ה' בשבט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(←נפטרו) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
===[[פטירה|נפטרו]]=== | ===[[פטירה|נפטרו]]=== | ||
*[[תש"ט]] - הרב [[שמואל נוטיק]] (קריסלַבֶר), מחסידי חב"ד שנאסרו ב[[רוסיה]] על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בעוון הפצת יהדות ונפטרו בגלות סיביר. | *[[תש"ט]] - הרב [[שמואל נוטיק]] (קריסלַבֶר), מחסידי חב"ד שנאסרו ב[[רוסיה]] על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בעוון הפצת יהדות ונפטרו בגלות סיביר. | ||
*[[תשס"ב]] - הרב [[ | *[[תשס"ב]] - הרב [[אהרון יוסף בליניצקי]], מחברי הצוות הרוחני של [[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]]. | ||
*[[תשע"ב]] - הרב [[יהודה דוב זרחיה וילהלם]]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־18:36, 22 בדצמבר 2024
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ה' בשבט הוא היום החמישי בחודש שבט.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרנ"ב - ישיבת וולוז'ין נסגרה על ידי רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, בעקבות דרישת הממשל הרוסי לשלב בישיבה לימודי חול.
- תרס"ה - רבי יהודה אריה לייב אלתר (ה"שפת אמת"), האדמו"ר מגור, נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרפ"ג - הרבי פגש לראשונה את אדמו"ר הריי"צ[1].
- תש"א - נפתחה המחלקה לצעירים במוסד 'ליובאוויטשער ישיבה' שהקים אדמו"ר הריי"צ בקראון הייטס.
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרנ"א - הרב אפרים אליעזר ילס, רבה הראשי של הקהילה האורתודוקסית בפילדלפיה ונשיא כבוד של אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה, ומגדולי מעריציו של הרבי.
- תרנ"ז - הרב רפאל נחמן כהן, בעל שמועה ומחסידי חב"ד שמסרו נפשם ברוסיה על הפצת היהדות, ובסוף ימיו מאנשי קהילת חב"ד בתל אביב.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תש"ט - הרב שמואל נוטיק (קריסלַבֶר), מחסידי חב"ד שנאסרו ברוסיה על ידי הק.ג.ב. בעוון הפצת יהדות ונפטרו בגלות סיביר.
- תשס"ב - הרב אהרון יוסף בליניצקי, מחברי הצוות הרוחני של ישיבת תומכי תמימים ברינואה שבצרפת.
- תשע"ב - הרב יהודה דוב זרחיה וילהלם.
הערות שוליים
| הפתגם היומי - ה' בשבט - מלוח היום יום |
|---|
| א מענטש דארף מרבה זיין אין זאגען אותיות (זאגען תהלים, חזר'ן משניות) ווען און וואו ער קען, בכדי צו שטארקען דעם קיום העולם, בכדי מציל צו זיין זיך פון חיבוט הקבר און כף הקלע, און זוכה זיין צו אלע העכסטע גילוים.
תרגום מאידיש: אדם צריך להרבות באמירת אותיות (לאמור תהלים, לחזור משניות) מתי והיכן שהוא יכול, בכדי לחזק את קיום העולם, בכדי להציל עצמו מחיבוט הקבר וכף הקלע ולזכות לכל הגילויים הגבוהים ביותר. |