמצעי ביקש שיאשר ליהודים להקים מושבים חקלאים בפלך חרסון, הבקשה התקבלה. והצאר שלח אישור להתיישבות.

אדמו"ר האמצעי ביקש מיהודים ומחסידים רבים להעתיק למושבות והבטיח שיבוא לבקרם, באחת השנים הגיע אדמו"ר האמצעי לבקרם[3], ולאחר מכן שלח את ר' הלל מפאריטש שיבקרם במקומו.באחד ממסעותיו בפלך חרסון נפטר ר' הלל בי"א מנחם אב.

מהערים היהודיות שהיו מרכז יהודי ועזרו ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות היא העיר ניקולייב עיר הולדתו וילדותו של הרבי.

שדה מנוחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

היישוב הראשון שהוקם בשם "שדה מנוחה" (סעידע מענוכא, באידיש). ההתיישבות‬ כונתה "שדה מנוחה הגדולה", לאחר שנוסדה גם "שדה מנוחה הקטנה". ההתיישבות נקראת[4] על שם בתו של אדמו"ר האמצעי מרת מנוחה שנפטרה בצעירותה[5].

מפה של חלק מהמושבות.

אסף שמחוני תיאר[6] באחת הפעמים את החיים במושבה:

"...נאמר על המושבות הללו שנבדלו מסביבתן בכך שמעולם לא נראה בהן איכר שיכור - למעט בשמחת תורה - או איכר שמפליא את מכותיו באשתו. אין ספק שהיו להן עוד כמה מאפיינים ייחודיים. תושביהן שבתו בשבתות ובחגים מכל מלאכה והקפידו לקיים חלק ניכר מתרי"ג המצוות גם כאשר העבודה בשדות כבדה עליהם. "בהתקרב הימים הנוראים", כתב, למשל, מרדכי שמחוני כעבור עשרות שנים, "היה אבא מתחיל לזמזם את התפילות. מכין את הכלים לחריש. את שקי הזריעה. בודק את העגלה אם יש בה כל האבזרים הדרושים, וחוזר על התפילות. ... בערב יום הכיפורים היו יוצאים לבית הקברות לפקוד את קברי היקרים ולאחר מכן מתכנסים לתפילת יממה שלמה בבית הכנסת. בחג הסוכות היו מקימים סוכה ליד כל בית. ... עונת הזריעה באביב קצרה הייתה והמאמץ הכרוך בה גדול כי השדות מרוחקים ורבה החרדה מפני הגשמים העשויים לרדת כל שעה ולהפריע את העבודה. כדי לא לבזבז זמן לנסיעות הלוך ושוב היו נשארים כל השבוע בשדה. מקימים חניון וישנים בבגדים בעגלה מחופה. לשדה היינו יוצאים עם הנץ השחר. כשהגיעה שעת התפילה היה אבא מתעטף בטליתו, מניח תפילין ולוחש תפילותיו תוך כדי נסיעה בעגלה. ... תוך כדי חרישה היה אבא מתפלל בקול רם את תפילת המנחה. רק ב'שמונה עשרה' היה אומר להפסיק ולעמוד על המקום לרגע קל".

בשואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית כנסת חב"ד בחרסון לפני מלחמת העולם השנייה במשך השנים עלו רבים מן המשפחות שם לארץ ישראל והיו לגרעין להתיישבות חקלאית בארץ ישראל

בכ"ד אלול תש"א - ריכזו הנאצים ועוזריהם את 15 אלף יהודי המקום ברפת, הריצו אותם בקבוצות של שישים איש אל התעלה – וירו בהם.

המושבות כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

המושבות קיימות עד היום אך מאוכלסות באיכרים רוסיים שרובם לא מודעים כלל להיסטוריה היהודית ולמשמעות השמות העבריים שנשמרו. מַאלַה שדה מנוחה היא שדה מנוחה הקטנה ו-נגרטוב שזו בעצם הדרך הרוסית לבטא את השם נהר טוב.

כיום יש שתי מצבות של קברי אחים זכר ליהודי שדה מנוחה.

משפחות חב"דיות מיוצאי המושבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ראה אגרות קודש מהוריי"צ אגרת ה'שפג. וברשימת המאסר ספר השיחות תרפ"ז עמ' 233-235 נזכר תקע"ג-ע"ד, ונזכר גם המושבות ביקטרינוסלב
  2. בכל זה ראה בארוכה בספרו של ר' יהושע מונדשיין המסע האחרון.
  3. נזכר בספר השיחות תרפ"ז עצ' 234. ועוד.
  4. בעמוד הפייסבוק המשפחתי, שבט שמחוני.
  5. גירסא אחרת: היהודים הראושנים "פה ננוח", אמרו לעצמם - וקראו למקום "שדה מנוחה".
  6. לימים אלוף בצה"ל.